שינויים

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא [[מזון לא בריא]] כמו [[סוכר ובריאות|סוכר]], [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]], [[שומן רווי]] במגוון גדול של [[מזון מעובד]] או [[מזון מהיר]].  הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה [[סוכר|סוכר סמוי]] שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "[[כלכלת השמנה]]" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכלים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו [[לובי פוליטי]], [[שיווק מזון לילדים]], [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא [[זיהום במזון]] - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי  לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש [[כלכלה הטרוגנית|הטרוגניות]] גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות [[חשיפת מסמכי הטבק]] משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.  

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא [[מזון לא בריא]] כמו [[סוכר ובריאות|סוכר]], [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]], [[שומן רווי]] במגוון גדול של [[מזון מעובד]] או [[מזון מהיר]].  הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה [[סוכר|סוכר סמוי]] שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "[[כלכלת השמנה]]" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכלים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו [[לובי פוליטי]], [[שיווק מזון לילדים]], [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא [[זיהום במזון]] - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי  לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש [[כלכלה הטרוגנית|הטרוגניות]] גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות [[חשיפת מסמכי הטבק]] משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.  

יש מגוון נרחב של מוצרים שיש להם השפעות סמויות או לא ברורות מספיק על הבריאות שלנו - [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]],  בינהם: [[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]], [[תעשיית התרופות|תרופות מיותרות או מזיקות]], [[השפעות בריאותיות של מכונית|השפעות מזיקות של שימוש במכוניות]], השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה]] ועוד.  

יש מגוון נרחב של מוצרים שיש להם השפעות סמויות או לא ברורות מספיק על הבריאות שלנו - [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]],  בינהם: [[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]], [[תעשיית התרופות|תרופות מיותרות או מזיקות]], [[השפעות בריאותיות של מכוניות|השפעות מזיקות של שימוש במכוניות]], השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה]] ועוד.  

במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של [[זיהום אוויר]] לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם [[אורח חיים יושבני]] הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו [[תאונות דרכים]], אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור {{הערה|ראו גם [[סינדרום העולם האכזר]]}}.  

במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של [[זיהום אוויר]] לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם [[אורח חיים יושבני]] הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו [[תאונות דרכים]], אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור {{הערה|ראו גם [[סינדרום העולם האכזר]]}}.

===נזקים נפשיים לצרכן ===

===נזקים נפשיים לצרכן ===