שינויים

'''מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל''' מתייחס לתופעה של מסתננים ומבקשי מקלט שהחלו להגיע ל[[מדינת ישראל]] מאמצע שנות ה-90 ועד לסוף שנת 2012. כמעט כל המסתננים מאפריקה הם שחורים שהגיעו לישראל למטרות חיפוש עבודה או על רקע היותם מבקשי מקלט. היחס למתסננים אלה שונה לעומת מסתננים אחרים לישראל וכן לעומת מסתננים אחרים שהגיעו מאפריקה בעבר.  

'''מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל''' מתייחס לתופעה של מסתננים ומבקשי מקלט שהחלו להגיע ל[[מדינת ישראל]] מאמצע שנות ה-90 ועד לסוף שנת 2012. כמעט כל המסתננים מאפריקה הם שחורים שהגיעו לישראל למטרות חיפוש עבודה או על רקע היותם מבקשי מקלט. היחס למתסננים אלה שונה לעומת מסתננים אחרים לישראל וכן לעומת מסתננים אחרים שהגיעו מאפריקה בעבר.  

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כרבע מתוך המהגרים מאפריקה, כ-12,000 מתוכם הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן.  

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כרבע מתוך המהגרים מאפריקה, כ-12,000 מתוכם הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

ישראל נמנעת מגירוש כפוי של מסתננים ומבקשי מקלט אלו אך מעודדת את יציאתם מהארץ במגוון אמצעים כמו תשלום, איום בכליאה, מגבלות עבודה וסנקציות כספיות. בפרט המדינה מעודדת הגירה למדינות אחרות באפריקה. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל{{הערה|{{Cite news|url=http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4090353|title=זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה|last=ליאור|first=אילן|date=2017-05-15|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-05-21}}}}.

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן ומאריתארה הוא שילוב של מלחמות, עוני ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדווים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.

[[ממשלת ישראל]] העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו לישראל, ונמנעה מלגרשם לארצם{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/11/080/089/M09/11089080.M09.htm עע"מ 8908/11 נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]}}{{הערה|שם=לוינסקי61|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר,ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}}.  

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.

בישראל קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם נשקפת סכנה לרוב המסתננים במקרה ויגורשו למדינה שלישית באפריקה {{הערה|שם=הארץ-דרך-הייסורים| [https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4626317 הארץ - דרך הייסורים של מבקשי המקלט שהוחזרו לאפריקה]}}{{הערה|שם=ישראל-היום-רואנדה| [http://www.israelhayom.co.il/article/531323 ישראל היום - רואנדה בטוחה, אך פליטים אמיתיים יישארו בישראל]}}{{הערה|שם=חדשות2-ייסורים|[http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017/Article-e213eb8a8b81061004.htm חדשות ערוץ 2 - דרך הייסורים של המהגרים מאפריקה]}}.

כאמור ממשלת ישראל החזירה חלק מהמסתננים למצרים אולם הפסיקה לבצע דבר זה, שכן  משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. והדבר נוגד את ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]] שמצרים וישראל חתומות עליה.

רוב המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעת מלהחזירם ל[[מצרים]], משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]].

ישראל לקחה על עצמה את הבחינה של בקשות המקלט במקום סוכנות הפליטים של האו"ם. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד גורמים שונים, ישראל נמנעה מבחינה פרטנית של רוב רובן של בקשות המקלט שהוגשו לה. לדבר זה יש השלכות הן על מעמדם החוקי והן אל דעת הקהל בישראל. במקום זה הממשלה העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית זמנית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו ונמנעה במשך תקופה מלגרשם לארצם{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/11/080/089/M09/11089080.M09.htm עע"מ 8908/11 נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]}}{{הערה|שם=לוינסקי61|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר,ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}}.  

על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

ממשלת ישראל נמנעת מגירוש כפוי של מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה אך מעודדת את יציאתם מהארץ במגוון אמצעים. הדבר כולל שיהוי של בחינת בקשות מקלט והכרה נמוכה בפליטים, סנקציות כספיות, הגבלת עבודה, מעצרים, כליאה ומגבלות תנועה, מגבלות עבודה ועוד. בפרט המדינה מעודדת הגירה למדינות אחרות באפריקה. חלק מהמסתננים הצליחו להגר הלאה למדינות מערביות. {{הערה|{{Cite news|url=http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4090353|title=זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה|last=ליאור|first=אילן|date=2017-05-15|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-05-21}}}}.

[[ממשלת ישראל]] רואה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את [[גדר הגבול ישראל-מצרים]], יזמה את התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] ובנתה את [[מתקן חולות]] - מתקן שהייה למסתננים בסמוך ל[[בית סוהר קציעות]] שב[[הנגב|נגב]]. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה, הביאו במידה רבה לבלימתה של תופעת ההסתננות בסוף 2012. לדברי שר הפנים [[אריה דרעי]], נכון לסוף ינואר 2018, הממשלה נערכת לגירוש של אריתראים גברים בחודש מרץ לרואנדה, ולגירוש של נשים וילדים בקיץ 2018 {{הערה|שם=דרעי-גירוש| [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077612,00.html ynet - זנדברג הורחקה בדיון על המגורשים: "אתם חברים של נאצים"]}}.

כמה תוכניות פעולה של הממשלה בעניין נפסלו בבג"ץ. בסוף 2017 החליטה הממשלה כי בפני המסתננים משתי מדינות אלו תועמד הברירה לעבור למדינה שלישית או להיכלא בכלא "סהרונים". בעקבות כך הודיעה המדינה בראשית 2018 כי מסתננים שיצאו עד סוף מרץ יקבלו מענק של 3,500 דולר, ולאחר מכן תתחיל אכיפת התוכנית{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|החל הליך הגירוש: "קחו 3,500 דולר ועזבו לרואנדה"|5064699|1 בינואר 2018}}}}.

 

המסתננים מאפריקה עוררו בישראל ויכוח ציבורי נוקב. נקודות המחלוקת העיקריות שעלו הן: האם מדובר בפליטים, מהגרי עבודה או מסתננים; האם על המדינה לדון בכל בקשות המקלט שהגישו חלק מתוך המסתננים; האם המדינה מתייחסת ברצינות לבקשות מקלט או משהה אותן במכוון ודוחה אותן על הסף; האם המסתננים מהווים איום דמוגרפי או בטחוני על מדינת ישראל;

האם וכיצד ניתן למנוע מעשי פשיעה ובעיות חברתיות ובריאות שקשורות למסתננים; האם זה לגיטימי מצד ישראל לנקוט בפעולות של כליאה, עידוד עזיבה וגרוש למדינות באפריקה; האם מסתננים ומבקשי מקלט יהיו בטוחים לאחר גרושם לאפריקה; עד כמה מחייבת ישראל למסתננים לנוכח התרבות היהודית ולנוכח ההיסטוריה של ישראל כפליטים. המחנות השונים מתייחסים אחרת אל הציבור מאפריקה גם בטרמינולוגיה: אלו המצדדים בגרושם מכנים אותם "מסתננים" דבר שקיבל גם חיזוק מצד בית המשפט העליון, אף שיש בתוכם גם מבקשי מקלט. ואלו התומכים בהשארתם מכנים אותם "מבקשי מקלט" או "פליטים" מונח שהוא שגור יותר גם מבחינה בינלאומית.  

==רקע==

==רקע==

בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. לפי ההסכם, הממשלה תציע מענק בסך של 3,500 דולר למסתננים שיצאו משטח ישראל ויעזבו לרואנדה. במקביל, [[מתקן חולות]] מתוכנן להסגר עד מרץ 2018. לפי פרסומים, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה, לפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שיגורש לשטחה. מבקשי מקלט שלא יסכימו לעזוב מרצון, יכלאו בכלא סהרונים.{{הערה|[[ברק רביד]], [https://www.10.tv/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה|יעל מרום, [https://mekomit.co.il/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%94-%D7%91/ פליטים יפגינו מול שגרירות רואנדה במחאה על הסכם הגירוש עם ישראל], באתר [[שיחה מקומית]], 21 בינואר 2018}}{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה ישארו בארץ"|3129444|23 בינואר 2018}}}} בשלב הראשון לא יגורשו נשים, ילדים, והורים לילדים קטינים, אלא רק רווקים בגיל העבודה, וכל מי שבקשת המקלט שהגיש לא התקבלה, או שלא הספיק להגיש בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט|5077987|30 בינואר 2018}}}}{{הערה|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}}

בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. לפי ההסכם, הממשלה תציע מענק בסך של 3,500 דולר למסתננים שיצאו משטח ישראל ויעזבו לרואנדה. במקביל, [[מתקן חולות]] מתוכנן להסגר עד מרץ 2018. לפי פרסומים, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה, לפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שיגורש לשטחה. מבקשי מקלט שלא יסכימו לעזוב מרצון, יכלאו בכלא סהרונים.{{הערה|[[ברק רביד]], [https://www.10.tv/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה|יעל מרום, [https://mekomit.co.il/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%94-%D7%91/ פליטים יפגינו מול שגרירות רואנדה במחאה על הסכם הגירוש עם ישראל], באתר [[שיחה מקומית]], 21 בינואר 2018}}{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה ישארו בארץ"|3129444|23 בינואר 2018}}}} בשלב הראשון לא יגורשו נשים, ילדים, והורים לילדים קטינים, אלא רק רווקים בגיל העבודה, וכל מי שבקשת המקלט שהגיש לא התקבלה, או שלא הספיק להגיש בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט|5077987|30 בינואר 2018}}}}{{הערה|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}}

==מסתננים שחזרו לארצותיהם==

==מסתננים שחזרו לארצותיהם==