מנוע סטירלינג

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנוע סטירלינג (באנגלית: Stirling engine) הוא מנוע בעירה חיצונית שהומצא ב-1816 על ידי רוברט סטירלינג. מנוע זה מנצל אנרגיה ממקור חום חיצוני על מנת להפיק עבודה מכנית.

מנוע סטירלינג בסיסי מבוסס על צילינדר המכיל גז ובוכנה האוטמת את הגז בצילינדר. מחזור פעולת המנוע הבסיסי מורכב משני שלבים, בראשון, מקור החום החיצוני מחמם את הגז ובכך מגביר את הלחץ המופעל על הבוכנה וגורם לעלייתה. בשלב השני מוחלף הגז החם בגז בטמפרטורה נמוכה ובכך מוקטן הלחץ בתוך הצילינדר ומאפשר לבוכנה לרדת בחזרה.

מנועי סטירלינג הם בעלי יחס גרוע של תפוקת כוח יחסית למשקל המנוע. בנוסף ברוב מנועי סטירלינג נדרשים חומרים יקרים יחסית המסוגלים לעמוד בעומס החום הקבוע - להבדיל ממנוע בעירה פנימית שעומס החום בו מוגבל לשיאים של מאיות שנייה. בשל מגבלות אלו מנועי סטירלינג נמצאים בשימוש רק בישומים מיוחדים.

עם זאת בשנים האחרונות בתחומים של טכנולוגיה נאותה מתעורר עניין מחודש במנועי סטירלינג הפועלים בטמפרטורות נמוכות של 100-200 מעלות צלזיוס ומסוגלים לעבוד עם אנרגיה סולארית או שמן שחומם על אנרגיה כזו.

תהליך העבודה במנוע מתאפיין בשינויים איזוכורים ואיזותרמים. בשלב החימום - נשאר הנפח קבוע (תהליך איזוכורי) ובשלב ההתפשטות, נשארת הטמפרטורה קבועה (תהליך איזותרמי).

מקור החום המניע מנועי סטירלינג מגוון וכולל לדוגמה דלק, אנרגיה סולארית ואנרגיה גאותרמית.

קישורים חיצוניים