שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,005 בתים ,  09:03, 15 באוקטובר 2018
שורה 8: שורה 8:     
==ערעור על הנחת מידע מלא==
 
==ערעור על הנחת מידע מלא==
תאורים מודרניים יותר של [[מידע]] ו[[ידע]] מתארים את המאמץ והאנרגיה שיש להשקיע כדי לאסוף, לסנן, ולעבד מידע וכדי לשקול ידע והיסטוריה ולעבד אותם. [[תורת המידע]] עוסקת בקשיים של עיבוד מידע. תחומים אחרים כמו [[סיבוכיות]] בתחום מדעי המחשב מצביעים על הקושי לפתור בעיות, כולל בעיות הנוגעות לשאלה איזה מידע יש לאסוף או לשמור ואיזה לזרוק.  פסיכולוגיה ו[[כלכלה התנהגותית]] מצביעים על הבעיות הנוגעות לתחום זה בקרב [[בני אדם]]. לדוגמה שמירה בזכרון של מידע, אינה דבר ניטרלי והיא תלויה ברגשות שלנו ובידע מוקדם שיש לנו על העולם. בכל תחומי המחקר האלה אין הנחה לפיה מידע הוא פשוט דבר שקל מאד להשיג אותו או לשמור עליו. יש כמויות גדולות של מידע עודף, "רעש" ולפעמים גם מידע שקשה יותר להשיג - מידע שהוא חשוב לנו אבל סמוי,  או מקרים של [[דיסאינפורמציה]] או [[תעמולה]] מצד חברות או ממשלות כדי להטעות אותנו.  
+
תאורים מודרניים יותר של [[מידע]] ו[[ידע]] מתארים את המאמץ ו[[האנרגיה]] שיש להשקיע כדי לאסוף, לסנן, ולעבד מידע וכדי לשקול ידע והיסטוריה ולעבד אותם. [[תורת המידע]] עוסקת בקשיים של עיבוד מידע. תחומים אחרים כמו [[סיבוכיות]] בתחום מדעי המחשב מצביעים על הקושי לפתור בעיות, כולל בעיות הנוגעות לשאלה איזה מידע יש לאסוף או לשמור ואיזה לזרוק.  פסיכולוגיה ו[[כלכלה התנהגותית]] מצביעים על הבעיות הנוגעות לתחום זה בקרב [[בני אדם]]. לדוגמה שמירה בזכרון של מידע, אינה דבר ניטרלי והיא תלויה ברגשות שלנו ובידע מוקדם שיש לנו על העולם. בכל תחומי המחקר האלה אין הנחה לפיה מידע הוא פשוט דבר שקל מאד להשיג אותו או לשמור עליו. יש כמויות גדולות של מידע עודף, "רעש" ולפעמים גם מידע שקשה יותר להשיג - מידע שהוא חשוב לנו אבל סמוי,  או מקרים של [[דיסאינפורמציה]] או [[תעמולה]] מצד חברות או ממשלות כדי להטעות אותנו.  
   −
אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדוייק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו יודעים את איכותו (כמו גם פרמרטים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה אחת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[טבק ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]] או על בני משפחתם או אנשים סביבה (דרך [[עישון פסיבי]] לדוגמה. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים ואת הציבור הכללי.  
+
אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדוייק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמרטים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[טבק ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]]. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים  ואת הציבור הכללי. {{הערה|דוגמה להטעיית הכלכלנים היא [[חוק קואז]] שמתאר [[עישון פסיבי|עישון כפוי]] בתוך קרון רכבת כסוג של "חוסר נוחות" במקום כסוג של אלימות}}. בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר ש[[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר מאד]] וכן שחברות הטבק עסקו ב[[מניפולציה בניקוטין]] - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להמכר אליו וקשה יותר להגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות ל[[עישון פסיבי|עישון כפוי]] - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של [[מידע א-סימטרי]] - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם.  
    +
בעיות דומות, של השפעות בריאותות סמויות לצרכן קיימות במגוון גדול של מוצרים. החל בהשפעות שונות של [[מזון לא בריא]], [[אלכוהול ובריאות|אלכוהול}},  עבור ב[[השפעות בריאותיות של מכונית|השפעות מזיקות של שימוש במכוניות]], השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה]] ועוד. במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של [[זיהום אוויר]] לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם [[אורח חיים יושבני]] הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו [[תאונות דרכים]], אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור {{הערה|ראו גם [[סינדרום העולם האכזר}}.
   −
ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים ארוכי טווח, במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת גם אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת.  
+
ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]], במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט