שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

אנשים רבים חושבים שהולנד תמיד הכילה כמות גדולה של [[שבילי אופניים]] ו[[תחבורת אופניים בהולנד|רוכבי אופניים בהולנד]], מאז המצאת האופניים. אבל זו דעה אינה מדוייקת. אופניים היו פופלאריים בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-20 אבל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון מוטה מכונית]] הוביל לירידה דרמטית בכמות הרוכבים ובתשתיות לאופניים והדבר השתנה בזכות מאבק אזרחי נחוש. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

אנשים רבים חושבים שהולנד תמיד הכילה כמות גדולה של [[שבילי אופניים]] ו[[תחבורת אופניים בהולנד|רוכבי אופניים בהולנד]], מאז המצאת האופניים. אבל זו דעה אינה מדוייקת. אופניים היו פופולריים בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-20 אבל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון מוטה מכונית]] הוביל לירידה דרמטית בכמות הרוכבים ובתשתיות לאופניים והדבר השתנה בזכות מאבק אזרחי נחוש. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

בתחילת המאה ה-20 אופניים היו אמצעי תחבורה נפוץ מאד בהולנד כמו גם בערים רבות ב[[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]]. הם נחשבו צורת תחבורה מכובדת לגברים ונשים כאחד. לאחר מלחמת העולם השנייה, כלכלת הולנד [[צמיחה כלכלית|צמחה במהירות]], מחיר המכוניות ירד, ואנשים רבים יכלו להרשות לעצמם לקנות מכונית. [[תכנון עירוני|המתכננים העירוניים]] ומקבלי ההחלטות ראו ב[[מכונית]] כלי התחבורה של העתיד. שכונות רבות באמסטרדם שונו, ובלוקים עירוניים שלמים נהרסו לפנות מקום לתנועה ממונעת. אחוז הנסיעות שבוצעות באופניים בשנת 1950 עמד על מעל 80% באופניים. משנת 1955 החלה ירדה חדה, של 6% בשנה, של כמות הרכיבות באופניים. הדעה הכללית הייתה שאופניים יעלמו לגמרי בתוך זמן קצר. עד 1973 אחוז הרכיבות באופניים ירד ל-30%. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

בתחילת המאה ה-20 אופניים היו אמצעי תחבורה נפוץ מאד בהולנד כמו גם בערים רבות ב[[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]]. הם נחשבו צורת תחבורה מכובדת לגברים ונשים כאחד. לאחר מלחמת העולם השנייה, כלכלת הולנד [[צמיחה כלכלית|צמחה במהירות]], מחיר המכוניות ירד, ואנשים רבים יכלו להרשות לעצמם לקנות מכונית. [[תכנון עירוני|המתכננים העירוניים]] ומקבלי ההחלטות ראו ב[[מכונית]] כלי התחבורה של העתיד. שכונות רבות באמסטרדם שונו, ובלוקים עירוניים שלמים נהרסו לפנות מקום לתנועה ממונעת. אחוז הנסיעות שבוצעות באופניים בשנת 1950 עמד על מעל 80% באופניים. משנת 1955 החלה ירדה חדה, של 6% בשנה, של כמות הרכיבות באופניים. הדעה הכללית הייתה שאופניים יעלמו לגמרי בתוך זמן קצר. עד 1973 אחוז הרכיבות באופניים ירד ל-30%. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

===תנועת הפרובוס===

===תנועת הפרובוס===

{{הפניה לערך מורחב|פרובו (תנועה)}}

{{הפניה לערך מורחב|פרובו (תנועה)}}

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה הרדיקלית- [[אנרכיזם|אנרכטיסטית]] [[פרובו (תנועה)|פרובו]]. אחת ההצעות הפופלאריות של התנועה היתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]]- העיריה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות שינויים בטכנולוגיה או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.  

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה הרדיקלית- [[אנרכיזם|אנרכיסטית]] [[פרובו (תנועה)|פרובו]]. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]]- העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות שינויים בטכנולוגיה או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.  

===המאבק למען רחובות משחק ===

===המאבק למען רחובות משחק ===

{{הפניה לערך מורחב|המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם}}

{{הפניה לערך מורחב|המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם}}

בשנת 1972 התקיים המאבק הציבורי הראשון נגד שליטת המכוניות במרחב העירוני הציבורי. המאבק החל בשכונת  “De Pijp” שהיתה אז בת כ-100 שנה ומנתה כ-40 אלף תושבים בשטח של 180 הקטר או בצפיפות עירוניית גבוה פי 5 מזו של שאר אמסטרדם. הבתים היו מוזנחים וקטנים במחצית מהם היו בתי של שני חדשרים בלבד. הרחובות לא התאימות לתנועה רבה של מכוניות. הדבר הוביל לשכונה עם עודף אוכלוסייה שיש בה הרבה גם הרבה לכלוך ולא נעים להסתובב בה - מכוניות שחונות על המדרכה, אין [[עצים בעיר|עצים ברחובות]], לכלוך במדרכות. בשכונה גרו ילדים רבים אבל הם לא נלקחו כלל בחשבון בתכנון העירוני, ילדי השכונה סבלו במיוחד עקב מחסור במקומות משחק. ילדי השכונה דנו בכיתות על הדברים שלא מצאו חן בעינהם בשכונה. הילדים החלו לכתוב מאמר על מצבה של השכונה ועל עודף המכוניות שבה שלא מותיר מקום לילדים, מייצר [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]]. הילדים החליטו שהם רוצים להקים רחוב משחקים ברחוב Hemonystrat, והחלו לשאול מבוגרים בשני רחובות בשכונה מה דעתם בכנושא ואם הם רוצים לחתום על עצומה. חלק מהמבוגרים תמכו ביוזמה וחלקם התנגדות בטענה שמדובר ברחוב שצריך להוביל תנועה של מכוניות. הילדים ומספר מבוגרים צעירים החליטו שהם רוצים להשפיע על העירייה ולפעול בעצמם, הם לקחו מחסומי עץ ניידים וחסמו את הרחוב במחאה. התושבים הביעו מחאה על כך שאנשים שרוצים להגיע לשוק העירוני מחנים או עוברים דרך השכונה. פעילים מחו על כך שלילדים אין מקומות לשחק וכך שזקנים נדרסים על ידי המכוניות. [[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] של חסימת הרחובות למכוניות גררו עימותים עם המשטרה ועם נהגים. תומכי המאבק הכינו תכנית של הפניית המכוניות שרוצות להכנס למרכז העיר לנתיבים ראשיים יותר שלא יעברו דרך השכונה, וזאת על ידי הפיכת רחובות לחד-סטריים. כמו כן הציעו שבשכונה יהיה נסיון של [[איזור מיתון תנועה|רחובות של 30 קמ"ש]] ולרחובות משחק. הילדים השתתפו גם בהפגנות וצעדות בשכונה עם סיסמא "מכוניות החוצה". מתנגדי המאבק טענו כי 10-20 ילדים לא יכולים לשנות שום דבר, אבל תומכי המאבק טענו שמדובר במאבק שבו משתתפים בתי ספר שלמים וכי הוא נוגע לכל אמסטרדם. התקיימו אספות תושבים עם ויכוחים על עתיד השכונה והילדים אמרו שהם "כבשו את הרחובות" כדי לעודד הקמת רחובות משחק. פעילים הביאו לשכונה גם קרוואן כדי לסגור את הרחוב.המחאות הובילו לפגישה עם נציגים מהעירייה שבהם השתתפו גם הילדים. בשנת 1972 יצא סרט תעודי בנושא שהופק על ידי Robert Kerbosch וראיין את הילדים והמבוגרים בשכונה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=YY6PQAI4TZE De Pijp, Amsterdam 1972] סרטון ביו-טיוב, BicycleDutch, 2013}} {{הערה|הסרטון המקורי הוא בן 40 דקות, ללא תרגום לאנגלית ומציג תמונה רחבה יותר של התנאים בשכונה. Cycling Professor

בשנת 1972 התקיים המאבק הציבורי הראשון נגד שליטת המכוניות במרחב העירוני הציבורי. המאבק החל בשכונת  “De Pijp” שהייתה אז בת כ-100 שנה ומנתה כ-40 אלף תושבים בשטח של 180 הקטר או בצפיפות עירוניית גבוה פי 5 מזו של שאר אמסטרדם. הבתים היו מוזנחים וקטנים במחצית מהם היו בתי של שני חדרים בלבד. הרחובות לא התאימות לתנועה רבה של מכוניות. הדבר הוביל לשכונה עם עודף אוכלוסייה שיש בה הרבה גם הרבה לכלוך ולא נעים להסתובב בה - מכוניות שחונות על המדרכה, אין [[עצים בעיר|עצים ברחובות]], לכלוך במדרכות. בשכונה גרו ילדים רבים אבל הם לא נלקחו כלל בחשבון בתכנון העירוני, ילדי השכונה סבלו במיוחד עקב מחסור במקומות משחק. ילדי השכונה דנו בכיתות על הדברים שלא מצאו חן בעיניהם בשכונה. הילדים החלו לכתוב מאמר על מצבה של השכונה ועל עודף המכוניות שבה שלא מותיר מקום לילדים, מייצר [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]]. הילדים החליטו שהם רוצים להקים רחוב משחקים ברחוב Hemonystrat, והחלו לשאול מבוגרים בשני רחובות בשכונה מה דעתם בכנושא ואם הם רוצים לחתום על עצומה. חלק מהמבוגרים תמכו ביוזמה וחלקם התנגדות בטענה שמדובר ברחוב שצריך להוביל תנועה של מכוניות. הילדים ומספר מבוגרים צעירים החליטו שהם רוצים להשפיע על העירייה ולפעול בעצמם, הם לקחו מחסומי עץ ניידים וחסמו את הרחוב במחאה. התושבים הביעו מחאה על כך שאנשים שרוצים להגיע לשוק העירוני מחנים או עוברים דרך השכונה. פעילים מחו על כך שלילדים אין מקומות לשחק וכך שזקנים נדרסים על ידי המכוניות. [[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] של חסימת הרחובות למכוניות גררו עימותים עם המשטרה ועם נהגים. תומכי המאבק הכינו תכנית של הפניית המכוניות שרוצות להיכנס למרכז העיר לנתיבים ראשיים יותר שלא יעברו דרך השכונה, וזאת על ידי הפיכת רחובות לחד-סטריים. כמו כן הציעו שבשכונה יהיה ניסיון של [[איזור מיתון תנועה|רחובות של 30 קמ"ש]] ולרחובות משחק. הילדים השתתפו גם בהפגנות וצעדות בשכונה עם סיסמא "מכוניות החוצה". מתנגדי המאבק טענו כי 10-20 ילדים לא יכולים לשנות שום דבר, אבל תומכי המאבק טענו שמדובר במאבק שבו משתתפים בתי ספר שלמים וכי הוא נוגע לכל אמסטרדם. התקיימו אספות תושבים עם ויכוחים על עתיד השכונה והילדים אמרו שהם "כבשו את הרחובות" כדי לעודד הקמת רחובות משחק. פעילים הביאו לשכונה גם קרוואן כדי לסגור את הרחוב. המחאות הובילו לפגישה עם נציגים מהעירייה שבהם השתתפו גם הילדים. בשנת 1972 יצא סרט תיעודי בנושא שהופק על ידי Robert Kerbosch וראיין את הילדים והמבוגרים בשכונה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=YY6PQAI4TZE De Pijp, Amsterdam 1972] סרטון ביו-טיוב, BicycleDutch, 2013}} {{הערה|הסרטון המקורי הוא בן 40 דקות, ללא תרגום לאנגלית ומציג תמונה רחבה יותר של התנאים בשכונה. Cycling Professor

, [https://twitter.com/fietsprofessor/status/406435942912622593 Amsterdam kids in the 70s scheming and planning to get rid of cars and create more space:], נובמבר 2013}}

, [https://twitter.com/fietsprofessor/status/406435942912622593 Amsterdam kids in the 70s scheming and planning to get rid of cars and create more space:], נובמבר 2013}}

==="עצרו את רצח הילדים"===

==="עצרו את רצח הילדים"===

{{הפניה לערך מורחב|מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד}}

{{הפניה לערך מורחב|מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד}}

השימוש במכוניות הוביל לעליה ב[[תאונות דרכים]]. מספר ההרוגים בתאונות בהולנד הגיע לשיא של 3,300 הרוגים בשנת 1971. מעל 400 ילדים נהרגו בתאונות באותה שנה. מספר ההרוגים הגדול הוביל למחאות מצד קבוצות שונות. הקבוצה הידועה ביותר היא "עצרו את רצח הילדים" Stop de Kindermoord, שהנשיאה הראשונה שלה היתה Maartje van Putten לימים חברת פרלמנט באיחוד האירופי מטעם מפלגת העבודה ההולנדית. קבוצה זו החלה לפעול בספטמבר 1972, אם כי לא באותו איזור של המדינה. {{הערה|שם=bicycledutch2013}} הקבוצה פעלה יחד עם קבוצות נוצריות דתיות וגדלה במהירות. חברי הקבוצה ארגנו הפגנות, "כבשו" מקומות שבהם היו תאונות, וארגנו ימים מיוחדים שבהם הם סגרו רחובות למכוניות כדי שילדים יוכלו לשחק ברחובות. הקבוצה קראה לממשלה ולפרלמנט לפתח רחובות בטוחים יותר. הדבר נקרא  Woonerf. למרות שהם יצאו כבר מהאופנה לטובת עיצובים חדשים יותר עדיין ניתן לראותם אותם בהולנד. שנתיים לאחר מכן דרש Dutch Cyclists’ Union שבילי אופניים נפרדים ובטוחים לרוכבים. משבר הנפט של 1973 גרם לקפיצה במחירי ה[[נפט]] בעולם דבר שגרם לראש הממשלה Den Uyl לפנות בנאום טלוויזיוני להולנדים בבקשה לשנות את אורחות החיים ולחסוך באנרגיה.  משנת 1973 החל מספר הרוכבים בעיר לעלות באיטיות רבה. בשנות ה-1980 ערים בהולנד החלו לקדם [[תשתיות אופניים]] ולקדם תחבורת אופניים. הערים הראשונות שניסו זאת היו האג ו-Tilburg. עד שנת 2000 הגיע מספר הרכיבות בעיר  ל-35%. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

השימוש במכוניות הוביל לעליה ב[[תאונות דרכים]]. מספר ההרוגים בתאונות בהולנד הגיע לשיא של 3,300 הרוגים בשנת 1971. מעל 400 ילדים נהרגו בתאונות באותה שנה. מספר ההרוגים הגדול הוביל למחאות מצד קבוצות שונות. הקבוצה הידועה ביותר היא "עצרו את רצח הילדים" Stop de Kindermoord, שהנשיאה הראשונה שלה הייתה Maartje van Putten לימים חברת פרלמנט באיחוד האירופי מטעם מפלגת העבודה ההולנדית. קבוצה זו החלה לפעול בספטמבר 1972, אם כי לא באותו איזור של המדינה. {{הערה|שם=bicycledutch2013}} הקבוצה פעלה יחד עם קבוצות נוצריות דתיות וגדלה במהירות. חברי הקבוצה ארגנו הפגנות, "כבשו" מקומות שבהם היו תאונות, וארגנו ימים מיוחדים שבהם הם סגרו רחובות למכוניות כדי שילדים יוכלו לשחק ברחובות. הקבוצה קראה לממשלה ולפרלמנט לפתח רחובות בטוחים יותר. הדבר נקרא  Woonerf. למרות שהם יצאו כבר מהאופנה לטובת עיצובים חדשים יותר עדיין ניתן לראותם אותם בהולנד. שנתיים לאחר מכן דרש Dutch Cyclists’ Union שבילי אופניים נפרדים ובטוחים לרוכבים. משבר הנפט של 1973 גרם לקפיצה במחירי ה[[נפט]] בעולם דבר שגרם לראש הממשלה Den Uyl לפנות בנאום טלוויזיוני להולנדים בבקשה לשנות את אורחות החיים ולחסוך באנרגיה.  משנת 1973 החל מספר הרוכבים בעיר לעלות באיטיות רבה. בשנות ה-1980 ערים בהולנד החלו לקדם [[תשתיות אופניים]] ולקדם תחבורת אופניים. הערים הראשונות שניסו זאת היו האג ו-Tilburg. עד שנת 2000 הגיע מספר הרכיבות בעיר  ל-35%. [https://www.theguardian.com/cities/2015/may/05/amsterdam-bicycle-capital-world-transport-cycling-kindermoord]

==ראו גם==

==ראו גם==