שינויים

המלחמה גרמה לכך שהציבור היה עם יותר כוח קניה  ודבר זה גרם לצמיחה כלכלית מהירה אחרי המלחמה. בין היתר גם בגלל חוק החיילים המשוחררים, של 1949. בשלב זה תכניות הניו דיל היו וותיקות ורפובליקאים ודמוקרטים כאחד תמכו בהן. כדי לנהל את [[מחזור עסקים|מחזור העסקים]] הממשלה היתה צריכה לעקוב אחריו ולכן החלו להופיע מדדים רבים עבור הממשלה כמו היצע הכסף, שיעור האבטלה  - למרות שהם לא תמיד אמינים הם יותר טובים מאפס נתונים. בין היתר יש את '''[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]]''' שהוא המדד החשוב ביותר - אם כי הספר מציין את הבעיות שלו - שהוא עולה גם עקב קנייה של נשק או עקב התגוננות נגד פשיעה ורע כאשר אנשים לא משתתפים בכלכלה. הספר מציין את הבעיה של [[ברוא יערות|כריתת יערות]] או [[זיהום מים]] שמעלים את התמ"ג, אבל בשנות החמישים הזיכרונות מהשפל היו עוד כואבים ולכן הגיוני היה להעמיד את הצמיחה של התמ"ג כדבר החשוב ביותר - וגם היה ברור איך לעשות את זה - להוציא כסף מצד הממשלה בהתאם להנחיות של המכונה המסובכת שתאר [[ג'ון מיינרד קיינס]] שתשמור על תעסוקה מלאה.  

המלחמה גרמה לכך שהציבור היה עם יותר כוח קניה  ודבר זה גרם לצמיחה כלכלית מהירה אחרי המלחמה. בין היתר גם בגלל חוק החיילים המשוחררים, של 1949. בשלב זה תכניות הניו דיל היו וותיקות ורפובליקאים ודמוקרטים כאחד תמכו בהן. כדי לנהל את [[מחזור עסקים|מחזור העסקים]] הממשלה היתה צריכה לעקוב אחריו ולכן החלו להופיע מדדים רבים עבור הממשלה כמו היצע הכסף, שיעור האבטלה  - למרות שהם לא תמיד אמינים הם יותר טובים מאפס נתונים. בין היתר יש את '''[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]]''' שהוא המדד החשוב ביותר - אם כי הספר מציין את הבעיות שלו - שהוא עולה גם עקב קנייה של נשק או עקב התגוננות נגד פשיעה ורע כאשר אנשים לא משתתפים בכלכלה. הספר מציין את הבעיה של [[ברוא יערות|כריתת יערות]] או [[זיהום מים]] שמעלים את התמ"ג, אבל בשנות החמישים הזיכרונות מהשפל היו עוד כואבים ולכן הגיוני היה להעמיד את הצמיחה של התמ"ג כדבר החשוב ביותר - וגם היה ברור איך לעשות את זה - להוציא כסף מצד הממשלה בהתאם להנחיות של המכונה המסובכת שתאר [[ג'ון מיינרד קיינס]] שתשמור על תעסוקה מלאה.  

הספר מתאר את הסינתזה של [[פול סמואלסון]]  [[הסינתזה הנאו-קלאסית]] - הוא הציג את הרעיונות של קיינס בצורה פשוטה יותר  בספר "[[תורת הכלכלה]]" שלו, וכיבול ביסס את הרעיונות של קיינס של [[מאקרו כלכלה]] על רעיונות ה[[מיקרו כלכלה]] של התאוריה הנאו-קלאסית. תורת הכלכלה של סמואלסון  הוא עד היום הסטנדרט לרוב ספרי הכלכלה שבאו אחריו. סמואלסון פרסם ספר חשוב נוסף של "[[יסודות הניתוח הכלכלי]]" ובהן ניסוח של כל תורת הכלכלה במונחים מתמטיים טהורים. הדבר זה אפשר להחזיר את הרעיונות של קיינס לזרם המרכזי של הכלכלה.  

הספר מתאר את הסינתזה של [[פול סמואלסון]]  [[הסינתזה הנאו-קלאסית]] - הוא הציג את הרעיונות של קיינס בצורה פשוטה יותר  בספר "[[תורת הכלכלה]]" שלו, וכיבול ביסס את הרעיונות של קיינס של [[מאקרו כלכלה]] על רעיונות ה[[מיקרו-כלכלה]] של התאוריה הנאו-קלאסית. תורת הכלכלה של סמואלסון  הוא עד היום הסטנדרט לרוב ספרי הכלכלה שבאו אחריו. סמואלסון פרסם ספר חשוב נוסף של "[[יסודות הניתוח הכלכלי]]" ובהן ניסוח של כל תורת הכלכלה במונחים מתמטיים טהורים. הדבר זה אפשר להחזיר את הרעיונות של קיינס לזרם המרכזי של הכלכלה.  

באותה תקופה גם העשירים איבדו מכוחם - בין היתר בגלל שכוח ההשפעה שלהם על החברות הגדולות הצטמצם, בגלל גידול של הרבה בעלי מניות קטנים. מי ששלט בחברות היו המנכ"לים ולאו דווקא בעלי ההון. המנכ"לים היו צריכים להישאר ביחסים טובים עם העובדים האחרים. בתקופה זו ארה"ב היתה עם מעמד בינוני מתרחב ופריחה כלכלית. הפערים בין המעמדות צומצמו.

באותה תקופה גם העשירים איבדו מכוחם - בין היתר בגלל שכוח ההשפעה שלהם על החברות הגדולות הצטמצם, בגלל גידול של הרבה בעלי מניות קטנים. מי ששלט בחברות היו המנכ"לים ולאו דווקא בעלי ההון. המנכ"לים היו צריכים להישאר ביחסים טובים עם העובדים האחרים. בתקופה זו ארה"ב היתה עם מעמד בינוני מתרחב ופריחה כלכלית. הפערים בין המעמדות צומצמו.

==פרק 6 - עידן הגבולות==

==פרק 6 - עידן הגבולות==

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסאנית בארצות הברית - עליית ה[[אבטלה]] יחד עם [[אינפלציה]]. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]], ברגע שהמדיניות הקייניסאנית הפסיקה לעבוד, הכלכלנים הנאו-קלאסיים התנערו ממנה, ועברו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המבוססת על הנחות [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכליות]] של "[[האדם הכלכלי]]".  

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסאנית בארצות הברית - עליית ה[[אבטלה]] יחד עם [[אינפלציה]]. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]], ברגע שהמדיניות הקייניסאנית הפסיקה לעבוד, הכלכלנים הנאו-קלאסיים התנערו ממנה, ועברו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המבוססת על הנחות [[מיקרו-כלכלה|מיקרו כלכליות]] של "[[האדם הכלכלי]]".  

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את הרעיון לפיו לעסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים. אבל כלכלנים לא-מהזרם המרכזי ניסו להבין איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית או [[מיתוג]]. אם יש למישהו מותג אז יש לו מעין [[מונופול]] קטן, וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך [[פרסום]]. לדוגמה יהלומים יקרים לא רק בגלל שהם נדירים אלא גם בגלל שחברות יהלומים משקיעות בפרסום כדי לעודד אותנו לקנות יהלומים. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי [[אדם סמית]]) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצירת [[נישה כלכלית]]). הוא מציין את המונחים של הכלכלנים [[אדואראד צ'מברליין]] שדיבר על "[[תחרות מונופוליסטית]]" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".   

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את הרעיון לפיו לעסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים. אבל כלכלנים לא-מהזרם המרכזי ניסו להבין איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית או [[מיתוג]]. אם יש למישהו מותג אז יש לו מעין [[מונופול]] קטן, וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך [[פרסום]]. לדוגמה יהלומים יקרים לא רק בגלל שהם נדירים אלא גם בגלל שחברות יהלומים משקיעות בפרסום כדי לעודד אותנו לקנות יהלומים. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי [[אדם סמית]]) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצירת [[נישה כלכלית]]). הוא מציין את המונחים של הכלכלנים [[אדואראד צ'מברליין]] שדיבר על "[[תחרות מונופוליסטית]]" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".