שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  22:57, 8 במאי 2019
מ
שורה 73: שורה 73:     
==פרק 5- חמאה ותותחים==
 
==פרק 5- חמאה ותותחים==
פרק זה מתאר את התחזוקתה של כלכלת ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. המלחמה גרמה לכך שהציבור היה עם יותר כוח קניה  ודבר זה גרם לצמיחה כלכלית מהירה אחרי המלחמה. בין היתר גם בגלל חוק החיילים המשוחריים, של 1949 . בשלב זה תכניות הניו דיל היו וותיקות ורפואבקלאים ודמוקרטים כאחד תמכו בהן. כדי לנהל את מחזור העסקים הממשלה היתה צריכה לעקוב אחריו ולכן החלו להופיע מדדים רבים עבור הממשלה כמו היצע הכסף, שיעור האבטלה  - למרות שהם לא תמיד אמינים הם יותר טובים מאפס נתןנים. בין היתר יש את התמ"ג הוא המדד החשוב ביותר - אם כי הספר מציין את הבעיות שלו - שהוא עולה גם עקב קנייה של נשק או עקב התגוננות נגד פשיעה ורע כאשר אנשים לא משתתפים בכלכלה.  
+
פרק זה מתאר את התחזוקה של כלכלת ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. המלחמה גרמה לכך שהציבור היה עם יותר כוח קניה  ודבר זה גרם לצמיחה כלכלית מהירה אחרי המלחמה. בין היתר גם בגלל חוק החיילים המשוחררים, של 1949. בשלב זה תכניות הניו דיל היו וותיקות ורפובליקאים ודמוקרטים כאחד תמכו בהן. כדי לנהל את מחזור העסקים הממשלה היתה צריכה לעקוב אחריו ולכן החלו להופיע מדדים רבים עבור הממשלה כמו היצע הכסף, שיעור האבטלה  - למרות שהם לא תמיד אמינים הם יותר טובים מאפס נתונים. בין היתר יש את התמ"ג הוא המדד החשוב ביותר - אם כי הספר מציין את הבעיות שלו - שהוא עולה גם עקב קנייה של נשק או עקב התגוננות נגד פשיעה ורע כאשר אנשים לא משתתפים בכלכלה.  
הספר מציין את הבעיה של כריתת יערות או זיהום מים שמעלים את התמ"ג, אבל בשנות החמישים הזכורונות מהשפל היו עוד כואבים ולכן הגיוני היה להעמיד את הצמיחה של התמ"ג כדבר החשוב ביותר - וגם היה ברור איך לעשות את זה - להוציא כסף מצד הממשלה בהתאם להנחיות של המכונה המסובכת שתאר ג'ון מיינרד קיינס שתשמור על תעסוקה מלאה.  
+
הספר מציין את הבעיה של כריתת יערות או זיהום מים שמעלים את התמ"ג, אבל בשנות החמישים הזיכרונות מהשפל היו עוד כואבים ולכן הגיוני היה להעמיד את הצמיחה של התמ"ג כדבר החשוב ביותר - וגם היה ברור איך לעשות את זה - להוציא כסף מצד הממשלה בהתאם להנחיות של המכונה המסובכת שתאר ג'ון מיינרד קיינס שתשמור על תעסוקה מלאה.  
   −
הספר מתאר את הסינתזה של [[פול סמאולסון]]  [הסינתזה הניאו-קלאסית]] - הוא הציג את הריעונות של קיינס בצורה פשוטה יותר  בספר "תורת הכלכלה" שלו וכיבול ביסס את הריעונות של קיינס של מאקרו כלכלה על רעיונות המיקרו כלכלה של התאוריה הנאו קלאסית. תורת הכלכלה של סלמואלסן הוא עד היום הסנטדנרט לרוב ספרי הכלכלה שבאו אלריו. סממואלסון פרסם ספר חשוב נוסף של "יסודות הניתוח הכלכלי" ובהן ניסוח של כל תורת הכלכלה במונחים מתמטטיים טהורים. הדבר זה אפשר להחזיר את הרעיונות של קיינס לזרם המרכזי של הכלכלה.  
+
הספר מתאר את הסינתזה של [[פול סמאולסון]]  [[הסינתזה הנאו-קלאסית]] - הוא הציג את הרעיונות של קיינס בצורה פשוטה יותר  בספר "תורת הכלכלה" שלו וכיבול ביסס את הרעיונות של קיינס של מאקרו כלכלה על רעיונות המיקרו כלכלה של התאוריה הנאו-קלאסית. תורת הכלכלה של סמואלסון הוא עד היום הסטנדרט לרוב ספרי הכלכלה שבאו אלריו. סמואלסון פרסם ספר חשוב נוסף של "יסודות הניתוח הכלכלי" ובהן ניסוח של כל תורת הכלכלה במונחים מתמטיים טהורים. הדבר זה אפשר להחזיר את הרעיונות של קיינס לזרם המרכזי של הכלכלה.  
   −
באותה תקופה גם העשירים איבדו מכוחם - בין היתר בגלל שהכוחם על החברות הגדולות הצטמצם בגלל גידול של הרבה בעלי מניות קטנים. מי ששלט בחברות היו המנכ"לים ולאו היו צריכים להשאר ביחסים טובים עם העובדים האחרים. בתקופה זו ארה"ב היתה עם מעמד בינוני מתרחב ופריחה כלכלית. אבל חלק מהבעיה של תקופה זו היתה גידול בצמיחה - כריתה של עוד יעורת, יצירת עוד זיהום. וכן בעיות הולכות וגדלות של פרבור משתרע שיוצר בעיות שונות ביניהם הפרדה כלכלית - עשיירים לחוד ועניים לחוד, וכן הפרדה בין לבנים לבין שחורים. בעיה נוספת היתה שהממעד הבינונו עבר לפרברים ולקם מהערים הגדולות את בסיס המס שלהן (חלק מ[[אפקט הבייגלה]]) גם נוצרת בעיה של [[נעילה טכנולוגית]] של לולאת משוב מחזקת - של הציבור קונה עוד מכוניות דבר שמחייב עוד כבישים מהירים ומקומות חניה שמחייהם עוד הגדלה של הכרכים (מטרופולינים) דבר שמחייב קניית עוד מכוניות כו'. התחבורה ציבורת עובדת פחות טוב בערים עם שטח גדול יותר וצפיפות נמוכה יותר וגם השתלטות חבורת המוכוניות על חברות החשמליות הובילו לקנית מכוניות בצורה של "רצון חופשי" שהוכתב על ידי התכנון וחברות הרכב.  
+
באותה תקופה גם העשירים איבדו מכוחם - בין היתר בגלל שכוחם על החברות הגדולות הצטמצם בגלל גידול של הרבה בעלי מניות קטנים. מי ששלט בחברות היו המנכ"לים ולאו היו צריכים להישאר ביחסים טובים עם העובדים האחרים. בתקופה זו ארה"ב היתה עם מעמד בינוני מתרחב ופריחה כלכלית. אבל חלק מהבעיה של תקופה זו היתה גידול בצמיחה - כריתה של עוד יערות, יצירת עוד זיהום. וכן בעיות הולכות וגדלות של פרבור משתרע שיוצר בעיות שונות ביניהם הפרדה כלכלית - עשירים לחוד ועניים לחוד, וכן הפרדה בין לבנים לבין שחורים. בעיה נוספת היתה שהמעמד הבינוני עבר לפרברים ולקם מהערים הגדולות את בסיס המס שלהן (חלק מ[[אפקט הבייגלה]]) גם נוצרת בעיה של [[נעילה טכנולוגית]] של לולאת משוב מחזקת - של הציבור קונה עוד מכוניות דבר שמחייב עוד כבישים מהירים ומקומות חניה שמחייהם עוד הגדלה של הכרכים (מטרופולינים) דבר שמחייב קניית עוד מכוניות וכו'. התחבורה ציבורית עובדת פחות טוב בערים עם שטח גדול יותר וצפיפות נמוכה יותר וגם השתלטות חברות המכוניות על חברות החשמליות הובילו לקניית מכוניות בצורה של "רצון חופשי" שהוכתב על ידי התכנון וחברות הרכב.  
   −
הפרק מציג גם את "כלכלת מלחמה מתמדת" וממשלה שידה בכל ומנהלת את הכלכלה - וגם את הבעיה של יתרונות לגודל של העיתונות - שגרמו לריכוז התקשורת בידי העסקים גדולים במקום שוק עיתונות תחורתי לפני מלחמת העולם השנייה. ובעיה גודלה יותר היהה הצמיחה של הטלוויזה -- החל העידן של [[צנזורה עצמית]] כדי לא להרגיז את המפרסמים כך לדוגמה פוטר מCBS וילאים שיידר פור ב 1947 משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הבטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של התשולבת הצבאית-תעשייתית. בנאום הפרישה שלו.   
+
הפרק מציג גם את "כלכלת מלחמה מתמדת" וממשלה שידה בכל ומנהלת את הכלכלה - וגם את הבעיה של יתרונות לגודל של העיתונות - שגרמו לריכוז התקשורת בידי העסקים גדולים במקום שוק עיתונות תחורתי לפני מלחמת העולם השנייה. ובעיה גודלה יותר היתה הצמיחה של הטלוויזיה -- החל העידן של [[צנזורה עצמית]] כדי לא להרגיז את המפרסמים כך לדוגמה פוטר מCBS וילאים שיידר פור ב-1947 משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הביטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של התשלובת הצבאית-תעשייתית. בנאום הפרישה שלו.   
 +
 
 +
גונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, ניסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה רחוב סומסום והד סטארס - תכנית לקידום תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינסיאסית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמינו שקיינס צדק, והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשרות שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המוצעות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.
   −
גונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, נסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה רחוב סומסום והד סטארס - תכנית לקידם תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינינסית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמנו שקיינס צדק , והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשורת שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המוצעות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.
  −
   
==פרק 6 - עידן הגבולות==
 
==פרק 6 - עידן הגבולות==
 
הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסית בארצות הברית - עליית האבטלה יחד עם אינפלציה. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח הנאו קלאסי ברגע שהמדיניות הקינינסית החלה להפסיק לעבוד הכלכלנים הנאו קלאסים התנערו ממנה ועבדו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות מיקרו כלכליות של "האדם הכלכלי".  
 
הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסית בארצות הברית - עליית האבטלה יחד עם אינפלציה. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח הנאו קלאסי ברגע שהמדיניות הקינינסית החלה להפסיק לעבוד הכלכלנים הנאו קלאסים התנערו ממנה ועבדו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות מיקרו כלכליות של "האדם הכלכלי".  

תפריט ניווט