47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + שורה 12:
שורה 12: − − + + − בספר [[האמת על באמת]] טוען הפסיכולוג והכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי כי הגורם המרכזי שמונע מרוב האנשים לקשר, לרמות או לעבור על החוק הוא [[דימוי עצמי]] ישר והגון ולאו דווקא תאוריה רציונלית של סיכוי להתפס או חומרת העונש. אריאלי טוען גם שאנשים מוצאים דרכים יצרתיות לבצע "עיגול פינות" - להסביר מדוע רמיה או מעבר על החוק הם בכל זאת דבר מוסרי - לדוגמה גניבה של עפרונות מעבודה כי "כולם עושים זאת". הוא מדגים את התאוריה על ידי ניסויים המערבים החלשה או חיזוק של גורמים שונים שמשפיעים על הנושא. לדוגמה הנושא של חיזוק או החלשה של שליטה עצמית בעקבות עייפות או רעב. לנושא זה יש השלכות הן על תורת המשפט והן על תחומים נוספים כמו [[מניעת פשיעה]]. + + + + − בניסוי משנת 2016 החוקרים Michael R. Ent ו-Mary A Gerend הודיע לנסיינים כי קיימת בדיקה לא נעימה לוירוס ספציפי (דמיוני) בשם "human respiratory virus-27". הניסוי השתמש בוירוס מזוייף מתוך המחשבה שהדבר ימנע מהמשתתפים להיות בעלי דעות מחשבות ורגשות כלפי הוירוס שיפריעו לניסוי. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, למשתתפי הקבוצה הראשונה נאמר כי הם מועמדים לבדיקות לגילוי הוירוס, ולמשתתפים בקבוצה השניה נאמר שהם לא מועמדים לבדיקות. החוקרים ציפו כי המשתתפים בקבוצה שהיא כביכול מועמדת למבדקים יחוו דיסוננס בין הפחד מאי הנוחות של הבדיקה לבין הידיע שהדבר נעשה לטובתם. + +
אין תקציר עריכה
במקרה של התנגדשות בין מידע לבין אמונות התוצאה של דיסוננס קוגניטיבי יכולה להיות עדכון או זניחה של העמדות הישנות בעקבות המידע החדש, או התנגדות למידע החדש. במקרה של התנגשות בין פעולה לבין אמונות, התוצאה יכולה להיות הפסקת הפעולה, שינוי של האמונות בעקבות הפעולה או מציאת הצדקה של הפעולה כך שזו לכאורה לא תסתור את האמונות הקודמות.
במקרה של התנגדשות בין מידע לבין אמונות התוצאה של דיסוננס קוגניטיבי יכולה להיות עדכון או זניחה של העמדות הישנות בעקבות המידע החדש, או התנגדות למידע החדש. במקרה של התנגשות בין פעולה לבין אמונות, התוצאה יכולה להיות הפסקת הפעולה, שינוי של האמונות בעקבות הפעולה או מציאת הצדקה של הפעולה כך שזו לכאורה לא תסתור את האמונות הקודמות.
דיסוננס קוגניטיבי עלול לגרום לדחייה והתעלמות מ "עובדות לא נוחות" בצורה שעלולה לפגוע באדם ואף לסכן את חייו.
דיסוננס קוגניטיבי עלול לגרום לדחייה והתעלמות מ "עובדות לא נוחות" בצורה שעלולה לפגוע באדם ואף לסכן את חייו.
==תאוריות של עקביות==
==תאוריות של עקביות==
===תימוכין אמפיריים===
===תימוכין אמפיריים===
[[תאוריה|תאוריות]] אלו מסבירות מספר ממצאים [[מחקר]]יים. כך, למשל, במחקרם הידוע של [[לאון פסטינגר]] ו[[ג'יימס קרלסמית']]: משתתף ב[[ניסוי]] משעמם שהסכים, תמורת סכום כסף פעוט, לומר לחבריו שהניסוי מעניין, אכן סבר באמת ובתמים שהניסוי היה מעניין. אך אם שולם לו סכום גדול כדי שיציג את הניסוי כמרתק בפני חבריו, דעתו הייתה שהניסוי דווקא משעמם. בממצא זה יש סתירה ל[[ביהביוריזם]] - דווקא כאשר הסכום גדול ואמור ליצור התניה חיובית, הניסוי נמצא כלא מעניין.{{הערה|Festinger, L., & Carlsmith, J.M. (1959). [http://psychclassics.yorku.ca/Festinger/index.htm Cognitive consequences of forced compliance]. Journal of Abnormal and Social Psychology, 58(2), 203–210.}} ההסבר, לפי תאוריות הדיסוננס, הוא שנוצרת סתירה בין ראיית האדם את עצמו כאדם הגון לבין השקר שאמר. אם ניתן לאדם תשלום גדול תמורת הכזב, הוא משלים איתו, אך אם הסכום הוא קטן - עליו לשכנע את עצמו שהניסוי אכן היה מעניין.
[[תאוריה|תאוריות]] אלו מסבירות מספר ממצאים [[מחקר]]יים. כך, למשל, במחקרם הידוע של [[לאון פסטינגר]] ו[[ג'יימס קרלסמית']]: משתתף ב[[ניסוי]] משעמם שהסכים, תמורת סכום כסף פעוט, לומר לחבריו שהניסוי מעניין, אכן סבר באמת ובתמים שהניסוי היה מעניין. אך אם שולם לו סכום גדול כדי שיציג את הניסוי כמרתק בפני חבריו, דעתו הייתה שהניסוי דווקא משעמם. בממצא זה יש סתירה ל[[ביהביוריזם]] - דווקא כאשר הסכום גדול ואמור ליצור התניה חיובית, הניסוי נמצא כלא מעניין.{{הערה|Festinger, L., & Carlsmith, J.M. (1959). [http://psychclassics.yorku.ca/Festinger/index.htm Cognitive consequences of forced compliance]. Journal of Abnormal and Social Psychology, 58(2), 203–210.}} ההסבר, לפי תאוריות הדיסוננס, הוא שנוצרת סתירה בין ראיית האדם את עצמו כאדם הגון לבין השקר שאמר. אם ניתן לאדם תשלום גדול תמורת הכזב, הוא משלים איתו, אך אם הסכום הוא קטן - עליו לשכנע את עצמו שהניסוי אכן היה מעניין.
לפי [[תאוריית התפיסה העצמית]] של בם, אין האדם יודע אם הניסוי מעניין או לא. אם הסכים, תמורת סכום פעוט, לומר לחברו שהניסוי מעניין - סימן שהניסוי באמת היה מעניין.
לפי [[תאוריית התפיסה העצמית]] של בם, אין האדם יודע אם הניסוי מעניין או לא. אם הסכים, תמורת סכום פעוט, לומר לחברו שהניסוי מעניין - סימן שהניסוי באמת היה מעניין.
לשתי התאוריות נמצאו תימוכין אמפיריים, אך שתיהן אינן מסבירות ממצא מפתיע: התאמת ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] להתנהגות קודמת מתקיימת אפילו אצל אנשים שאינם מודעים להתנהגות הקודמת, בשל [[אמנזיה]] או סיבה אחרת.
לשתי התאוריות נמצאו תימוכין אמפיריים, אך שתיהן אינן מסבירות ממצא מפתיע: התאמת ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] להתנהגות קודמת מתקיימת אפילו אצל אנשים שאינם מודעים להתנהגות הקודמת, בשל [[אמנזיה]] או סיבה אחרת.
בספר [[האמת על באמת]] טוען הפסיכולוג והכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי כי הגורם המרכזי שמונע מרוב האנשים לקשר, לרמות או לעבור על החוק הוא [[דימוי עצמי]] ישר והגון ולאו דווקא תאוריה רציונלית של סיכוי להתפס או חומרת העונש. אריאלי טוען גם שאנשים מוצאים דרכים יצרתיות לבצע "עיגול פינות" - להסביר מדוע רמיה או מעבר על החוק הם בכל זאת דבר מוסרי - לדוגמה גניבה של עפרונות מעבודה כי "כולם עושים זאת". הוא מדגים את התאוריה על ידי ניסויים המערבים החלשה או חיזוק של גורמים שונים שמשפיעים על הנושא. לדוגמה הנושא של חיזוק או החלשה של שליטה עצמית בעקבות עייפות או רעב. לנושא זה יש השלכות הן על תורת המשפט והן על תחומים נוספים כמו [[מניעת פשיעה]].
בניסוי משנת 2016 החוקרים Michael R. Ent ו-Mary A Gerend הודיע לנסיינים כי קיימת בדיקה לא נעימה לוירוס ספציפי (דמיוני) בשם "human respiratory virus-27". הניסוי השתמש בוירוס מזוייף מתוך המחשבה שהדבר ימנע מהמשתתפים להיות בעלי דעות מחשבות ורגשות כלפי הוירוס שיפריעו לניסוי. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, למשתתפי הקבוצה הראשונה נאמר כי הם מועמדים לבדיקות לגילוי הוירוס, ולמשתתפים בקבוצה השניה נאמר שהם לא מועמדים לבדיקות. החוקרים ציפו כי המשתתפים בקבוצה שהיא כביכול מועמדת למבדקים יחוו דיסוננס בין הפחד מאי הנוחות של הבדיקה לבין הידיע שהדבר נעשה לטובתם.
==סוגים של דיסוננס קוגניטיבי==
ניתן להבחין בין שני סוגים של דיסוננס קוגניטיבי:
* מתח בין פעולה לבין עמדות - פעולה נדרשת הסותרת עמדות או ערכים קיימים. לדוגמה: אדם שאמירת אמת היא ערך חשוב עבורו, בכל זאת מחליט לשקר על מנת לקדם אינטרסים שלו. במקרה זה הדיסוננס יגרום למתח נפשי - ועקב כך או שהוא יפסיק לשקר או יצדיק את השקר -לדוגמה יגיד שמדובר בשקר לבן, שכך עושים כולם ועוד.
* קונפליקט בין שתי עמדות או תפיסות - אדם נחשף למידע שסותר את האמונות והעמדות הנוכחיות שלו. במקרה זה תחושת הדיסוננס הקוגינטיבי תגרום לו לשנות את האמונה או להכחיש את המידע החדש שסותר אותה.
דוגמה לסתירה בין עמדות, נפוצה בהקשר של עובדות או דעות שמנוגדות לאמונה דתית, או אמונה פוליטית או תרבותית. דברים אלה גורמים תכופות ל [[הכחשת מדע]]. דוגמה לכך היא ד"ר לגיאולוגיה מאוניברסיטת הרווארד בשם קורט וייז. וייז טען שעוד בשנתו השנייה ללימודים לקח ספר תנ"ך ומספריים והחל לגזור כל פסוק אשר לא מתיישב עם קביעות מדעיות בנוגע לגילו של כדור הארץ או בנוגע לאבולוציה. וייז המשיך בכך במשך מספר חודשים, עד אשר ספר התנ"ך שגזר היה רזה מאד, באותו הרגע וייז החליט לדחות את מה שלמד באוניברסיטה ולקבל את התנ"ך פשוטו כמשמעו. בנוסף, וייז הצהיר בגלוי שגם אם כל הראיות בעולם יעידו נגד רעיון הבריאה, הוא עדיין יאמין בבריאה צעירה, פשוט בגלל שאלו הם דברי האלוהים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Kurt_Wise]
===השלכות נוספות===
===השלכות נוספות===
לתאוריות הדיסוננס והתפיסה העצמית יש חשיבות ברורה ב[[פסיכולוגיה חינוכית|פסיכולוגיה של החינוך]]. מתן [[פרס (זכייה)|פרס]] גדול לילד או [[עונש]] כבד, כ[[תמריץ]] לקידום ביצוע פעולה, יביא אותו להתניית הפעולה שעשה ב[[שכר]] או בעונש, ולא במניע פנימי. לפיכך, ההתנהגות לא [[הפנמה|תופנם]]. בהתאם לתאוריות אלה, מוטב לקדם התנהגות באמצעות מחמאה ובאמצעות פרסים ועונשים מינוריים, כאלו שלא יפריעו לייחוס פנימי של ההתנהגות (לפי תאוריית התפיסה העצמית), או יעודדו דיסוננס שבסופו תופנם ההתנהגות (לפי תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי).
לתאוריות הדיסוננס והתפיסה העצמית יש חשיבות ברורה ב[[פסיכולוגיה חינוכית|פסיכולוגיה של החינוך]]. מתן [[פרס (זכייה)|פרס]] גדול לילד או [[עונש]] כבד, כ[[תמריץ]] לקידום ביצוע פעולה, יביא אותו להתניית הפעולה שעשה ב[[שכר]] או בעונש, ולא במניע פנימי. לפיכך, ההתנהגות לא [[הפנמה|תופנם]]. בהתאם לתאוריות אלה, מוטב לקדם התנהגות באמצעות מחמאה ובאמצעות פרסים ועונשים מינוריים, כאלו שלא יפריעו לייחוס פנימי של ההתנהגות (לפי תאוריית התפיסה העצמית), או יעודדו דיסוננס שבסופו תופנם ההתנהגות (לפי תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי).