שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,279 בתים ,  10:21, 15 באוקטובר 2018
שורה 23: שורה 23:     
נזקים נפשיים הם בדרך כלל עדינים יותר וקשים יותר לכימות והערכה לעומת נזק בריאותי. כמו כן לא תמיד קל גם למומחים להעריך מהם הגורמים שמשפרים או גורמים לנזק נפשי. לדוגמה בשנים האחרונות חוקרים מוצאים ש[[פעילות גופנית]] משפרת את המצב הנפשי בהקשרים שונים כמו הפחתה של [[מתח נפשי]] עודף או [[הפרעות קשב]] ובמקביל מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין [[פקקי תנועה]] ונסיעות ממושכות לנזק נפשי. גם חוקרים ומדענים לא תמיד מקשרים בין צריכת מוצרים שונים או החלטות פוליטיות לבין הפחתת הזדמויות לפעילות גופנית -  לדוגמה בין [[עיצוב עירוני]], [[תכנון מוטה מכוניות]] לבין קושי גדול יותר לבצע [[הליכה]] או [[רכיבה באופניים]] או לחלופין בין תכנון לשיפור [[הליכתיות]] (שכולל לדוגמה את תחום הדיור - [[בנייה מרקמית]]) לבין שיפור הזדמנויות להליכה. היבט נוסף הוא [[טבע עירוני]] שתורם ל[[רווחה נפשית]] (ראו [[אמבט יער]]) - לצרכנים הגורמים לפגיעה ברווחה של עצמם לא תמיד יש ידע מספיק כדי לדעת את ההשלכות הלאה.  
 
נזקים נפשיים הם בדרך כלל עדינים יותר וקשים יותר לכימות והערכה לעומת נזק בריאותי. כמו כן לא תמיד קל גם למומחים להעריך מהם הגורמים שמשפרים או גורמים לנזק נפשי. לדוגמה בשנים האחרונות חוקרים מוצאים ש[[פעילות גופנית]] משפרת את המצב הנפשי בהקשרים שונים כמו הפחתה של [[מתח נפשי]] עודף או [[הפרעות קשב]] ובמקביל מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין [[פקקי תנועה]] ונסיעות ממושכות לנזק נפשי. גם חוקרים ומדענים לא תמיד מקשרים בין צריכת מוצרים שונים או החלטות פוליטיות לבין הפחתת הזדמויות לפעילות גופנית -  לדוגמה בין [[עיצוב עירוני]], [[תכנון מוטה מכוניות]] לבין קושי גדול יותר לבצע [[הליכה]] או [[רכיבה באופניים]] או לחלופין בין תכנון לשיפור [[הליכתיות]] (שכולל לדוגמה את תחום הדיור - [[בנייה מרקמית]]) לבין שיפור הזדמנויות להליכה. היבט נוסף הוא [[טבע עירוני]] שתורם ל[[רווחה נפשית]] (ראו [[אמבט יער]]) - לצרכנים הגורמים לפגיעה ברווחה של עצמם לא תמיד יש ידע מספיק כדי לדעת את ההשלכות הלאה.  
 +
 +
===נזקים כלכליים לצרכן===
 +
לעיתים קרובות נגרמים לצרכן נזקים כלכליים או השפעות כלכליות לא צפויות עקב רכישת מוצרים, ולעיתים קרובות הצרכן מתקשה לעקוב אחר הוצאות נוספות אלה או להעריך את היקפן. כך אנשים רבים מעריכים בצורה נמוכה מידי את הוצאות הרכב הישירות שלהם - הם מסתכלים על מחיר הדלק ומעלמים משיקולים כמו פחת, בלאי, ביטוחים ועוד. דבר זה נכון שבעתיים בהקשר של הוצאות נסתרות שמכוניות עלולות לגרום להם כמו נזק עקב [[אורח חיים יושבני]]. דוגמה נוספת לנזק כלכלי לצרכן היא [[התיישנות מתוכננת]] של מוצרים - הצרכן לא מעריך נכון כמה מהר המוצר יתבלא, ואילו היצרן מכניס בכוונה היבטים של התיישנות למוצר כדי שהצרכן יצטרך לקנות מוצר חדש או לשדרג אותו לאחר זמן קצר יותר.
    
===נזקים לחברה===
 
===נזקים לחברה===
שורה 30: שורה 33:     
ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]], במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.
 
ב[[כלכלה אקולוגית]], ב[[מערכות מורכבות]] וב[[קיימות]] יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות [[סביבתנות|סביבתיות]] או כאלה הנוגעות ל[[קיימות|יכולת הקיום של דורות העתיד]] - ו[[צדק בין דורי]]. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת [[ידע]] [[מערכת אקולוגית|אקולוגי]] מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כתוצאה מפליטה של [[גזי חממה]], קשה לדעת גם מה יהיו [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]], ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו [[דלדול שכבת האוזון]] או השפעה על [[מחזור הזרחן]] קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה [[כשל שוק]] ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]], במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[עלויות חיצוניות]], וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים ב[[מערכות מורכבות]] - קשה מאד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.
 +
 +
===ידע על מחירים===
 +
בנוסף למידע שאינו שלם על איכות המוצרים. לצרכנים לא תמיד יש מידע טוב על מחירים של חלופות או המחיר של המוצר שאותו הם קונים. השגת מחירים אלה כרוכה במאמץ ולפעמים גם בידע של הצרכן ודורשים השקעה שלא כל צרכן יכול לבצע עקב מגבלות שונות. צרכן בור יותר, או צרכן עם פחות זמן, פחות קשרים חברתיים ועוד עלול לשלם מחיר יקר יותר עקב חוסר ידע של מחירים.
 +
 +
דוגמה לכך שצרכן לא תמיד יודע מחירים של מוצרים מתחרים היא במקרה של [[כלכלה הטרוגנית|מוצרים הטרוגניים]] שבהם יש שפע של מוצרים אחרים אבל יש גם הבדלים בינהם וקשה לדעת מה ההשוואה הרלבנטית. דוגמה לכך היא דירות שבהן הצרכן נדרש להשוות דירה מסויימת לדירות בעלות מאפיינים רבים אחרים.  דוגמה אחרת היא הקושי להשוות בין מחירים של מוצרי אלקטרוניקה שונים.
 +
 +
במקרים אחרים הצרכן לא בהכרח יודע מה המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המוצר. דבר כזה נפוץ בחברות שבהן יש [[אוליגופול]] או [[תחרות בין מעטים]]. ליצרנים יש אינטרס לסבך את מבנה התשלומים כך שלצרכן מוצעים הנחות, מבצעים, מתנות ומסלולים תשלומים או חיובים שונים שקשה לו לעקוב אחריהן. החברות גם עלולות להפר חוזים עם הלקוח ולגבות ממנו סכומים שלא לצורך והוא לא בהכרח ידע על כך. היבטים אלה היו נפוצים בישראל בתחום חברות הסלולר שמכרו טלפונים ותוכניות מנויים במגוון מסלולים מסובך שסיבך את הלקוחות בתשלומים שלא התכוונו לשלם. דבר דומה קיים גם בתחומים כמו [[בנקאות בישראל|בנקאות]], [[שוק הביטוח בישראל|ביטוח בישראל]], [[פנסיה בישראל|פנסיה]] תשלומי ביטוח בריאות בארצות הברית, ועוד.
 +
 +
==מחסור במידע מלא כסוג של מוצר ציבורי==
 +
[[מידע אמין]] והעדרו של [[מידע זבלי]] ו[[הצפת מידע]] הם בעלי תכונות של [[מוצר ציבורי]] - מחד קל להנות ממוצר זה גם אם לא שילמת עליו (לדוגמה לשמוע את המידע מחבר שקרא מחקר) ומצד שני הנאה של אדם אחד ממידע אמין אינה פוגמת בהנאה של אדם אחר ממנו. לכן ניתן לראות בהנחה על קיומו של מידע מלא סוג של הנחה לפיה אין בעיה של מוצר ציבורי בהקשר של השגה ועיבוד של מידע.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט