שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| ==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל== | | ==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל== |
| + | בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול, וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול. |
| + | |
| + | הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). {{הערה|שם=odem|יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q2_2016/Article-655759d7c92e451004.htm "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול"], מאקו, 24/05/16 }} |
| + | |
| + | בשנת 2009 החליטה ממשלת ישראל הממשלה להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא. |
| + | |
| + | בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".{{הערה|שם=odem}} |
| + | |
| דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות. {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet, 17.01.17}} | | דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות. {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet, 17.01.17}} |
| | | |
− | כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}} | + | לפי דו"ל המועצה כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}} |
| | | |
− | אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. שתייה רווחת מאוד גם על ידי נוער נורמטיבי, זה מעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}} | + | אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. לטענתו שתייה רווחת גם בקרב נוער נורמטיבי ונתפשת כמעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}} |
| | | |
| יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. {{הערה|שם=net2017}} | | יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. {{הערה|שם=net2017}} |