שינויים

==היחס בישראל למסתננים==

==היחס בישראל למסתננים==

===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל===

===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל===

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], הגדיר במאי 2012 את תופעת ההסתננות כ"חמורה ביותר" וטען כי היא "מאיימת על מרכיבי החברה בישראל - על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית" ואם היא תמשך היא עלולה אף להביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|נתניהו: להוציא את המסתננים, הם מאיימים על הזהות הלאומית|369/825|20 במאי 2012|1|2}}.}}.

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], הגדיר במאי 2012 את תופעת ההסתננות כ"חמורה ביותר" וטען כי היא "מאיימת על מרכיבי החברה בישראל - על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית" ואם היא תמשך היא עלולה אף להביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|נתניהו: להוציא את המסתננים, הם מאיימים על הזהות הלאומית|369/825|20 במאי 2012|1|2}}.}}. הדברים נאמרו על רקע חשש של נתניהו ושל גורמים אחרים כמו הגאוגרף אמנון סופר בכך שישראל תוצף במאות אלפי פליטים. מאז בניית הגדר מול מצרים זרם הפליטים פחת מאד וכיום יש בישראל כ-40 אלף מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה - שמהווים כמחצית האחוז מסך האוכלוסייה. עם זאת ארגוני ימין כמו אתר "מידה" ו"אם תרצו" מאשימים גם בשנת 2017 את ארגוני זכויות האדם בכך שיש להם מזימה להציף את ישראל במהגרים מאפריקה ובכך לשנות את אופייה של מדינת ישראל.  

במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]], שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]{{הערה|שם=קלינגר|1=עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}}. הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר}}. עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה.

במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]], שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]{{הערה|שם=קלינגר|1=עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}}. הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר}}. עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, פורסם בעיתון [[ישראל היום]] [[סקר]], על פיו 58% מאזרחי ישראל תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. וכן, 51% ממשיבי הסקר מגדירים אותם כ"מהגרי עבודה" לעומת 37% שמגדירים אותם כ"מבקשי מקלט"{{הערה|{{ערוץ7||סקר: רוב הציבור בעד הוצאת המסתננים|365178|ט"ו בשבט תשע"ח, 31 בינואר 2018}}}}.

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגרוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגרוש ו-37% מתנגדים.  55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50%  (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים ששרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05/02/18 }}

 

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===

בישראל נרשמו מספר מקרי אלימות בעלי מאפיינים של [[פשע שנאה]], נגד מסתננים מאפריקה בישראל.  

בישראל נרשמו מספר מקרי אלימות בעלי מאפיינים של [[פשע שנאה]], נגד מסתננים מאפריקה בישראל.