שינויים

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה לשנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של הפיזיוקרטים - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר (הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא השפעת ההון על האקדמיה ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של דיוויד קורטן - כשתאגידים שולטים בעולם).

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה לשנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של הפיזיוקרטים - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר (הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא השפעת ההון על האקדמיה ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של דיוויד קורטן - כשתאגידים שולטים בעולם).

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת וויאטנם. הוא גם הוציע ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית  בין 1971 ל 1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס , כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמיראיקית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מקרטל של אופק בנפט. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט שלה]] בשנות ה70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופק . עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדבריום שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת וויאטנם. הוא גם הוציע ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית  בין 1971 ל 1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס , כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמיראיקית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מקרטל של אופק בנפט. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופק . עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדבריום שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

חלק מהבעיה של הרעב היתה פוליטית - מדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה צמיחה כלכלית. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית . לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה לעיור מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם לפיצוץ אוכלוסין.  

חלק מהבעיה של הרעב היתה פוליטית - מדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה צמיחה כלכלית. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית . לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה לעיור מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם לפיצוץ אוכלוסין.  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות [[כשל שוק]]. אחד מכשלי השוק הוא [[השפעה חיצונית]] כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים , זיהום ועוד.  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות [[כשל שוק]]. אחד מכשלי השוק הוא [[השפעה חיצונית]] כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים , זיהום ועוד.  

תיקון השפעה חיצונית הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש בCFC שעושה חור באוזון, קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]] , שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא דיכוי בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהיתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

תיקון השפעה חיצונית הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש בCFC שעושה חור באוזון, קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]], שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא דיכוי בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהיתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוה של המכוניות אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן היתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" ערך רעיונות עם עובדים, במשנת 1974 מתאר איך השכבה הניהולית הפכה לנטל הולך וגדל.

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוה של המכוניות אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן היתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" ערך רעיונות עם עובדים, במשנת 1974 מתאר איך השכבה הניהולית הפכה לנטל הולך וגדל.