שינויים

'''צריכת אלכוהול בקרב בני נוער''' היא בעיה בריאותית והתנהגותית גדלה בקרב מדינות מערביות רבות, לרבות ב[[ישראל]]. מחקרים שבדקו את הנושא העלו כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל נמצאת במגמת עליה (נכון לשנת 2009) ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית

'''צריכת אלכוהול בקרב בני נוער''' היא בעיה בריאותית והתנהגותית גדלה בקרב מדינות מערביות רבות, לרבות ב[[ישראל]].  

הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות). החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. {{הערה| נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}} נתונים אלה של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער באים יחד עם נתונים על עליה ב[[עישון בקרב בני נוער]] בישראל, צריכת [[סוכר]] גבוה מאד ו[[השמנה]] בקרב בני נוער בישראל ונתונים על [[פעילות גופנית]] נמוכה בקרב בני נוער - כל הנתונים האלה מצביעים על עליה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] בקרב בני נוער, דבר שעלול לגרור בעיות בריאות בעשורים הבאים כאשר בני נוער אלה יתבגרו.

 

 

נתונים אלה של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער באים יחד עם נתונים על עליה ב[[עישון בקרב בני נוער]] בישראל, צריכת [[סוכר]] גבוה מאד ו[[השמנה]] בקרב בני נוער בישראל ונתונים על [[פעילות גופנית]] נמוכה בקרב בני נוער - כל הנתונים האלה מצביעים על עליה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] בקרב בני נוער, דבר שעלול לגרור בעיות בריאות בעשורים הבאים כאשר בני נוער אלה יתבגרו.

[[ארגון הבריאות העולמי]] וגורמי בריאות נוספים מחשיבים [[אלכוהול ובריאות| אלכוהול]] כ[[גורם סיכון בריאותי]] חשוב.{{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} מחקר מקיף מאד שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים אלה צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא [[סרטן]] (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).{{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון מחלות, תאונות וסיבות בין היתר - 15% ממקרי המוות עקב [[תאונות דרכים]], 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}}  

[[ארגון הבריאות העולמי]] וגורמי בריאות נוספים מחשיבים [[אלכוהול ובריאות| אלכוהול]] כ[[גורם סיכון בריאותי]] חשוב.{{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} מחקר מקיף מאד שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים אלה צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא [[סרטן]] (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).{{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון מחלות, תאונות וסיבות בין היתר - 15% ממקרי המוות עקב [[תאונות דרכים]], 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}}  

==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל==

==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל==

בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול, וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול.  

בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול, וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול.  

הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). {{הערה|שם=odem|יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q2_2016/Article-655759d7c92e451004.htm "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול"], מאקו, 24/05/16 }}

הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל נמצאת במגמת עליה (נכון לשנת 2009) ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות).  {{הערה| נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}} הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). {{הערה|שם=odem|יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q2_2016/Article-655759d7c92e451004.htm "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול"], מאקו, 24/05/16 }}

בשנת 2009 החליטה ממשלת ישראל הממשלה להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא.  

בשנת 2009 החליטה ממשלת ישראל הממשלה להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא.{{הערה|שם=odem}}

בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".{{הערה|שם=odem}}

בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".{{הערה|שם=odem}}

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות.  {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet,  17.01.17}}  

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות.  {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet,  17.01.17}}  

לפי דו"ל המועצה כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים.  מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}}

לפי דו"ח המועצה כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים.  מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}}

אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. לטענתו שתייה רווחת גם בקרב נוער נורמטיבי ונתפשת כמעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}}

אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. לטענתו שתייה רווחת גם בקרב נוער נורמטיבי ונתפשת כמעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}}