שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  11:53, 24 ביוני 2019
שורה 7: שורה 7:     
במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}
 
במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}
 +
 +
המאמר המקורי של שניידר הוזכר מאוחר יותר על ידי הניו-יורק טיימס בשנת 1974. זמן קצר לאחר מכן, התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמופסירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיוהם היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקרור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}} בשנת 1975 הוציא שניידר ספר בשם The Genesis Strategy שבו הוא דן הן במגמת התחממות עולמית עקב גזי חממה והן בהתקררות עולמית קצרה יותר עקב אירוסולים.
    
Peter Gwynne היה עורך מדעי מוערך של המגזין "ניוזוויק". בשנת 1975 הוא ערך כמה ראיונות עם מדענים ופרסם סיפור בן 9 פסקאות בעיתון לפיו העולם מתקרר. הסיפור תפס את תשומת לב הציבור וידיעות עם כותרות דומות התפרסמו בעיתונים רבים נוספים כולל המגזין של הניו-יורק טיימס. גם רבות שנים לאחר מכן, Gwynne טוען שהכתבה המקורית היתה מדוייקת לזמנה. הכתבה ציינה כי היתה ירידה בטמפרטורה העולמית הממוצעת החל משנות 1940. כיום מאמינים כי דבר זה נובע מעפר וולקני ואירוסולים שהעניקו קרור זמני לכדור הארץ. {{הערה|שם=SA_2014| Doug Struck, The Daily Climate, [https://www.scientificamerican.com/article/how-the-global-cooling-story-came-to-be/ How the "Global Cooling" Story Came to Be], סיינטפיק אמריקן, 10 בינואר, 2014}}
 
Peter Gwynne היה עורך מדעי מוערך של המגזין "ניוזוויק". בשנת 1975 הוא ערך כמה ראיונות עם מדענים ופרסם סיפור בן 9 פסקאות בעיתון לפיו העולם מתקרר. הסיפור תפס את תשומת לב הציבור וידיעות עם כותרות דומות התפרסמו בעיתונים רבים נוספים כולל המגזין של הניו-יורק טיימס. גם רבות שנים לאחר מכן, Gwynne טוען שהכתבה המקורית היתה מדוייקת לזמנה. הכתבה ציינה כי היתה ירידה בטמפרטורה העולמית הממוצעת החל משנות 1940. כיום מאמינים כי דבר זה נובע מעפר וולקני ואירוסולים שהעניקו קרור זמני לכדור הארץ. {{הערה|שם=SA_2014| Doug Struck, The Daily Climate, [https://www.scientificamerican.com/article/how-the-global-cooling-story-came-to-be/ How the "Global Cooling" Story Came to Be], סיינטפיק אמריקן, 10 בינואר, 2014}}
    
כמה מדעי-אקלים חזו בתקופה זו שמגמת ההתקרות תמשיך בדומה ל"תקופת הקרח הקטנה" באירופה במאות ה-16 עד ה-19. לטענת Gwynne הוא לא ראה בכך ידיעה מרעישה אלא רק כתבה מעניינת על מה חושבים כמה מדענים בנישה מסויימת של חקר האקלים. זה לא היה מאמר מרכזי - המאמר כולו היה באורך עמוד אחד, ופורסם בעמוד 64 {{הערה|שם=SA_2014}}  
 
כמה מדעי-אקלים חזו בתקופה זו שמגמת ההתקרות תמשיך בדומה ל"תקופת הקרח הקטנה" באירופה במאות ה-16 עד ה-19. לטענת Gwynne הוא לא ראה בכך ידיעה מרעישה אלא רק כתבה מעניינת על מה חושבים כמה מדענים בנישה מסויימת של חקר האקלים. זה לא היה מאמר מרכזי - המאמר כולו היה באורך עמוד אחד, ופורסם בעמוד 64 {{הערה|שם=SA_2014}}  
   
למרות זאת הסיפור היה מעניין ובהמשך פורסמו מספר מאמרים דומים, כולל בניו-יורק טיימס וב-נשיונל גאוגרפיק.  
 
למרות זאת הסיפור היה מעניין ובהמשך פורסמו מספר מאמרים דומים, כולל בניו-יורק טיימס וב-נשיונל גאוגרפיק.  
   −
המאמר המקורי של שניידר הוזכר מאוחר יותר על ידי הניו-יורק טיימס. זמן קצר לאחר מכן, התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמופסירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיוהם היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקרור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}} בשנת 1975 הוציא שניידר ספר בשם The Genesis Strategy שבו הוא דן הן במגמת התחממות עולמית עקב גזי חממה והן בהתקררות עולמית קצרה יותר עקב אירוסולים.
+
מול התאוריה של התקררות עולמית, היתה קבוצה קטנה של מדענים, שטענו שהעולם מתחמם עקב פליטות של גזי חממה ובעיקר [[פחמן דו חמצני]]. קבוצה זו הלכה וגדלה עם השנים. עד -1980 היה ברור למדענים כי המגמה היא דווקא של התחממות עולמית. {{הערה|שם=SA_2014}}
 
  −
מול התאוריה של התקררות עולמית, היתה קבוצה קטנה של מדענים, שטענו שהעולם מתחמם עקב פליטות של גזי חממה ובעיקר [[פחמן דו חמצני]]. קבוצה זו הלכה וגדלה עם השנים. עד -1980 היה ברור למדענים כי המגמה היא דווקא של התחממות עולמית. {{הערה|שם=SA_2014}}  
      
==שימוש בסיפור לצורך הכחשת אקלים==
 
==שימוש בסיפור לצורך הכחשת אקלים==

תפריט ניווט