שינויים

הפרק עוסק בהתחזקותם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.  

הפרק עוסק בהתחזקותם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.  

גודווין מתאר גם את עליית העסקים של חברות הרכבות הגדולות, [[חברות נפט|חברות הנפט]] הגדולות והבנקאים הגדולים של אותה תקופה. אחד המנגנונים שמאפשר את זה הוא [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת אדם סמית הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה  - כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים, לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופרוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.  הוא גם מראה כיצד עסקים השתמשו בכוח זה כדי לשנות את הדמוקרטיה בארה"ב משום שהממשל היה זקוק לתמיכה של בעלי העסקים  - לדוגמה להלוואות של זהב מצד הבנקאים.  

גודווין מתאר גם את עליית העסקים של חברות הרכבות הגדולות, [[חברות נפט|חברות הנפט]] הגדולות והבנקאים הגדולים של אותה תקופה. אחד המנגנונים שמאפשר את זה הוא [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת אדם סמית הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה  - כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים, לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.  הוא גם מראה כיצד עסקים השתמשו בכוח זה כדי לשנות את הדמוקרטיה בארה"ב משום שהממשל היה זקוק לתמיכה של בעלי העסקים  - לדוגמה להלוואות של זהב מצד הבנקאים.  

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן. אחד מהם הוא [[חברות נפט|ענקית הנפט]] [[סטנדרד אויל]]. ב-1854 היתה באר הנפט הראשונה בארצות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב-1873 הייתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד 1880 שרוקפלר שעמד בראש סטנדרד אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך ל[[מונופול]] בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים, הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל רוקפלר ירסק אותן.

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן. אחד מהם הוא [[חברות נפט|ענקית הנפט]] [[סטנדרד אויל]]. ב-1854 היתה באר הנפט הראשונה בארצות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב-1873 הייתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד 1880 שרוקפלר שעמד בראש סטנדרד אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך ל[[מונופול]] בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים, הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל רוקפלר ירסק אותן.