שינויים

אפקט הבעלות התגלה על ידי הכלכלן ההתנהגותי ריצאירד תיילר כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" מתאר כהנמן דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] שפותחה כדי להסביר היבטים קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. {{הערה|[[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}

אפקט הבעלות התגלה על ידי הכלכלן ההתנהגותי ריצאירד תיילר כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" מתאר כהנמן דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] שפותחה כדי להסביר היבטים קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. {{הערה|[[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==