שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 199 בתים ,  11:56, 28 במאי 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:     
[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]
 
[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]
'''גבולות פלנטריים''' הוא מושג מרכזי במסגרת חשיבה שהוצעה לחקר כדור הארץ ולמדעי הסביבה על ידי קבוצת מדענים מתחומי ה[[אקולוגיה]], מדעי כדור הארץ וחקר הסביבה, בהנהגת ג'ון רוקסטרום, המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] ו-וויל סטפאן, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.  
+
'''גבולות פלנטריים''' הם גבולות של הפרעה למערכות טבעית, שאם תמשך עלולה לגורר [[הכחדת האנושות|הכחדה של המין האנושי]]. זהו מושג שהוצע לחקר כדור הארץ ולמדעי הסביבה על ידי קבוצת מדענים מתחומי ה[[אקולוגיה]], מדעי כדור הארץ וחקר הסביבה.  
   −
רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה.  
+
הקבוצה הונהגה על ידי ג'ון רוקסטרום, המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] ו-וויל סטפאן, [[חקר האקלים|חוקר אקלים]] מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה.  
   −
הקבוצה זיהתה תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות להמשך ההישרדות של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם [[נישה|תחומי הפעילות]] שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה, פריצה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את [[כדור הארץ]] למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.  
+
המדענים זיהו תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות ל[[קיימות|המשך ההישרדות]] של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם [[נישה|תחומי הפעילות]] שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה, פריצה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את [[כדור הארץ]] למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.  
    
לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  
 
לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  
   −
הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגיליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורסמו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.  
+
הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגיליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורסמו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", ו"סיינטיפיק אמריקן". נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.  
    
==המאמר גבולות פלנטריים==
 
==המאמר גבולות פלנטריים==

תפריט ניווט