שורה 42: |
שורה 42: |
| | | |
| ===השפעות רעש על בריאות הלב=== | | ===השפעות רעש על בריאות הלב=== |
− | בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבלים לבין [[יתר לחץ-דם[[ (hypertension).<ref>Berglund, B; Lindvall T; Schwela D; Goh KT (1999). "[http://www.who.int/docstore/peh/noise/guidelines2.html World Health Organization: Guidelines for Community Noise]". World Health Organization.</ref> מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבלים ומעלה יכולים להגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.<ref>Maschke C (2003). "[http://www.noiseandhealth.org/article.asp?issn=1463-1741;year=2002;volume=5;issue=17;spage=35;epage=45;aulast=Maschke Stress Hormone Changes in Persons exposed to Simulated Night Noise]". Noise Health 5 (17): 35–45. PMID 12537833.</ref><ref>Franssen EA, van Wiechen CM, Nagelkerke NJ, Lebret E (2004). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1740783 Aircraft noise around a large international airport and its impact on general health and medication use]". Occup Environ Med 61 (5): 405–13..</ref> | + | בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבלים לבין [[יתר לחץ-דם]] (Hypertension).<ref>Berglund, B; Lindvall T; Schwela D; Goh KT (1999). "[http://www.who.int/docstore/peh/noise/guidelines2.html World Health Organization: Guidelines for Community Noise]". World Health Organization.</ref> מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבלים ומעלה יכולים להגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.<ref>Maschke C (2003). "[http://www.noiseandhealth.org/article.asp?issn=1463-1741;year=2002;volume=5;issue=17;spage=35;epage=45;aulast=Maschke Stress Hormone Changes in Persons exposed to Simulated Night Noise]". Noise Health 5 (17): 35–45. PMID 12537833.</ref><ref>Franssen EA, van Wiechen CM, Nagelkerke NJ, Lebret E (2004). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1740783 Aircraft noise around a large international airport and its impact on general health and medication use]". Occup Environ Med 61 (5): 405–13..</ref> |
| | | |
| רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (Vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי.השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות וורטיגו. <ref>Noise: A Health Problem United States Environmental Protection Agency, Office of Noise Abatement and Control, Washington, DC 20460, August, 1978</ref><ref name="berkeley"/> | | רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (Vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי.השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות וורטיגו. <ref>Noise: A Health Problem United States Environmental Protection Agency, Office of Noise Abatement and Control, Washington, DC 20460, August, 1978</ref><ref name="berkeley"/> |
שורה 58: |
שורה 58: |
| מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה [[עוני]], [[זיהום]] או בעיה אחרת. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930840,00.html מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה] ynet, 05.03.2017}} | | מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה [[עוני]], [[זיהום]] או בעיה אחרת. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930840,00.html מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה] ynet, 05.03.2017}} |
| | | |
− | ירידה בשמיעה בקרב צעירים היא כשלעצמה גורם של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזק]] - מועדוני מוזיקה גורמים לנזק לשמיעה של אנשים שבאים לבלות בהם עקב ווליום גבוה. הפגיעה בשמיעה אצל אנשים אלה גוררת רצון להגברת המוזיקה עוד יותר. | + | ירידה בשמיעה בקרב צעירים היא כשלעצמה גורם של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזק]] - מועדוני מוזיקה גורמים לנזק לשמיעה של אנשים שבאים לבלות בהם עקב ווליום גבוה. הפגיעה בשמיעה אצל אנשים אלה גוררת רצון להגברת המוזיקה עוד יותר. |
| | | |
| ==מניעה והפחתה של נזקי רעש== | | ==מניעה והפחתה של נזקי רעש== |