שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:     
כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים. היתה ירידה משיעור  42% של בני נוער ששתו אלכוהול (בחודש האחרון) בשנת 1998 ל- 5% בלבד בשנת 2016. בנוסף היתה גם ירידה חדה בצריכת [[עישון בקרב בני נוער|סיגריות]] וקנביס.  {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
 
כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים. היתה ירידה משיעור  42% של בני נוער ששתו אלכוהול (בחודש האחרון) בשנת 1998 ל- 5% בלבד בשנת 2016. בנוסף היתה גם ירידה חדה בצריכת [[עישון בקרב בני נוער|סיגריות]] וקנביס.  {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
 +
 +
==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל==
 +
דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות.  {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet,  17.01.17}}
 +
 +
כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים.  מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}}
 +
 +
אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. שתייה רווחת מאוד גם על ידי נוער נורמטיבי, זה מעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}}
 +
 +
יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. {{הערה|שם=net2017}}
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט