שינויים

==רקע==

==רקע==

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של  מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאכולוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|1=Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים.  אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של  מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו-9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאוכלוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|1=Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים.  אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות בינהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בויקיפדיה באנגלית}}  

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות בינהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בויקיפדיה באנגלית}}  

המונח '''"מסתננים"'' נטבע בשיח הישראלי בשנות החמישים כשם עברי למחבלים (פדאיון) שהסתננו לישראל על מנת לבצע פיגועי טרור על רקע לאומני ודתי. מאז כניסת המהגרים מאפריקה באופן, הם כונו בשם 'מסתננים' בתקשורת ועל ידי דוברים מימין למרות שלא באו למטרות חבלניות. יש ארגוני סיוע הטוענים כי מונח זה הוא פוגעני במכוון וכי פליט שעובר את הגבול למדינה בטוחה ראשונה אינו בהכרח עובר על החוק.  

המונח '''"מסתננים"'' נטבע בשיח הישראלי בשנות החמישים כשם עברי למחבלים (פדאיון) שהסתננו לישראל על מנת לבצע פיגועי טרור על רקע לאומני ודתי. מאז כניסת המהגרים מאפריקה באופן, הם כונו בשם 'מסתננים' בתקשורת ועל ידי דוברים מימין למרות שלא באו למטרות חבלניות. יש ארגוני סיוע הטוענים כי מונח זה הוא פוגעני במכוון וכי פליט שעובר את הגבול למדינה בטוחה ראשונה אינו בהכרח עובר על החוק.  

רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט. לדברי רבים מהם, וכן לדברי פעילים המסייעים להם, המדינה מקשה במכוון על האפשרות להגיש בקשת מקלט.{{הערה|שם=הארץ-ייסורי|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.5784649?v=664EE9EFAC41C55194C553A63F4E856A ייסורי הפליטים בתור האינסופי בפתח לשכת ההגירה], הארץ}} מאידך גם המדינה אינה רואה במסתנננים מהגרי עבודה רגילים ואינה מגרשת אותם למדינות המוצא שלהם כפי שהיא נוהגת לעשות לגבי מהגרי עבודה רגילים.

רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט. לדברי רבים מהם, וכן לדברי פעילים המסייעים להם, המדינה מקשה במכוון על האפשרות להגיש בקשת מקלט.{{הערה|שם=הארץ-ייסורי|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.5784649?v=664EE9EFAC41C55194C553A63F4E856A ייסורי הפליטים בתור האינסופי בפתח לשכת ההגירה], הארץ}} מאידך גם המדינה אינה רואה במסתננים מהגרי עבודה רגילים ואינה מגרשת אותם למדינות המוצא שלהם כפי שהיא נוהגת לעשות לגבי מהגרי עבודה רגילים.

===מדיניות ישראל ביחס לפליטים מסתננים ומהגרי עבודה===

===מדיניות ישראל ביחס לפליטים מסתננים ומהגרי עבודה===

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים{{הערה|1=דני קושמרו, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה], באתר [[mako]],{{כ}} 26 בנובמבר 2011}}.

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים{{הערה|1=דני קושמרו, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה], באתר [[mako]],{{כ}} 26 בנובמבר 2011}}.

המסתננים מאפריקה, שמספרם עומד על כ-40 אלף איש זוכים לתשומת לב תקשורתית, ציבורית ופוליטית רבה. עם זאת הם מהווים רק חלק מתוך ציבור גדול בהרבה של כ-200 אלף אזרחים של מדינות זרות שנמצאים בישראל ללא הגדרה חוקית כמו "אזרח" או "תושב" (נכון לשנת 2017). שכוללת גם 84 אלף עובדים זרים חוקיים, 78 אלף מסתננים שהגיעו דרך נמל התעופה בן גוריון (בעיקר ממזרח אירופה), ו-15 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. חלק מהבעיות הנוגעות למסתננים מאפריקה נוגעות גם לציבורים האחרים. בדיון הציבורי יש נטיה לבלבל בין האוכלוסיות השונות ובין מונחים שונים.[http://www.davar1.co.il/72906/] לדוגמה בעיות של שריפות בדרום תל אביב נוגעות הן לנוכחות הן של עובדים זרים והן של מסתננים במקום זה.  

המסתננים מאפריקה, שמספרם עומד על כ-40 אלף איש זוכים לתשומת לב תקשורתית, ציבורית ופוליטית רבה. עם זאת הם מהווים רק חלק מתוך ציבור גדול בהרבה של כ-200 אלף אזרחים של מדינות זרות שנמצאים בישראל ללא הגדרה חוקית כמו "אזרח" או "תושב" (נכון לשנת 2017). שכוללת גם 84 אלף עובדים זרים חוקיים, 78 אלף מסתננים שהגיעו דרך נמל התעופה בן גוריון (בעיקר ממזרח אירופה), ו-15 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. חלק מהבעיות הנוגעות למסתננים מאפריקה נוגעות גם לציבורים האחרים. בדיון הציבורי יש נטייה לבלבל בין האוכלוסיות השונות ובין מונחים שונים.[http://www.davar1.co.il/72906/] לדוגמה בעיות של שריפות בדרום תל אביב נוגעות הן לנוכחות הן של עובדים זרים והן של מסתננים במקום זה.  

אף שישראל חתומה על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבניה|אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל{{הערה|שם=קלינגר}}.  

אף שישראל חתומה על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבניה|אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל{{הערה|שם=קלינגר}}.