47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אפקט הבעלות''' (באנגלית: Endowment effect), היא תופעה לפיה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יות..."
'''אפקט הבעלות''' (באנגלית: Endowment effect), היא תופעה לפיה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ההסבר המקובל הוא שמוכנות האדם לקבל (willingness to accept – WTA) גבוהה ממוכנותו לשלם (willingness to pay – WTP). כלומר, המחיר המינימלי שאדם מוכן לקבל (WTA) עבור מוצר הנמצא בבעלותו גבוה מהמחיר המקסימלי שאותו אדם מוכן לשלם (WTP) עבור מוצר זהה לו שלא נמצא בבעלותו. הבדל זה בין ערכי WTA ו-WTP מהווה את החדשנות שבתאוריה זו. זאת מכיוון שלפי תאוריות הכלכלה הקודמות היה נהוג להסתכל על ערכי WTA ו-WTP כעל אותו ערך בדיוק.
אחד ההסברים המקובלים לתופעה זו היא [[שנאת ההפסד]] (Loss-aversion). אנשים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי להחזיר משהו ששייך להם מאשר לשלם עבור משהו זהה שאינו שייך להם. זאת משום שברגע שיש לך מוצר מסוים, ויתור עליו מרגיש כמו הפסד, ובני אדם לא אוהבים לחוש תחושה של הפסד. עם זאת יש כאן היבט רגשי - לדוגמה אפקט הבעלות קיים לגבי כרטיס להופעה או יין אבל לא לגבי כסף - אנשים מוכנים לפרוט כסף בלי להרגיש בעלות לגבי השטרות.
אפקט הבעלות התגלה על ידי הכלכלן ההתנהגותי ריצאירד תיילר כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" מתאר כהנמן דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] שפותחה כדי להסביר היבטים קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. {{הערה|[[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}
==ראו גם==
* [[כלכלה התנהגותית]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Endowment_effect אפקט הבעלות] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
אחד ההסברים המקובלים לתופעה זו היא [[שנאת ההפסד]] (Loss-aversion). אנשים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי להחזיר משהו ששייך להם מאשר לשלם עבור משהו זהה שאינו שייך להם. זאת משום שברגע שיש לך מוצר מסוים, ויתור עליו מרגיש כמו הפסד, ובני אדם לא אוהבים לחוש תחושה של הפסד. עם זאת יש כאן היבט רגשי - לדוגמה אפקט הבעלות קיים לגבי כרטיס להופעה או יין אבל לא לגבי כסף - אנשים מוכנים לפרוט כסף בלי להרגיש בעלות לגבי השטרות.
אפקט הבעלות התגלה על ידי הכלכלן ההתנהגותי ריצאירד תיילר כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" מתאר כהנמן דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] שפותחה כדי להסביר היבטים קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. {{הערה|[[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}
==ראו גם==
* [[כלכלה התנהגותית]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Endowment_effect אפקט הבעלות] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]