שינויים

==ערעור על הנחת מידע מלא==

==ערעור על הנחת מידע מלא==

תאורים מודרניים יותר של [[מידע]] ו[[ידע]] מתארים את המאמץ ו[[האנרגיה]] שיש להשקיע כדי לאסוף, לסנן, ולעבד מידע וכדי לשקול ידע והיסטוריה ולעבד אותם. [[תורת המידע]] עוסקת בקשיים של עיבוד מידע. תחומים אחרים כמו [[סיבוכיות]] בתחום מדעי המחשב מצביעים על הקושי לפתור בעיות, כולל בעיות הנוגעות לשאלה איזה מידע יש לאסוף או לשמור ואיזה לזרוק.  פסיכולוגיה ו[[כלכלה התנהגותית]] מצביעים על הבעיות הנוגעות לתחום זה בקרב [[בני אדם]]. לדוגמה שמירה בזכרון של מידע, אינה דבר ניטרלי והיא תלויה ברגשות שלנו ובידע מוקדם שיש לנו על העולם. בכל תחומי המחקר האלה אין הנחה לפיה מידע הוא פשוט דבר שקל מאד להשיג אותו או לשמור עליו. יש כמויות גדולות של מידע עודף, "רעש" ולפעמים גם מידע שקשה יותר להשיג - מידע שהוא חשוב לנו אבל סמוי,  או מקרים של [[דיסאינפורמציה]] או [[תעמולה]] מצד חברות או ממשלות כדי להטעות אותנו.  

תאורים מודרניים יותר של [[מידע]] ו[[ידע]] מתארים את המאמץ וה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי לאסוף, לסנן, ולעבד מידע וכדי לשקול ידע והיסטוריה ולעבד אותם. [[תורת המידע]] עוסקת בקשיים של עיבוד מידע. תחומים אחרים כמו [[סיבוכיות]] בתחום מדעי המחשב מצביעים על הקושי לפתור בעיות, כולל בעיות הנוגעות לשאלה איזה מידע יש לאסוף או לשמור ואיזה לזרוק.  פסיכולוגיה ו[[כלכלה התנהגותית]] מצביעים על הבעיות הנוגעות לתחום זה בקרב [[בני אדם]]. לדוגמה שמירה בזכרון של מידע, אינה דבר ניטרלי והיא תלויה ברגשות שלנו ובידע מוקדם שיש לנו על העולם. בכל תחומי המחקר האלה אין הנחה לפיה מידע הוא פשוט דבר שקל מאד להשיג אותו או לשמור עליו. יש כמויות גדולות של מידע עודף, "רעש" ולפעמים גם מידע שקשה יותר להשיג - מידע שהוא חשוב לנו אבל סמוי,  או מקרים של [[דיסאינפורמציה]] או [[תעמולה]] מצד חברות או ממשלות כדי להטעות אותנו.  

אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדוייק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמרטים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[טבק ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]]. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים  ואת הציבור הכללי. {{הערה|דוגמה להטעיית הכלכלנים היא [[חוק קואז]] שמתאר [[עישון פסיבי|עישון כפוי]] בתוך קרון רכבת כסוג של "חוסר נוחות" במקום כסוג של אלימות}}. בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר ש[[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר מאד]] וכן שחברות הטבק עסקו ב[[מניפולציה בניקוטין]] - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להמכר אליו וקשה יותר להגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות ל[[עישון פסיבי|עישון כפוי]] - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של [[מידע א-סימטרי]] - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם.  

אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדוייק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמרטים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[עישון ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]]. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים מחקר מדעי בתחום ובמקביל התרחשה [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים  ואת הציבור הכללי. {{הערה|דוגמה להטעיית הכלכלנים היא [[חוק קואז]] שמתאר [[עישון פסיבי|עישון כפוי]] בתוך קרון רכבת כסוג של "חוסר נוחות" במקום כסוג של אלימות}}. בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר ש[[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר מאד]] וכן שחברות הטבק עסקו ב[[מניפולציה בניקוטין]] - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להמכר אליו וקשה יותר להגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות ל[[עישון פסיבי|עישון כפוי]] - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. היבט נוסף הוא חשיבות ה[[התמכרות]] ו[[הדבקה חברתית]] לכל הנושא ולכן גם החשיבות (מבחינת החברות) של [[שיווק טבק לבני נוער]]. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של [[מידע א-סימטרי]] - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם. כמו כן כדאי לשים לב כי אפילו כיום יש היבטים שונים של הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק, עיתונאים, ופוליטקאים שונים שמשחררים לציבור אמירות לא נכונות בנושאים הקשורים לעישון.  

בעיות דומות, של השפעות בריאותות סמויות לצרכן קיימות במגוון גדול של מוצרים. החל בהשפעות שונות של [[מזון לא בריא]], [[אלכוהול ובריאות|אלכוהול}}, עבור ב[[השפעות בריאותיות של מכונית|השפעות מזיקות של שימוש במכוניות]], השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה]] ועוד. במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של [[זיהום אוויר]] לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם [[אורח חיים יושבני]] הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו [[תאונות דרכים]], אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור {{הערה|ראו גם [[סינדרום העולם האכזר}}.  

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא [[מזון לא בריא]] כמו [[סוכר ובריאות|סוכר]], [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]], [[שומן רווי]] במגוון גדול של [[מזון מעובד]] או [[מזון מהיר]].  הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה [[סוכר|סוכר סמוי]] שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "[[כלכלת השמנה]]" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכלים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו [[לובי פוליטי]], [[שיווק מזון לילדים]], [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא [[זיהום במזון]] - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי  לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש [[כלכלה הטרוגנית|הטרוגניות]] גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות [[חשיפת מסמכי הטבק]] משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.

 

יש מגוון נרחב של מוצרים שיש להם השפעות סמויות או לא ברורות מספיק על הבריאות שלנו - [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]],  בינהם: [[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]], [[תעשיית התרופות|תרופות מיותרות או מזיקות]], [[השפעות בריאותיות של מכונית|השפעות מזיקות של שימוש במכוניות]], השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה]] ועוד.  

 

במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של [[זיהום אוויר]] לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם [[אורח חיים יושבני]] הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו [[תאונות דרכים]], אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור {{הערה|ראו גם [[סינדרום העולם האכזר]]}}.

 

 

 

 

באופן זה צרכנים עלולים לתמוך במגוון גדול של דברים שהם מתנגדים להם מבחינה מוסרית. כחלק מ[[הכחשת אלימות]] של הצרכן ושל החברות גם יחד. לחברות לא נוח שהצרכן ידע אילו השלכות יש למוצר שלו. לצרכן עצמו גם נוח לעיתים קרובות להדחיק את הפגיעות שלו בבני אדם או בבעלי חיים או בסביבה. כך הוא יכול להנות ממגוון גדול של מוצרים זולים בלי להיות מוטרד מההשלכות שלהם, ובלי לרצות לדעת שהוא תורם לדברים, שייתכן והוא מתנגד להם באופן פסיבי או אקטיבי במישורים אחרים של חייו. לדוגמה אנשים רבים בחברה המערבית, מבקרים את החברה הערבית והמוסלמית בשל השמרנות של חברה זו (בהקשר של זכויות נשים לדוגמה), בגלל הדיקטטורה שיש בה או בגלל התמיכה של מדינות מוסלמיות בארגוני טרור. יחד עם זאת צרכנים ופוליטיקאים ששותפים לביקורת זו תומכים לעיתים קרובות ב[[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ובכך גם תמיכה ב[[חברות נפט|כלכלת נפט]] על המשתמע מכך - כולל [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|השפעות פוליטיות וכלכליות של כלכלת נפט]]. נשים פמינסטיות עשויות להתנגד לאלימות נגד נשים בעבודה בלי להיות מודעות להשלכות של [[תעשיית הבגדים]] על נשים עניות.  

ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]], במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.

ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]], במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.