שינויים

==תאוריות של עקביות==

==תאוריות של עקביות==

תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שנהגתה על ידי [[לאון פסטינגר]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]], טוענת כי שמירת ה[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקביות]] היא [[מניע]] מרכזי ל[[אדם]]. אדם ה[[אמונה|מאמין]] בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של [[דיסוננס]], מעין היעדר [[הרמוניה]]. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. לחלופין, ידורבן האדם להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק. לדוגמה, [[חייל]] הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת; או שיתחמק מהמשימה (או אפילו יחבל בה) על מנת להתאים את התנהגותו לעמדתו.

תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, נהגתה על ידי [[לאון פסטינגר]] בספר A Theory of Cognitive Dissonance שפורסם בשנת 1957. לפי התאוריה שמירת ה[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקביות]] היא [[מניע]] מרכזי ל[[אדם]]. אדם ה[[אמונה|מאמין]] בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של [[דיסוננס]], מעין היעדר [[הרמוניה]]. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. לחלופין, ידורבן האדם להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק. לדוגמה, [[חייל]] הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת; או שיתחמק מהמשימה (או אפילו יחבל בה) על מנת להתאים את התנהגותו לעמדתו.

[[תאוריה]] מתחרה, של הפסיכולוג [[דריל בם]], היא שהאדם מתבונן בהתנהגות עצמו כצופה מהצד ומסיק ממנה על עמדותיו ודעותיו. לפי תאוריה זו, העמדות הולכות בעקבות המעשים. ההבדל בין התאוריות הוא, שלפי דריל בם אין צורך בעוררות ובתחושת אי נעימות כדי שעמדה תשתנה בשל הצורך בעקביות.

[[תאוריה]] מתחרה, של הפסיכולוג [[דריל בם]], היא שהאדם מתבונן בהתנהגות עצמו כצופה מהצד ומסיק ממנה על עמדותיו ודעותיו. לפי תאוריה זו, העמדות הולכות בעקבות המעשים. ההבדל בין התאוריות הוא, שלפי דריל בם אין צורך בעוררות ובתחושת אי נעימות כדי שעמדה תשתנה בשל הצורך בעקביות.

בספר [[האמת על באמת]] טוען הפסיכולוג והכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי כי הגורם המרכזי שמונע מרוב האנשים לקשר, לרמות או לעבור על החוק הוא [[דימוי עצמי]] ישר והגון ולאו דווקא תאוריה רציונלית של סיכוי להתפס או חומרת העונש. אריאלי טוען גם שאנשים מוצאים דרכים יצרתיות לבצע "עיגול פינות" - להסביר מדוע רמיה או מעבר על החוק הם בכל זאת דבר מוסרי - לדוגמה גניבה של עפרונות מעבודה כי "כולם עושים זאת". הוא מדגים את התאוריה על ידי ניסויים המערבים החלשה או חיזוק של גורמים שונים שמשפיעים על הנושא. לדוגמה הנושא של חיזוק או החלשה של שליטה עצמית בעקבות עייפות או רעב. לנושא זה יש השלכות הן על תורת המשפט והן על תחומים נוספים כמו [[מניעת פשיעה]].  

בספר [[האמת על באמת]] טוען הפסיכולוג והכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי כי הגורם המרכזי שמונע מרוב האנשים לקשר, לרמות או לעבור על החוק הוא [[דימוי עצמי]] ישר והגון ולאו דווקא תאוריה רציונלית של סיכוי להתפס או חומרת העונש. אריאלי טוען גם שאנשים מוצאים דרכים יצרתיות לבצע "עיגול פינות" - להסביר מדוע רמיה או מעבר על החוק הם בכל זאת דבר מוסרי - לדוגמה גניבה של עפרונות מעבודה כי "כולם עושים זאת". הוא מדגים את התאוריה על ידי ניסויים המערבים החלשה או חיזוק של גורמים שונים שמשפיעים על הנושא. לדוגמה הנושא של חיזוק או החלשה של שליטה עצמית בעקבות עייפות או רעב. לנושא זה יש השלכות הן על תורת המשפט והן על תחומים נוספים כמו [[מניעת פשיעה]].  

===השלכות נוספות===

===השלכות נוספות===