שינויים

נוספו 130,418 בתים , 10:43, 11 בפברואר 2018

מבוסס בחלקו הגדול אל הערך מויקיפידה

'''מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל''' מתייחס לתופעה של מסתננים ומבקשי מקלט שהחלו להגיע ל[[מדינת ישראל]] מאמצע שנות ה-90 ועד לסוף שנת 2012. כמעט כל המסתננים מאפריקה הם שחורים שהגיעו לישראל למטרות חיפוש עבודה או על רקע היותם מבקשי מקלט. היחס למתסננים אלה שונה לעומת מסתננים אחרים לישראל וכן לעומת מסתננים אחרים שהגיעו מאפריקה בעבר.

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כרבע מתוך המהגרים מאפריקה, כ-12,000 מתוכם הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן.

ישראל נמנעת מגירוש כפוי של מסתננים ומבקשי מקלט אלו אך מעודדת את יציאתם מהארץ במגוון אמצעים כמו תשלום, איום בכליאה, מגבלות עבודה וסנקציות כספיות. בפרט המדינה מעודדת הגירה למדינות אחרות באפריקה. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל{{הערה|{{Cite news|url=http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4090353|title=זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה|last=ליאור|first=אילן|date=2017-05-15|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-05-21}}}}.

[[ממשלת ישראל]] העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו לישראל, ונמנעה מלגרשם לארצם{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/11/080/089/M09/11089080.M09.htm עע"מ 8908/11 נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]}}{{הערה|שם=לוינסקי61|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר,ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}}.

בישראל קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם נשקפת סכנה לרוב המסתננים במקרה ויגורשו למדינה שלישית באפריקה {{הערה|שם=הארץ-דרך-הייסורים| [https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4626317 הארץ - דרך הייסורים של מבקשי המקלט שהוחזרו לאפריקה]}}{{הערה|שם=ישראל-היום-רואנדה| [http://www.israelhayom.co.il/article/531323 ישראל היום - רואנדה בטוחה, אך פליטים אמיתיים יישארו בישראל]}}{{הערה|שם=חדשות2-ייסורים|[http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017/Article-e213eb8a8b81061004.htm חדשות ערוץ 2 - דרך הייסורים של המהגרים מאפריקה]}}.

רוב המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעת מלהחזירם ל[[מצרים]], משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]].

על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

[[ממשלת ישראל]] רואה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את [[גדר הגבול ישראל-מצרים]], יזמה את התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] ובנתה את [[מתקן חולות]] - מתקן שהייה למסתננים בסמוך ל[[בית סוהר קציעות]] שב[[הנגב|נגב]]. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה, הביאו במידה רבה לבלימתה של תופעת ההסתננות בסוף 2012. לדברי שר הפנים [[אריה דרעי]], נכון לסוף ינואר 2018, הממשלה נערכת לגירוש של אריתראים גברים בחודש מרץ לרואנדה, ולגירוש של נשים וילדים בקיץ 2018 {{הערה|שם=דרעי-גירוש| [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077612,00.html ynet - זנדברג הורחקה בדיון על המגורשים: "אתם חברים של נאצים"]}}.

==רקע==
=== רקע היסטורי - הגירה ופליטים מאפריקה===
עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], בין אם אירופאי או עות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכנאיים.

מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]] , היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאכולוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות בינהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בויקיפדיה באנגלית}}

רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם.

===מדיניות ישראל ביחס לפליטים מסתננים ומהגרי עבודה===
לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים{{הערה|1=דני קושמרו, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה], באתר [[mako]],{{כ}} 26 בנובמבר 2011}}.

המסתננים מאפריקה, שמספרם עומד על כ-40 אלף איש זוכים לתשומת לב תקשורתית, ציבורית ופוליטית רבה, עם זאת הם מהווים רק חלק מתוך ציבור גדול בהרבה של כ-200 אלף אזרחים של מדינות זרות שנמצאים בישראל ללא הגדרה חוקית כמו "אזרח" או "תושב" (נכון לשנת 2017). שכוללת גם 84 אלף עובדים זרים חוקיים, 78 אלף מסתננים שהגיעו דרך נמל התעופה בן גוריון (בעיקר ממזרח אירופה), ו-15 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. חלק מהבעיות הנוגעות למסתננים מאפריקה נוגעות גם לציבורים האחרים. בדיון הציבורי יש נטיה לבלבל בין האוכלוסיות השונות ובין מונחים שונים.[http://www.davar1.co.il/72906/] לדוגמה בעיות של שריפות בדרום תל אביב נוגעות הן לנוכחות הן של עובדים זרים והן של מסתננים במקום זה.

אף שישראל חתומה על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבניה|אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל{{הערה|שם=קלינגר}}.

בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"{{הערה|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים{{הערה|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דו"ח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}}.

==מדינות המוצא של המסתננים==
[[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg|שמאל|ממוזער|250px|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים; {{מקרא|#2e6522|המדינות העיקריות}} {{מקרא|#74c655|מדינות משניות}}]]

===אריתריאה ===
מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]]. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}. [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].

אריתריאה מסוכסכת עם כל המדינות שבהן היא גובלת{{הערה|[http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm U.S. Department of State, Background Note: Eritrea]}}. בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}.

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}.

בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שלפיו מי שעזבו את אריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, לאחר תשלום מס של 2% על הכנסתם{{הערה|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], בעמ' 31-29}}. עוד פורסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם{{הערה|שם=ריש|{{ערוץ 20|אביה ריש|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט|3 בפברואר 2017}}.}}. ביוני [[2017]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הערה|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}}.

===סודאן ודרום סודאן===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אפריקה}}
מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-25% מכלל המסתננים לישראל{{הערה|שם=דוח רשות}}. באזור [[דארפור]] שב[[מערב]] סודאן התחולל בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] [[רצח העם בדארפור|רצח עם]]. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות ל[[דרום סודאן]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם|אנימיסטים]], ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.

===מדינות נוספות===
מסתננים מגיעים גם מ[[סומליה]], [[חוף השנהב]], [[גאנה]], [[ניגריה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] ו[[קמרון]].

=== מסלול ההגעה ===
המסתננים מאפריקה מגיעים ל[[מצרים]]. שם הם משלמים לעיתים כחמש מאות עד אלף [[דולר אמריקאי|דולר]] למבריחים [[בדואים]] כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל{{הערה|1=[http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel מקור בשגרירות ארצות הברית בקהיר] אתר [[ויקיליקס]]}}. המסתננים מאריתריאה הגיעו למצרים דרך סודאן. חלק מהמסתננים הגיעו בטיסות מ[[חרטום]], בירת סודאן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה"|2679227|18 בספטמבר 2013}}}}. גם במצרים וגם בסודאן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים{{הערה|1=[[בן כספית]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר], באתר "דה פוסט", 18 במאי 2013}}.

על פי דו"ח של "[[מוקד סיוע לעובדים זרים]]", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים{{הערה|{{וואלה!|בועז ווליניץ|דרך הייסורים מאפריקה לישראל: אונס, רעב ומכות|1793798|16 ב[[פברואר]] 2011}}}}. ארגון "[[רופאים לזכויות אדם]]" דיווח על כך שזיהה וטיפל בין 2009 ל-2011 בכ-1,300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני{{הערה|1=[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175 הגיע הזמן להציל את מאות הפליטים המוחזקים במחנות העינויים בסיני], באתר רופאים לזכויות אדם, 30 בנובמבר 2011}}. לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן{{הערה|Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, [http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death], Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, page 30 {{ש}}
Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013}}. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות{{הערה|1=[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]}}.

== המסתננים בישראל ==
<div style="float:left">
{| class="wikitable mw-collapsible" width="260"
! colspan="4" | טבלת מסתננים לישראל
|-
! שנה !! אותרו בגבול !! אותרו בישראל !! סה"כ
|-
| עד 2006 || || || 2,727
|-
| 2007 || || || 5,038
|-
| 2008 || || || 8,755
|-
| 2009 || || || 5,212
|-
| 2010 || || || 14,669
|-
| 2011 || || || 17,299
|-
| 2012 || || || 10,440
|-
| 2013 || 43 || 77 || 120
|-
| 2014 || 21 || 20 || 41
|-
| 2015 || 220 || 10 || 230
|-
| 2016{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0}} || 18 || 14 || 32
|-
|2017{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0}}
|0
|17
|17
|}</div>

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - MRS. OLMERT MEETS WITH SUDANESE REFUGEES.jpg|ממוזער|250px|[[עליזה אולמרט]], אשת [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]] דאז, משוחחת עם סודנים שהסתננו לישראל ממצרים. 2007]]

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Refugees from Sudan's Darfur region staying in the Rose garden in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|ילדים סודנים מאזור [[דארפור]] ב[[גן וואהל לוורדים|גן הוורדים]] ב[[ירושלים]], 2007.]]

===מספר המסתננים===
עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו נכון לתחילת 2018 כ-37 אלף לאחר שרבים מהם עזבו את הארץ במהלך השנים{{הערה|שם=הגירה2015|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}}. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות{{הערה|שם=הגירה2015}}. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל{{הערה|1=[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.

מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים{{הערה|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}}. נכון לתחילת 2017 שוהים בישראל על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] כ-39 אלף מסתננים{{הערה|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/july2015.pdf נתוני זרים בישראל, 2017] באתר רשות האוכלוסין וההגירה}}. הנתון אינו כולל אלפי ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ.

===מגורים ועבודה===
לאחר ביטול נוהל חדרה גדרה ועד ליישום חוק ההסתננות ב-2012 הוסעו רבבות עצורים מאפריקה ל[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|תחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. האזורים המזוהים עם המסתננים ב[[דרום תל אביב]] הם [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]], [[שכונת שפירא]], [[שכונת התקווה]] ו[[קריית שלום]], והם מתגוררים שם בצפיפות רבה.

[[רשות ההגירה]] אינה מנהלת מעקב מדוקדק אחרי מקום מגוריהם של המסתננים, אולם על פי הערכות משנת [[2011]], המבוססות על נתוני [[משטרת ישראל]], הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע, התגוררו ב[[תל אביב]] 15,000–17,000 מסתננים (בעיקר בדרום תל אביב, אם כי המספר כולל גם את המתגוררים ב[[בת ים]] וב[[בני ברק]]) וב[[אילת]] 4,000–8,000. באשדוד ההערכות נעות בין 1,500 ל-2,000, ב[[ירושלים]] 800–1,000, וב[[ערד]] 400–600{{הערה|שם=מחקר כנסת|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02844|מאי 2011}}}}.

עיסוק בולט של המסתננים הוא עבודות במלונות, בפרט באילת. בשנים האחרונות יש גידול במספר המסתננים ב[[פתח תקווה]] ומספרם מוערך באלפים{{הערה|{{Cite news| url = http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3887860| title = בהוראת עיריית פתח תקוה, חברת החשמל החלה לנתק את הזרם לדירות מבקשי מקלט| last = ליאור| first = אילן| newspaper = הארץ| language = he| access-date = 2017-02-28}}}}.

מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עולה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב מוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני טיפת חלב בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת{{הערה|{{Cite news| url = http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3021017| title = עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים| last = ליאור| first = אילן| date = 2016-07-28| newspaper = הארץ| language = he| access-date = 2017-03-18}}}}. לדברי יונתן יעקובוביץ' מ[[המרכז למדיניות הגירה ישראלית|המרכז למדיניות הגירה]] ל‑40,000 המסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה.{{הערה|{{ערוץ7|אבישי גרינצייג|אפריקה מחכה להם|341838|9 במרץ 2017}}}}

לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית ת"א 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א{{הערה|{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017/Article-e524214eeb65d51004.htm?sCh=86806603e7478110&pId=25483675|title=כך נראים הגנים של מבקשי המקלט|date=2017-07-18|newspaper=mako|access-date=2017-07-22}}}}. בקיץ 2016 פעל רון חולדאי להפיכת בית הספר "[[שבח מופת]]" לבית ספר לילדי אזרחי מסתננים. במקביל ישנה הגירה שלילית של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית ת"א לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}}.

המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ו[[פאב]]ים{{הערה|1=חדר החדשות, [https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א], באתר [[YouTube]], {{כ}}17 בפברואר 2013}}{{הערה|1=עומרי מדמון, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209 תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית], באתר [[ישראלי פטריוט]], 10 ביולי 2013}}{{הערה|1=אלחנן גרונר, [http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346 הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי], באתר [[הקול היהודי]], 5 בפברואר 2013}}. לדברי מפקד תחנת כיבוי אש אזורית תל אביב, כמחצית מכ-3,000 שריפות בשנה, מתרחשות בדרום תל אביב, חלק ניכר באזור התחנה המרכזית{{הערה|{{Cite news|url=https://www.makorrishon.co.il/news/13219/|title="אזור התחנה המרכזית בת"א הוא מלכודת מוות אחת גדולה"|date=2018-01-22|newspaper=מקור ראשון|language=he-IL|access-date=2018-01-22}}}}.

עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"|1.3146579|8 בדצמבר 2016}}}}.

המתכנן העירוני, יואב לרמן, טוען כי יש סיבות להתרכזות של מהגרים ופליטים סביב [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] בדרום תל אביב. [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מספקת שירות של [[תחבורה ציבורית]] זולה ויחד עם זה התכנון הבעייתי שלה מוריד את מחירי הדירות באזור, ובנוסף היא ממוקמת בלב המטרופולין. בנוסף, בדומה למהגרים אחרים בעולם, כולל מהגרים יהודים, גם המהגרים בישראל נוטים להתקבץ בקהילות קיימות כדי לקבל שירותי תמיכה. לטענתו שיפור התכנון העירוני של השכונה בדגש על התחנה המרכזית החדשה הוא הכלי המרכזי שיכול לשנות את מיקום המהגרים, לרבות המסתננים. {{הערה| יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2013/06/29/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ הפליטים, המהגרים והמסתננים לא ניתנים ליישוב מחדש – בדיוק כמו שאר הישראלים], "עוד בלוג תל אביבי", 29 ביוני 2013}}

===מעמד המסתננים בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|אמנה בדבר מעמדם של פליטים}}
;בקשות מקלט והכרה בפליטים:
מדינת ישראל נחשבת כיום כמדינה שבה שיעור ההכרה בפליטים נמוך מאוד. על אף שישראל היא אחת המדינות החתומות על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים|האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים]], רבות מהבקשות המוגשות בשטחה אינן נבדקות. כתוצאה מכך, רובם אינם מוכרים כפליטים, מעמדם אינו מוסדר, והם שוהים בישראל ללא היתר עבודה ועם נגישות מוגבלת לשירותי בריאות ורווחה, ל[[סעד (משפטים)|סעד משפטי]] ולדיור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://assaf.org.il/he/content/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-0|הכותב =|כותרת = על פי ארגון א.ס.ף המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל|אתר =|תאריך =}}}}.

אחוז ההכרה ב[[פליטים]] מ[[אריתריאה|אריתריאיה]] ומ[[סודאן]] במדינת ישראל נמוך מ-1%, בזמן שבשאר מדינות העולם אחוזי ההכרה בפליטים מ[[אריתריאה|אריתראיה]] ומ[[סודאן]] עומדים על 84% ו-69% בהתאמה. משנת 2015 ועד ל[[יולי]] [[2016]] אושרו בישראל שתי בקשות מקלט בלבד, ואילו 15 אלף בקשות נותרו ללא מענה. משנת [[2009]] ואילך, רק שש בקשות מקלט אושרו בישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041706:0|{{קישור כללי|כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3012510|הכותב = אילן ליאור|כותרת = 15 אלף בקשות מקלט תלויות ועומדות - המדינה לא אישרה אף אחת מתחילת השנה|אתר = עיתון הארץ|תאריך = 20 ביולי 2016}}}}.

מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי מדינות אחרות ונבדקו באופן אינדיווידואלי קבע משרד הפנים בשנת 2010 כי רק חלק זעום מהם ראויים למעמד פליט{{הערה|1=לדברי [[זהבה גלאון]], מאז קום המדינה הוכרו 190 מבקשי מקלט: [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=4936&newsletter=12.11.2010 מסיתים נגד פליטים], "[[ישראל היום]]", 12 בנובמבר 2010}}.

בסוף שנת 2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות 6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתריאה ואתיופיה). 1,564 מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.

בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.

בקיץ 2017, לאחר עתירות לבית המשפט המחוזי, החליט ראש הממשלה בלחץ [[היועץ המשפטי לממשלה]] להעניק מעמד תושב ארעי ל–200 מתוך 8,000 אזרחי [[דרפור|חבל דרפור]] בסודאן{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4973125,00.html|title=ישראל תעניק מעמד תושב ארעי ל-200 יוצאי דרפור|date=2017-06-08|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-06-09}}}}.

;הגנה זמנית קבוצתית:
במקום הכרה בפליטים, ישראל העניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כ[[אריתריאה|אריתראים]] או [[סודאן|סודאנים]], המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים{{הערה|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4}}. ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים.

"הגנה קבוצתית" זו אינה מעניקה הגנה חוקית דומה לזו שמוענקת למי שזכו להכרה כפליט במסגרת ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]]. האמנה מעניקה לבעלי מעמד פליט את הזכות לחופש תנועה בתחומי המדינה שבה מצאו מקלט (סעיף 26), לפליט הזכות לחינוך אם במדינה בה מצא מקלט קיים חוק חינוך חובה והזכות להכרה בתעודות על חינוך שרכש (סעיף 22). לפליט זכות ליהנות משרותי רווחה במידה והוא שוהה במדינה שבה שירותים אלה ניתנים בחוק לאזרחי המדינה ועוד. בנוסף הגנה קבוצתית זו ניתנת לשינוי על פי החלטות המדינה. לדוגמה בעבר גם בקשות מקלט של אלו המזוהים כאזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית ולא לבדיקה אינדיווידואלית, אך תוקף הגנה זו פג.

להלכה "ההנגה הזמנית הקבוצית" אינה כוללת אישור עבודה, אבל באופן מעשי היא מהווה אישור עבודה לאחר שהמדינה התחייבה בנובמבר 2010 במסגרת עתירה של ארגני שמאל ל[[בג"ץ]] שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים{{הערה|1=[http://elyon2.court.gov.il/files/10/120/063/B06/10063120.B06.htm בג"ץ 6312/10], באתר [[בית המשפט העליון]]}}. עם זאת העסקת מסתננים שאינם פליטים, זוכה לסנקציות שונות על מעסיקים ועל המסתננים עצמם.

בספטמבר 2016 קבע בית הדין לעררים בירושלים כי חוות הדעת המשפטית של משרד הפנים, שלפיה עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למקלט, אינה עולה בקנה אחד עם ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] שעליה חתומה ישראל. על בסיס חוות דעת זו נדחו אלפי בקשות מקלט של אזרחים אריתריאיים שהגיעו לישראל. בית הדין קבע כי יש לדון מחדש בבקשות אלה{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|פסיקה: חוות הדעת של משרד הפנים מפרה את אמנת הפליטים|4850266|4 בספטמבר 2016}}.}}. מאידך, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים פסקה כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה עילה לקבלת מעמד פליט{{הערה|שם=ריש}}.

תחקיר של חדשות ערוץ 2 שפורסם באוקטובר 2016 חשף כי בקרב אזרחים אפריקנים מארצות שאזרחיהן אינם נהנים מהגנה קבוצתית ושוהים בישראל פועלים אנשים המפנים אותם לעורכי דין המסייעים להם למצוא עילה להגשת בקשת מקלט שקרית לרשויות בישראל{{הערה|{{mako|גלעד שלמור|תחקיר:כך תיירים הופכים למבקשי מקלט|f09143c354b9751004|news-israel/local-q4_2016|6 באוקטובר 2016}}}}.

===פשיעה===

בדיון שקיים [[מפכ"ל]] המשטרה, [[דודי כהן]], בדצמבר 2010, נאמר כי לעומת ירידה במקרי ה[[שוד]] בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה דרמטית בעבירה זו בקרב המסתננים, וכי "עיקר הפשיעה היא פנים מגזרית ומרבית העבירות מבוצעות על רקע שתיית אלכוהול. מעשי הפשע הם בתחומי הסדר הציבורי, אלימות ורכוש". עוד נאמר שם כי באותה שנה "נרשמו שישה מקרי רצח בהם מעורבים מסתננים – 4.5 אחוז מכלל מקרי הרצח בישראל"{{הערה|{{nrg|אבי אשכנזי|"עלייה דרמטית במקרי פשיעה אצל המסתננים"|194/242|28 בדצמבר 2012|1|2}}}}. שישה מקרים אלה כוללים [[הריגה]] של אזרחית ישראלית ו[[רצח]] של חמישה מסתננים מסודאן ומאריתריאה בידי מסתננים אחרים ממדינות אלה{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|בת ההרוגה לשופט: "תן דוגמה, מנע הרצח הבא"|3952780|12 בספטמבר 2010}},{{ש}}{{ynet|ורד לוביץ'|פליט סודני הואשם ברצח חברו בשל סכסוך כספי|3844420|4 בפברואר 2010}},{{ש}}{{ynet|אבי כהן|פליט מאריתראה נרצח בת"א, עובד מסודן נעצר|3834744|14 בינואר 2010}},{{ש}}{{ynet||פליט מאריתריאה הואשם ברצח אשתו ההרה בתל אביב|3991284|29 בנובמבר 2010}},{{ש}}http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644{{ש}}, {{ynet|רענן בן-צור|חשד: רצח הסודני בנתניה - בגלל מטען לטלפון|3927272|30 ביולי 2010}}}}. בדוח שפרסם [[מבקר המדינה]] ב-2014 נוסף תיעוד לשני מקרי רצח נוספים.

לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, קטטות, הימורים והחזקת סכין{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים|4204802|19 במרץ 2012}}}}. ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}}. המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים{{הערה|{{ערוץ7|נתנאל כ"ץ|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים|248701|20 בדצמבר 2012}}}}. לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור, יניב קובוביץ|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה|1.2009611|2 במאי 2013}}}}.
בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה משרתים כמאה שוטרים{{הערה|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}}. בדו"ח של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] מאותה שנה נמסרו נתונים לפיהם נוכח הגידול באוכלוסייה, על אף מספר התיקים הגדול יותר, בפועל חלה ירידה בשיעור התיקים שנפתחו למסתננים ולמבקשי מקלט. נוסף על כן, שיעור התיקים שנפתחו לאפריקנים (מסתננים ומבקשי מקלט ואחרים) היה נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה, באופן עקבי בבדיקה לפי ערים שונות. ממילא, רוב התיקים הם בגין ההסתננות עצמה<ref>גלעד נתן, "נ[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02625.pdf תונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט"], מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 11 באוקטובר 2010, בעיקר בעמ' 3, 4.</ref>. גם בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 נקבע כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה{{הערה|שם=64ג|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}}.

ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים|486/591|3 ביולי 2013|1|2}}}}

ב-21 בדצמבר 2013 במהלך נאום של שגריר אריתריאה בפני כ-500 מסתננים תומכי המשטר מאריתריאה [[קבוצת כנרת|בקיבוץ כנרת]] ארעה קטטה המונית בין מסתננים אריתראים תומכי המשטר לבין אריתראים המתנגדים למשטר שהגיעו למקום באוטובוס ששכרו. המסתננים זרעו הרס רב במקום והמשטרה עצרה עשרות מעורבים. 12 מסתננים פונו לבית החולים{{הערה|1=עדי חשמונאי, [http://news.walla.co.il/?w=/10/2705195 הקטטה ההמונית בכנס הסודי של השגריר: "עשו פוגרום בקיבוץ"], באתר [[וואלה!]], 22 בדצמבר 2013}}.

ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד לסחר בסמים ועבירות רכוש ואלימות{{הערה|1=[http://www.south-tlv.co.il/article13951 סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]}}.

לפני הגעת המסתננים מנתה תחנת שרת בדרום ת"א שוטרים מעטים. נכון לשנת 2017 משרתים בה כ-200 שוטרים. להערכת המשטרה ישנם בדרום ת"א כ-40,000 מסתננים שמספרם עולה במידה ניכרת בסופי שבוע. לדברי נצ"מ דוד פילו, מפקד מרחב יפתח, העבירות הבולטות בקרב המסתננים הן גניבת טלפונים, סחר בסמים, אלימות ומקרי שוד בינם לבין עצמם, אלימות כלפי נשים, אירועים של אלימות במשפחה וזנות{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html|title=מקור ראשון, ''אם מישהו מפחד לצאת, יהיה כוח שייגש אליו''|newspaper=NRG|language=he|access-date=2017-10-05}}}}.

===בריאות===

בכמה בדיקות שנערכו בקרב מסתננים מאפריקה בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] נמצא כי שיעור הנשאות של מחלות בקרבם גבוה משיעור הנשאות ב[[אוכלוסייה]] הישראלית. בבדיקות אלו נמצא שיעור נשאות של כחצי אחוז לנגיף ה־[[HIV]] (מחולל מחלת ה[[איידס]]), כחצי אחוז ל[[עגבת]] רדומה, כ־0.6% לחיידקי [[שחפת]], אחוז אחד ל[[סלמונלה]] ואחוז אחד ל[[שיגלה]]{{הערה|שם=פרידמן09}}. להערכת משרד הבריאות היו בשנת 2013 בישראל כ-150 מסתננים נשאי HIV{{הערה|שם=64ג}}. עם זאת, שיעור הנשאות שזוהה נמוך משיעור הנשאות בארצות המוצא. הבדל זה הוסבר כתולדה של "ברירה טבעית", במסגרתה מתקשים יותר החולים לעמוד בתלאות המסע מאפריקה לישראל ([[אפקט המהגר הבריא]]){{הערה|שם=פרידמן09|1=רון פרידמן, [http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274 Health Ministry data refutes Yishai's claims that African refugees bring in disease], The Jerusalem Post, 6 בנובמבר 2009}}.

בשנת [[2010]] אובחנו ב[[בית החולים איכילוב]] כארבעים מסתננים חולי [[מלריה]], לעומת ארבעה בשנת [[2009]]. בשנת [[2011]] אובחנו שם עשרים מסתננים חולי שחפת ומדי שנה מאובחנים שם כחמישים מסתננים נשאי HIV{{הערה|{{ישראל היום|רן רזניק|דו"ח פנימי בבית החולים איכילוב: זינוק במחלות מידבקות בקרב מסתננים מאפריקה|15235|23 בפברואר 2012}}}}. על פי משרד הבריאות, במחצית הראשונה של [[2012]] אובחנו 90 "מהגרים ממדינות אפריקה" כחולי שחפת באזור [[תל אביב]], שהם כ־90% מכלל מאובחני השחפת בתקופה זו באזור זה{{הערה|1=מיטל יסעור בית־אור, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012 איכילוב: רופאה ו־10 עובדים נדבקו בשחפת], [[ישראל היום]], 22 באוגוסט 2012}}.

בעקבות מקרה שבו אושפזה פעוטה בת למסתננים מאריתריאה שאובחנה מאוחר יותר כנשאית שחפת בסמוך לחולים ישראלים, הוחלט בבית החולים איכילוב כי מהגרי עבודה ומסתננים יאושפזו בבית החולים במחלקות נפרדות ויהיו מזוהים בתגיות מיוחדות, כדי למנוע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מהגרי עבודה ומסתננים המבקרים בבית החולים נדרשו לעבור [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית כתנאי לביקור במקום{{הערה|,{{הארץ|{{ללא גלישה|דן אבן}}|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון|1.1745793|2 ביולי 2012}}.{{ש}}{{ynet|כרמית ראובן|איכילוב: מהגרי עבודה יבודדו למחלקות נפרדות|4250086|2 ביולי 2012}}}}. משרד הבריאות ביטל את חובת הזיהוי בתגיות והפיץ הנחיות זמניות הנוגעות לזרים ולחסרי מעמד שמוצאם במדינות אפריקה ואסיה, התקפות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|איכילוב]] ו[[מרכז רפואי וולפסון|וולפסון]]. לפי ההנחיות נדרשים זרים ממדינות אלה לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית וכן בדיקות דם ל[[חצבת]] ול[[אבעבועות רוח]]. כמו כן הוחלו הגבלות על ביקורי זרים במחלקות רגישות ל[[זיהום נוזוקומי|זיהומים]], כגון מחלקות [[אונקולוגיה|אונקולוגיות]] ו[[פג]]יות{{הערה|שם=אבן8|{{הארץ|דן אבן, רוני לינדר-גנץ|משרד הבריאות ביטל את חובת הסימון של אפריקאים באיכילוב|1.1750459|8 ביולי 2012}}}}.

במאמר שפרסמו מומחים לבריאות הציבור ב[[משרד הבריאות]] נאמר כי החשש להעברת שחפת ואיידס מן האפריקאים לישראלים הוא קטן לאור מנגנוני ההידבקות במחלות אלה (HIV באמצעות [[יחסי מין]] ושחפת באמצעות חשיפה ממושכת לאדם נשא המחלה), וכי מרבית ההדבקות מתרחשות בתוך אוכלוסיית המסתננים{{הערה|1=זהר מור, [[איתמר גרוטו]] ואלכס לבנטל, [http://www.scribd.com/doc/95127152/%D7%A9%D7%97%D7%A4%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A1-%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-2012 שחפת ואיידס במהגרי עבודה - הכצעקתה?], [[הרפואה]] 151, חוברת 3, מרץ 2012, עמודים 175-177}}. כדי לאתר נשאי שחפת חדשים המגיעים לישראל, עוברים כל העצורים המובאים ל[[בית סוהר סהרונים]] מ[[גבול ישראל-מצרים]] [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית{{הערה|{{הארץ|{{ללא גלישה|דן אבן}}|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון|1.1745793|2 ביולי 2012}}.}} חיסון נגד שחפת מוצע לכל הילדים בישראל עד גיל ארבע, גם לאלה שאינם זכאים ל[[אזרחות]]{{הערה|המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, [http://www.pagegangster.com/p/v9rZd "מצב הבריאות בישראל 2010", עמוד 273]}}.

בשל אי הפעלת תוכנית [[חיסון|חיסונים]] מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]], דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת [[מערכת החיסון|מערכת חיסון]] חלשה{{הערה|ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, [http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf "מחלות זיהומיות במערכת הבריאות - מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי סגל"], [[המוסד לבטיחות ולגיהות]], עמוד 39}}. במאי 2012 התריעו [[פרופסור]] [[גבי ברבש]], מנהל [[בית החולים איכילוב]], וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" ב[[גוש דן]]. זאת, בשל ריבוי מקרים בהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים ב[[שחפת]], [[חצבת]], [[אבעבועות רוח]] ומחלות זיהומיות מדבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר"{{הערה|[http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/ רופאים בכירים מתריעים: עשרות חולים במחלות מידבקות בקרב המסתננים מאפריקה], בארכיון האינטרנט. מקור הדיווח בידיעות אחרונות.}}.

ב-2012 הוקמה מחלקת [[אשפוז]] ייעודית מוגנת ומסוגרת למסתננים חולי [[שחפת]] ב[[בית החולים שמואל הרופא]] ב[[באר יעקב]]. המחלקה שייעודה המקורי היה לטפל בחולי ריאות כרוניים נחשבת לאחת ממחלקות האשפוז המסוכנות ביותר בישראל מחשש ל[[הידבקות]] הצוות. על גג המחלקה הותקנה מערכת סינון אוויר בעלות של יותר ממיליון שקלים במטרה לצמצם את סכנת ההידבקות בשחפת. במחלקה מאושפזים עשרות מסתננים, כאשר זמן האשפוז הוא לרוב בין חודש לחודשיים. חולים מדבקים שמעוניינים לסיים את האשפוז ולצאת מבית-החולים רשאים לעשות זאת על-פי חוק, והיו מקרים בהם מסתננים עזבו את בית-החולים על דעת עצמם כאשר הם נחשבים מדבקים{{הערה|1=[[יואב אבן]], חדשות ערוץ 2, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-c92aef1adb76831017.htm חדש בישראל: מחלקת שחפת מוגנת], באתר [[mako]], {{כ}} 8 ביולי 2012}}.

המסתננים השוהים בישראל אינם זכאים ל[[ביטוח בריאות ממלכתי|ביטוח הבריאות הממלכתי]] החל על [[תושב ישראל|תושבי ישראל]], אך על פי [[חוק עובדים זרים]] מחויבים מעסיקים לבטח עובדים זרים המועסקים על ידם ב[[ביטוח בריאות]]. חלק מהמסתננים נעזרים בארגוני בריאות וולונטריים. החוק בישראל מאפשר לחסרי ביטוח רפואי ממלכתי קבלת טיפול רפואי במצבי חירום{{הערה|1=[http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94 קבלת טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה], באתר [[כל-זכות]]}}, וזאת ללא התניה בתשלום מראש, ועל כן בתי החולים נאלצים לספוג את העלויות של טיפולי חירום באוכלוסייה זו. על פי דברי סגן שר הבריאות, [[יעקב ליצמן]], מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון ש"ח כדי לממן את הטיפול הרפואי במסתננים{{הערה|{{נענע10|מירי מיכאלי|ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה|900713|31 במאי 2012||news}}}}.

ב-2012 נולדו ב[[בית החולים איכילוב]] כ-700 תינוקות למסתננות אריתריאיות וסודניות שמהווים כעשירית ממספר הלידות שם{{הערה|1=יואב אבן, [http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-75f115c57b4e931017.htm שיא בלידות אפריקנים באיכילוב], באתר [[mako]],{{כ}} 20 בדצמבר 2012}}. שיעור הפגים בקרב לידות המסתננות גבוה פי 2 מזה באוכלוסייה הכללית. עלותן של לידות המסתננות לבית החולים מוערכת ב-28 מיליון ש"ח{{הערה|1=אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-20356dc35928d31006.htm אימהות: לא רוצות להיות בחדר עם מסתננים], באתר mako,{{כ}} 19 במרץ 2013}}

משנת 1998 פועלת ב[[יפו]] מרפאה מטעם "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד אזרחי, שאינם זכאים לשירותי בריאות על פי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ואינם מבוטחים ב[[ביטוח רפואי]] כלשהו{{הערה|1=[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11 מרפאה פתוחה], עמותת רופאים לזכויות אדם - ישראל}}. על פי נתוני העמותה, בשנת 2011 היו בה כ-8,000 ביקורים, וב-2012 היו בה 6,900 ביקורים{{הערה|שם=64ג}}.

בספטמבר 2008 נפתחה במתחם [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]] מרפאת פליטים, שהוקמה ביוזמת [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות. המרפאה משרתת למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות מטופלים המגיעים באופן סדיר, מרביתם מסתננים מאפריקה, בעזרת רופאים מתנדבים וכוח עזר רפואי{{הערה|שם=הרי|1=[http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203 מרפאת פליטים פועלת ביוזמת ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בתל אביב – 2012-2008], אתר ההסתדרות הרפואית בישראל}}. התרופות המשמשות את המטופלים נתרמות על ידי חברות תרופות ורשת [[סופר-פארם]]{{הערה|[http://www.plitim.co.il/clinic.html מרפאת פליטים בתחנה המרכזית בת"א], אתר "למען פליטי דרפור"}}.

===חינוך===
[[חוק לימוד חובה]] חל על כלל הילדים בישראל ובהם גם ילדי המסתננים, והם משולבים במערכת החינוך. באילת סירבה העירייה במשך 4 שנים לרשום את ילדי המסתננים למערכת החינוך, והם נאלצו ללמוד מחוץ לעיר. בעקבות עתירה של ארגוני הסיוע ([[עת"מ אטוש מאג'ד מאנג'אן נגד עיריית אילת|עת"מ 29883-07-11 אטוש מאג'ד מאנג'אן ואח' נגד עיריית אילת ומשרד החינוך]]) פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע באוגוסט 2012, כי על עיריית אילת לשלב תלמידים אלה במערכת. העירייה, בתמיכת [[משרד החינוך]], ערערה על ההחלטה. [[בית המשפט העליון]] מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך והעירייה{{הערה|{{הארץ|טלילה נשר|העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך|1.1807940|23 באוגוסט 2012}}}}, ובעקבות כך שולבו ילדי המסתננים במסגרות החינוך בעיר.

== פעולות מוסדות המדינה מול המסתננים ==

===גירוש מיידי למצרים===
מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל{{הערה|1=[http://www.kavlaoved.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98/ אתר קו לעובד]}}, בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה מהם. ב-[[2008]] הנחה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את הגורמים המקצועיים לעצור את ההסתננות הסודאנית לישראל ולחזיר אותם מיד למצרים. {{הערה|‫{{הארץ|ברק רביד, רותי סיני|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם|1.1313611|23 במרץ 2008}}‬}}. מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן{{הערה|1=[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}}.), והמסתננים מסודאן הם פחות ממחצית המסתננים בכלל.

בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים"{{הערה|1=דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}}. בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית{{הערה|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}}

בעבר נקט [[צה"ל]] בנוהל המכונה "החזרה חמה", במסגרתו הוחזרו המסתננים שנתפסו סמוך לגבול לידי השלטונות המצריים. בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגוני [[זכויות אדם]] התחייבה המדינה בשנת 2008 לקיים נוהל זה רק לאחר תשאול המסתננים, כדי לאפשר להם לבקש מקלט. המדינה הודתה כי בעניין זה חלו תקלות ומסתננים הושבו ללא תשאול{{הערה|‫{{הארץ|רותי סיני|המדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים|1.1346687|2 בספטמבר 2008}}; {{הארץ|אנשיל פפר|אנשי המילואים התנגדו להחזרה בכוח של מסתננים למצרים - והנוהל הוקפא|1.1171903|22 באפריל 2011}}}}.

===שימוע לבקשות פליטים===
בשנת [[2007]] הופקעה בדיקת הזכאות למעמד הפליטים מנציבות האו"ם והטיפול רוכז בידי רשות ההגירה והאוכלוסין.

אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם הם עוברים רישום ו[[שימוע]] לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ואינם נחשבים בני-הרחקה. הם שוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של [[רשות האוכלוסין]]. אנשי יחידה זו קבעו האם המסתנן זכאי למעמד פליט או האם הוא משתייך לאחת מהקבוצות האחרות שמקבלות הגנה קבוצתית. היחידה החלה לפעול ב[[יולי]] 2009. מאז ועד מאי 2010 היא בדקה כ-2,500 מסתננים וקבעה לשניים מתוכם מעמד של פליט. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן, משוחררים גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמים ועל פקחי [[יחידת עוז]] מוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 הורחקו 863 מסתננים{{הערה|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}}.

===נסיונות לפזר את המסתננים במקומות שונים בישראל===
באפריל [[2008]] נעשה ניסיון שלא לאפשר למסתננים המשוחררים לגור בתל אביב או באילת (דרומה לגדרה או צפונה לחדרה){{הערה|‫{{הארץ|ורד לי|נפשם בכפם|1.1264367|5 ביוני 2009}}‬}}{{הערה|‫{{הארץ|שחר אילן|משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז|1.1340925|5 באוגוסט 2008}}‬}}, אולם הניסיון כשל.

===הקמת גדר בגבול מצרים===
[[קובץ:ISR-EGY border 6521a.jpg|שמאל|ממוזער|280px|קטע מ[[גדר הגבול ישראל-מצרים|גדר הגבול]] שנבנתה]]
בינואר 2010 אישרה הממשלה את בנייתה של [[גדר הגבול ישראל-מצרים|גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים]] שתכלול חיישנים לאיתור המסתננים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010 והושלמו בסוף [[2012]] (למעט קטע מורכב מבחינה הנדסית, באזור אילת){{הערה|שם=השלמה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}}. עלותה המשוערת כ-1.5 מיליארד ש"ח{{הערה|‫{{nrg|אורי בינדר|אהרונוביץ' בגבול מצרים: מאות מסתננים כל חודש|134/975|20 ביולי 2010|1|2}}‬{{ש}}‫{{הארץ|דנה ויילר-פולק, ברק רביד|ראש הממשלה נתניהו אישר: תוקם גדר בגבול עם מצרים בעלות 1.5 מיליארד שקל|1.1183660|10 בינואר 2010}}‬}}. במהלך הקמת הגדר ירד במידה ניכרת מספר המסתננים{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון|צניחה במספר המסתננים לישראל|19791|31 ביולי 2012}}}}, וההסתננות נבלמה כמעט לחלוטין עם השלמת הגדר{{הערה|שם=השלמה}}.

===עיצומים כספיים===
בדצמבר 2011 אישרה הממשלה תוכנית לטיפול במסתננים שעלותה 630 מיליון ש"ח. לפי התוכנית, התלויה באישור הכנסת, ניתן יהיה לקנוס תאגידים המעסיקים מסתננים בסכום של עד 75,000 ש"ח וניתן יהיה לעצור מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים{{הערה|{{נענע10|עמרי נחמיאס|התכנית נגד מסתננים אושרה: 3 שנים במעצר, וקנסות גבוהים למעסיקים|852661|11 בדצמבר 2011||news}}}}. בינואר 2012 אמר ראש הממשלה נתניהו ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] שהרוב המכריע של המסתננים אינם פליטים אלא מסתנני עבודה ובעיניו הם בעיה קיומית{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|נתניהו בכנסת: "המסתננים הם בעיה קיומית"|1.1618483|16 בינואר 2012}}}}.

ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013}}, המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל"{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012], ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012}}.

בינואר 2017 אישרה הכנסת תיקון ל[[חוק עובדים זרים]], שלפיו החל מאפריל 2017 יידרשו מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל. ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל|1.3194684|3 בינואר 2017}}}}. ביוני 2017 החליט שר האוצר, [[משה כחלון]], לפעול להפחתת שיעור הפיקדון למינימום שנקבע בחוק - 16.5% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|שר האוצר מפחית את שיעור ההפרשה לפיקדון מהגרי עבודה|1.4177254|16 ביוני 2017}}}}.

===מעצרים ומגבלות תנועה===
בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון (מס' 3) ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#תיקון מס' 3 והוראת שעה (2012)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] שנועד להתאים חוק כנגד מסתננים. התיקון העיקרי בחוק, שעניינו ההליכים המינהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע כ[[הוראת שעה]] לשלוש שנים, עד ראשית 2015, כדי לבחון את השפעתו על התופעה במהלך תקופה זו.

ביוני 2012 הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים איש שאותם ניתן לגרש - כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב השוהים בישראל, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות{{הערה|{{ynet|[[אלדד בק]]|המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו|4243818|18 ביוני 2012}}}}. בנוסף הודיעו ראש הממשלה ושר הפנים כי מעתה כל מסתנן חדש אשר ייכנס לארץ יישאר במשמורת במתקן סהרונים ולא ישוחרר בדרום תל אביב כפי שהיה נהוג עד כה{{הערה|1=[http://www.themarker.com/news/1.1733326 נתניהו בממשלה: המסתננים לא יגיעו יותר למרכז הארץ], מוטי בסוק, 17 ביוני 2012, אתר [[themarker]]}}. במתקן נמצאים גם כמה ילדים לצד אמותיהם{{הערה|ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, [http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה], לסה פסה, 28 בספטמבר 2012}}. כאלף וחמש מאות אזרחי דרום סודן הוחזרו לארצם, וחלקם סבלו שם מקשיים.{{הערה|{{הארץ|תמר ברס|ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם|1.5765393|25 בינואר 2018}}}}

[[קובץ:Plitim1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת מסתננים בכיכר רבין בתל אביב, ינואר 2014]]
בספטמבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי ([[בג"ץ אדם נגד הכנסת]]). בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 תיקון (מס' 4) לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי החוק החדש, ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה. מסתננים שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח|2701858|10 בדצמבר 2013}};{{ש}} [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013], ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013}}. לצורך כך הוקם [[מתקן חולות]], אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ[[בית סוהר סהרונים]]. המתקן תוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו מקבלים דמי כיס של 500 שקל בחודש. הם יכולים לצאת ממנו, אולם עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך|4463538|10 בדצמבר 2013}}}}.

חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו כשהם יוצאים לצעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר [[2014]] בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול [[הכנסת]] בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים{{הערה|{{וואלה!|דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס|מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם|2710224|8 בינואר 2014}}{{ש}}{{ynet|אטילה שומפלבי|שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל"|4473576|6 בינואר 2014}}}} בארגון ההפגנות משתתפים גם ארגוני הסיוע ובפרט ארגון [[א.ס.ף]]{{הערה|{{ערוץ7||מי מארגן, ומהיכן הכסף?|268532|9 בינואר 2014}}}}, [[הקרן החדשה לישראל]], שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים ב[[כיכר רבין]], ו[[רופאים לזכויות אדם]]{{הערה|{{וואלה!|דנה וילר-פולק|אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?|2710528|9 בינואר 2014}}}}. במהלך המחאה תועדו מקרים אחדים שבהם שוברי שביתה אפריקאים הותקפו על ידי מסתננים אחרים{{הערה|1=גלעד שלמור, [http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx מסתנן שבר שביתה - והוכה על ידי חבריו], חדשות ערוץ 2, 9 בינואר 2014}} ומקרים שבהם נמנע ממי שאינו נמנה עם הנהגת המחאה לדבר בפני התקשורת{{הערה|שם=בן דוד|{{נענע10|אלון בן דוד|מבעיה מקומית לשאלה לאומית: מאחורי הקלעים של מחאת מבקשי המקלט|1030124|10 בינואר 2014||news}}}}.

בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד תיקון מס' 4 קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו והורה לסגור את מתקן "חולות"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/850/073/M19/13073850.M19.htm בג"ץ 8425/13 זרי גבריסלאסי ואח' נ' הכנסת ואח'], 22.9.2014{{ש}}.{{ynet|אביאל מגנזי ועומרי אפרים|מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה|4572602}}}}. בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי ועומרי אפרים|חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת|4601176|8 בדצמבר 2014}}}}. בעקבות עתירה שהוגשה לו, קיצר בג"ץ את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה ל-12 חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/650/086/c15/14086650.c15.htm בג"ץ 8665/14 טשומה נגה דסטה ואחרים נגד הכנסת ואחרים], ניתן ב-11 באוגוסט 2015}}.

===ביקורת על פעילות הממשלה===
בדו"ח של [[מחלקת המדינה]] של [[ארצות הברית]], שפורסם באפריל 2011, נמתחה ביקורת על יחסה של ישראל למבקשי המקלט. נמתחה ביקורת על נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על נוהל "החזרה חמה" ועל ה[[רטוריקה]] של שרים וחברי הכנסת נגדם, כולל ביקורת על השימוש במילה מסתננים כדי לתאר אותם{{הערה|{{הארץ|דנה ויילר פולק|ארצות הברית: ישראל מפרה זכויות של מבקשי מקלט|1.1171681|20 באפריל 2011}}}}. ביקורת דומה חזרה גם בדו"ח שפורסם במאי 2012{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|דו"ח מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"|4234026|מאי 2012}}}}.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2014 דרש מהממשלה לשפר את המדיניות ממשלתית בתחום הטיפול במסתננים, כולל סיפוק צורכיהם הבסיסים בתחומי הרווחה והבריאות, זאת "גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם". בנוסף נדרשה הממשלה להתמודד עם המצוקה שבה שרויים תושבי השכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים, באמצעות הגברת משאבי כוח האדם בתחנות המשטרה{{הערה|שם=64ג}}.

===הוצאות על מסתננים והכנסות מהם===
מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמד את הוצאות גופים ציבוריים על כלל הזרים לשנת 2016 בסכום של 529 מיליון ש"ח; המסתננים מהווים כחמישית מאוכלוסיה זו. כמחצית מהסכום הוצא על הפעלת מתקני שב"ס "סהרונים" ו"חולות", כרבע מהסכום הינו הוצאה של עיריית ת"א-יפו, וכ-76 מיליון שקלים הוצאו על בריאות. החוקרים מציינים כי אין באפשרותם להציג את כלל העלויות הציבוריות הישירות והעקיפות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/489523|הכותב=יאיר אלטמן|כותרת=עלות הטיפול במסתננים|אתר=ישראל היום|תאריך=11.07.2017}}{{ש}}{{מממ|נטע משה|אומדן ראשוני של הוצאות ציבוריות על שהיית מסתננים בישראל - מעודכן|m04007|24 במאי 2017}}{{הערה|שם=נתוני-זרים-2016|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, שנת 2016]}}}}{{הערה|{{Cite news| url = http://news.walla.co.il/item/3050192| title = דוח: עלות הענקת שירותי בריאות למבקשי מקלט ב-2016 - 76 מיליון שקל - וואלה! חדשות| newspaper = וואלה! חדשות| language = he-IL| access-date = 2017-03-25}}}}. בדיון שנערך במרץ 2017 בוועדה המשותפת לעבודה, רווחה ובריאות עלתה דרישה לתוספות תקציביות לטיפול באוכלוסיית המסתננים: משרד הבריאות דרש תוספת של 160 מיליון ש"ח ומשרד הרווחה דרש תוספת של 40 מיליון ש"ח{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.20il.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-200-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%971111/|כותרת=מחיר המסתננים: 200 מיליון ש"ח|אתר=www.20il.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-03-25}}}}.

באשר להכנסות המדינה, מסתננים משלמים מיסים גבוהים יותר מאזרחים בעלי הכנסה דומה, כיוון שאינם זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה, סכומים המגיעים למאות אלפי שקלים לכל מסתנן {{הערה|שם=רשות-המיסים|[http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-38dbceaac54b341006.htm|אלי לוי וינריב, גלובס: כמה כסף מרוויחה רשות המיסים מהפליטים?]}}. נוסף לכך, מעסיקים של זרים - לרבות מסתננים - נדרשים לשלם היטל בגובה 20% משכרם{{הערה|[https://www.themarker.com/career/1.4443302 העליון: מעסיקי עובדים אריתראים וסודנים יחוייבו בתשלום היטל]}}{{הערה|[https://www.hilan.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D/ היטל על העסקת עובדים זרים - חילן]}}. כדוגמה, נדרשה רשת המלונות "ישרוטל" לשלם 55 מיליון ש"ח על העסקת סודנים {{הערה|שם=ישרוטל|[https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3649046,00.html ישרוטל נדרשת לשלם 55 מיליון שקל על העסקת סודנים]}}.

===עזיבת מסתננים בהסכמה וגירושם===
{{אקטואלי}}

במאי 2012 פרסם [[משרד החוץ]] חוות דעת לפיה אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן לארצם{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, דנה ויילר-פולק|חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן|1.1708042|15 במאי 2012}}}}. ב-[[7 ביוני]] [[2012]] התיר [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים לגרש את אזרחי [[דרום סודאן]] בחזרה לארצם, בהתאם להחלטת [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם{{הערה|{{הארץ|גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג|בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם|1.1725895|7 ביוני 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים], ניתן ב-7 ביוני 2012}}. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מיד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודאן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודאן{{הערה|{{ynet|עמרי אפרים ואהובה מאמוס|מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז|4240833|11 ביוני 2012}}}}.

בנוסף לצעדים האמורים, הממשלה מעודדת את המסתננים לצאת מישראל על ידי מתן מענק כספי ליוצאים. סכום המענק לעוזבים מרצון הועלה לסך של 3,500 דולר. בחודש פברואר 2014 עזבו 1,705 מסתננים את ישראל, לעומת 765 בינואר 325 בדצמבר ו-63 בנובמבר{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|שיא בעזיבת מבקשי מקלט מאפריקה: 1,705 יצאו מישראל בפברואר|1.2255769|27 בפברואר 2014}}}}. שעור העוזבים מקרב השוהים במתקני "סהרונים" ו-"חולות" קרוב לשעורם בשאר הארץ. חלק מן העוזבים מוטסים ל[[רואנדה]]. הם שוהים שם כמה ימים ומוברחים משם, בהכוונת השלטונות, ל[[אוגנדה]]{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים|1.2642650|22 במאי 2015}}}}. עד מחצית 2017 עזבו מרצון כ-26,000 מסתננים מאז תחילת גל ההגירה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0}}, אך לא גורש אף מסתנן.

בתגובה להסתננות ומצוקת תושבי [[דרום תל אביב]] יזמה [[ממשלת ישראל]] תוכנית לגירוש מסתננים למדינות אחרות ב[[אפריקה]] שהסכימו לקלוט את המסתננים תמורת תשלום. נגד תוכנית זו הגישו [[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני שמאל בישראל]] עתירה ל[[בג"ץ]]. ב-[[28 באוגוסט]] [[2017]] התיר בג"ץ לגרש בהסכמה מסתננים למדינה שלישית, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך יותר מחודשיים.{{הערה|{{ישראל היום|[[שפי פז]]|התרגיל של בג"ץ: התיר להרחיק מסתננים - ופסל את האמצעים|500551|28 באוגוסט 2017 23:01}}.}}

בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. לפי ההסכם, הממשלה תציע מענק בסך של 3,500 דולר למסתננים שיצאו משטח ישראל ויעזבו לרואנדה. במקביל, [[מתקן חולות]] מתוכנן להסגר עד מרץ 2018. לפי פרסומים, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה, לפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שיגורש לשטחה. מבקשי מקלט שלא יסכימו לעזוב מרצון, יכלאו בכלא סהרונים.{{הערה|[[ברק רביד]], [https://www.10.tv/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה|יעל מרום, [https://mekomit.co.il/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%94-%D7%91/ פליטים יפגינו מול שגרירות רואנדה במחאה על הסכם הגירוש עם ישראל], באתר [[שיחה מקומית]], 21 בינואר 2018}}{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה ישארו בארץ"|3129444|23 בינואר 2018}}}} בשלב הראשון לא יגורשו נשים, ילדים, והורים לילדים קטינים, אלא רק רווקים בגיל העבודה, וכל מי שבקשת המקלט שהגיש לא התקבלה, או שלא הספיק להגיש בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט|5077987|30 בינואר 2018}}}}{{הערה|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}}

==מסתננים שחזרו לארצותיהם==
בשנת 2016 פורסמו דיווחים בתקשורת בסודן שלפיהם הממשל במדינה הוציא צווי מעצר נגד 3,300 אזרחים שחזרו מישראל, שאליה הם הסתננו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שישראל מוגדרת "מדינת אויב". לפי ראיון עם בכיר ממשל בשם מועאוויה צדיק, שהופיעה בעיתון "סודאני" ב-6 באוקטובר, הוצאת הצווים מאפשרת כליאה של האזרח החוזר או הפעלת הגבלות אחרות על חופש תנועה, כגון איסור יציאה מהבית, איסור יציאה מהכפר וכדומה. {{הערה|עומרי אפרים ורועי קייס, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4872588,00.html דיווחים בסודן: צווי מעצר נגד אלפי מבקשי מקלט שחזרו מישראל], 01.11.16 ynet}} כמו כן נטען כי במקרה אחד שבו מסתנן שחזר לסודן במתווה של "עוזב מרצון" נלקח באופן מיידי לחקירה ונרצח. {{הערה|יואל הרצברג, [https://www.ha-makom.co.il/post/herzberg-muhamad-ahmed המוות המהיר של ה”עוזב מרצון” לסודן], 23 נובמבר 2016}}

בכתבת מעקב משנת 2018 אחרי 1500 מסתננים שהוחזרו לדרום סודן בשנת 2012, נטען כי רבים מהם ברחו למדינות אחרות עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה ב-2013. הסודנים ברחו לאוגנדה, קניה ומצרים, וחלקם חזרו חזרה לדרום סודן בגלל מצב קשה גם במדינות אלה. לפי הכותבים, המסתננים שחזרו מתמודדים עם רעב, מחלות, שוד ובעיות נוספות. לטענת רמי גודוביץ' המסייע לילדי המגורשים בלימודיהם באוגנדה, מבין המגורשים שחזרו לדרום סודאן, הם ספרו כ-100 הרוגים והיו גם מקרים רבים של מעשי אונס. {{הערה|תמר ברס, [https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/MAGAZINE-1.5765393 ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם], הארץ, 25.01.2018}}

לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים, מבקשי מקלט שעוזבים מרצון לא נתקלים בקשיים במדינות החדשות שאליהן הגיעו. ולדבריו ישראל מנהלת בקרה מול כל מי שיוצא באופן ישיר ועל ידי נציגים שמגיעים למדינות הזרות ובודקים, כפי שהמדינה התחייבה בפני בג"ץ. {{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן , [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065267,00.html מבקש מקלט הורחק חזרה לסודן: "תישארו בישראל"], ynet, 02.01.18}}

==מסתננים שחזרו למדינות אחרות באפריקה==
כעשרים אלף מסתננים הוחזרו עד כה למדינות אחרות באפריקה, בפרט לרואנדה ואוגנדה. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, מבין מי שחזר לרואנדה, נותרו רק שבעה במדינה, כאשר היתר גורשו משם או נמלטו.{{הערה|שם=חדשות2-ייסורים}}

פרופסור [[גליה צבר]], חוקרת אפריקה ו[[הגירה]] ונשיאת [[המרכז האקדמי רופין]], נסעה לאוגנדה ולרואנדה בשנת [[2015]] כדי לבדוק את תנאי המחייה של המסתננים ששבו לשם. לטענתה כמעט כל המגורשים לרואנדה לא נשארו במדינה, ותוך זמן קצר החלו שוב בנדודים בניסיון למצוא מקום מקלט. עבור חלק מהאנשים שהגיעו בשנת 2015 תואר כי "הדרכון האדום" שישראל מספקת למסתננים נלקח מהם והם נשארים ללא תעודות. נציגי השלטונות סגרו אותם בוילה שעליה נדרשו לשלם 150-100 דולר לשני לילות בווילה ואסרו עליהם לצאת באיום כי ללא תעודות ישלחו לכלא. לאחר מכן הם נדרשו לשלם 400-250 דולר כדי שיבריחו אותם מעבר לגבול, לאוגנדה. ההברחה מבוצעת על ידי אותם נציגים שקלטו את המסתננים בשדה התעופה. לדבריה בישראל מניחים כי שחור באפריקה יסתדר במדינה אחרת, אבל למעשה אין לו עבודה, הוא לא יודע את השפה והוא נמצא במדינה עניה יותר ללא מערכת תמיכה. לטענתה שלטונות רואנדה רוצה את הכסף שממשלת ישראל משלמת עבור כל מסתנן שמגיע, אבל לא רוצה את המסתננים עצמם, ולטענתה מדובר בסוג של [[סחר בבני אדם]].{{הערה|אילן ליאור,
[https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2642650 מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים], הארץ, 22.05.2015}} {{הערה|אמיר אלון,
[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056306,00.html "סכנה אמיתית": זו המדינה שתקלוט את המגורשים], 13.12.17 ynet}}

במחקר שנערך בקרב מסתננים שהוחזרו מישראל למדינות אלה ואשר הגיעו מאוחר יותר לאירופה, נאספו עדויות של הללו. לדבריהם, הם הובאו לשם ללא מסמכים מתאימים, נכלאו ברואנדה ובאוגנדה וגורשו מהן, כל כספם - ובפרט מענק שקיבלו מישראל עם יציאתם - נשדד מהם, והם נאלצו להימלט כדי לא להיוות כלואים או להיות מגורשים חזרה לארצות מוצאם. במהלך ההימלטות, הם הוכו, נשים נאנסו ורבים מחבריהם שנמלטו עימם נהרגו.{{הערה|שם=הארץ-דרך-הייסורים}}{{הערה|שם=הארץ-הוצאה-מוגברת| [https://www.haaretz.co.il/opinions/1.4623918 ליאור ברגר, "הוצאה מוגברת - להורג"]}}

בכתבת תחקיר של ערוץ 2 שנערכה בדצמבר 2017, רואיינו מסתננים שחזרו מישראל לרואנדה ונמלטו משם, ואשר הצליחו להגיע לאירופה וקיבלו שם מקלט. המסתננים מסרו עדויות דומות לאלה שנמסרו במחקר שתואר לעיל, והמליצו למסתננים השוהים בישראל להישאר בכלא ולא להסכים להעברה למדינות אפריקה.{{הערה|שם=חדשות2-ייסורים}}

מנגד, טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי רואנדה היא מקום בטוח, והגדיר את הטענות אודות מסוכנותה "בדיחה". לדבריו, "מדינת היעד כבר קלטה 180 אלף מהגרים בחסות ובפיקוח האו"ם, שמחשיב אותה כאחת המדינות הבטוחות באפריקה." גם שר החינוך נפתלי בנט כתב בתגובה לטענות אלה, "לא נשלח אדם אל מותו".{{הערה|שם=ישראל-היום-רואנדה}}

==היחס בישראל למסתננים==
===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל===
ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], הגדיר במאי 2012 את תופעת ההסתננות כ"חמורה ביותר" וטען כי היא "מאיימת על מרכיבי החברה בישראל - על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית" ואם היא תמשך היא עלולה אף להביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|נתניהו: להוציא את המסתננים, הם מאיימים על הזהות הלאומית|369/825|20 במאי 2012|1|2}}.}}.

במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]], שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]{{הערה|שם=קלינגר|1=עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}}. הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר}}. עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה.

בערים שבהן שיעור גבוה של מסתננים מאפריקה ביחס לאזרחים התעוררה התנגדות לתופעה זו. באילת התקיימה באמצע שנת 2010 הפגנה כנגד הממשלה ובה נטען כי התושבים מפחדים ללכת בלילה בשכונות מסוימות{{הערה|{{ynet|אהובה מאמוס|הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים"|3918106|11.7.2010}}}}. בדרום תל אביב נערכו הפגנות בשל ריבוי המסתננים במקום. בין הפעילים הבולטים בנושא [[מאי גולן]], [[שפי פז]] ו[[שלמה מסלאוי]]. ב[[שכונת שפירא]] ו[[קריית שלום]] התארגנו מספר מתווכי דירות והודיעו שלא ישכירו דירות למסתננים בשכונות אלה{{הערה|‫{{הארץ|נועה קושרק|מתווכים בדרום ת"א: לא נשכיר דירות לשב"חים|1.1214829|2 באוגוסט 2010}}‬}}. ב[[כפר מנדא]] ב[[מחוז הצפון]] פונו מסתננים בכוח מן היישוב{{הערה|{{mako|פוראת נסאר ותמיר סטיינמן|תושבי כפר מנדא גירשו את הסודנים באלימות|88ec763f4fbe731018|news-israel/local|14 ביוני 2012}}.}}.

אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים|4005787|28 בדצמבר 2010}}.}}. גם [[ראש עיריית תל אביב]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים|4156696|4 בדצמבר 2011}}.}}.

ב- [[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבע [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] בשעות הבוקר המוקדמות לעבר שתי דירות של מסתננים מאריתראה ומסודן ולעבר גן ילדים המיועד לפליטים בשכונת שפירא בדקום תל אביב. נגרם לדירות נזק קל אבל לא היו נפגעים. בתגובה התקיימה במקום הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים. ראש העיר רון חולדאי גינה גם את המעשה וטען כי על העם היהודי להיזהר במיוחד מאלימות על רקע גזעני. {{הערה|ענת שלו ומור שמעוני, [https://news.walla.co.il/item/2528237 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב], וואלה, 27 באפריל 2012}}{{הערה|אילן ליאור, יניב קובוביץ [https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1695003 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בדרום ת"א; "עליית מדרגה בהסתה"], הארץ, 27.04.2012}} 10 ימים מאוחר יותר הושלכו שני בקבוקי תבערה נוספים אל מבנה בו מתגוררים מסתננים מאפריקה, הפעם בשכונת התקווה בדרום תל אביב. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. {{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_identity/שוב-בקבוקי-תבערה-אל-בתי-מסתננים-בדרום-תל-אביב שוב: בקבוקי תבערה אל בתי מסתננים בדרום תל אביב], הקול היהודי, 06/05/2012}} ב- [[17 במאי]] 2012, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד צעיר יהודי בן 22 בטענה שהוא אחראי להצתות. {{הערה|שלי טפיירו, [http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=897583 אישום: השליך בקבוקי תבערה לבתי מסתננים ו"יצר משרפות"], 17/05/2012}} בפברואר 2013, הורשע הצעיר, במסגת הסדר טיעון, בעבירה פחותה של סיוע להצתה, ונגזרו עליו שישה חודשי [[עבודות שירות]].{{הערה|נעמה כהן פרידמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345781,00.html השופט נגד הפרקליטות: האשמתם כדי ללחוץ?], ynet, 17.02.13 }}

ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה ב[[שכונת התקווה]] [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב טענה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל".{{הערה|מורן אזולאי ועומרי אפרים, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233655,00.html רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'], ynet ,24.05.12}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה|בזזו]] [[חנות|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים כולל זריקת חזיזים ובקבוקי זכוכית. 17 מפגינים נעצרו. {{הערה|{{ynet|נרי ברנר ובועז פיילר|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו|4233445|23 במאי 2012}}}}.{{הערה|עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודן' והיכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} כנגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי [[גזענות|גזעני]] ו[[הסתה|מסית]], ובכללם יו"ר מועצת [[יד ושם]], הרב [[ישראל מאיר לאו]] ויו"ר הנהלת יד ושם [[אבנר שלו]]. {{הערה|1=[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet|בלה קאופמן|על סרטן, גזענות ומה שביניהם|4234931|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח|1.1740434|26 ביוני 2012}}.}}.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, פורסם בעיתון [[ישראל היום]] [[סקר]], על פיו 58% מאזרחי ישראל תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. וכן, 51% ממשיבי הסקר מגדירים אותם כ"מהגרי עבודה" לעומת 37% שמגדירים אותם כ"מבקשי מקלט"{{הערה|{{ערוץ7||סקר: רוב הציבור בעד הוצאת המסתננים|365178|ט"ו בשבט תשע"ח, 31 בינואר 2018}}}}.

===תמיכה במסתננים===
במספר מקומות בישראל קמו התארגנויות אזרחיות התומכות במסתננים ובהן [[מרק לוינסקי]], יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא [[אתיופי]] שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012{{הערה|עומרי אפרים, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185123,00.html הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים"], באתר [[ynet]], 4 בפברואר 2012}}. מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים ב[[פייסבוק]] ופעולתם העיקרית של מתנדביו, היא חלוקה יומית של אוכל ל[[חסר בית|דרי רחוב]] ולמסתננים, המתרכזים באזור גינת לוינסקי. הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה ועוד.

אנשי ציבור שונים יצאו נגד פעולות הממשלה בנוגע לטיפול במסתננים. בינואר 2018, 36 [[סופר]]ים ו[[משורר]]ים חתמו על גילוי דעת שבו הפצירו בממשלה לבטל את תוכנית גירוש המסתננים.{{הערה|{{ynet|אלעד זרט ואלישע בן קימון|זעקת הסופרים נגד גירוש הפליטים: "אסור שמדינת ישראל תחולל אסון הומניטרי"|5072756|18 בינואר 2018}}}}{{הערה|{{mako||בכירי הסופרים בארץ נגד הגירוש: "ההיסטוריה שלנו כעם מתהפכת בקבר"|fb419d820b80161006|culture-books-and-theatre/articles|18 בינואר 2018}}}} כמו כן, מספר [[עצומה|עצומות]] נפתחו, ובהן קריאות של [[ניצולי השואה|ניצולי שואה]], [[סגל אקדמי|אקדמאים]] ו[[דיפלומט]]ים בעבר שלא לגרש את את המסתננים.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|מאות אקדמאים: "עשו את הדבר הנכון. עצרו את הגירוש"|5073477|20 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet|אמיר אלון|ניצולי שואה לנתניהו: "איך ממשלה יהודית מגרשת פליטים למוות?"|5076026|25 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet|איתמר אייכנר|דיפלומטים נגד גירוש מבקשי המקלט: "אסור לנו לשתוק"|5076978|27 בינואר 2018}}}}

== ארגוני סיוע למסתננים ==
בישראל פועלים מספר ארגוני סיוע שעוסקים באוכלוסיית המסתננים. חלקם ייעודיים למסתננים מאפריקה כגון [[א.ס.ף]] (ארגון סיוע לפליטים){{הערה|[http://www.assaf.org.il/ א.ס.ף אתר הבית]}} ו-[[ARDC]] (המרכז לקידום פליטים אפריקאים){{הערה|[http://www.ardc-israel.org/he אתר הבית בעברית ARDC]}} בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון [[מוקד סיוע לעובדים זרים]]. כמו כן קיימים ארגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]], [[אמנסטי אינטרנשיונל]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]]. ארגוני הסיוע פועלים למען האוכלוסייה שהם מתייחסים אליה כמבקשי מקלט בשלושה מישורים עיקריים; סיוע משפטי, סיוע הומניטרי והעלאת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. הארגונים פועלים להכשיר את דעת הקהל לקלוט אוכלוסייה זו בישראל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/496109|הכותב=אבי כהן|כותרת=בארגונים שמסייעים לזרים מאשימים את רשויות המדינה|אתר=ישראל היום|תאריך=9 באוגוסט 2017}}}}.

ייחודי בין הארגונים הוא ארגון [[מסיל"ה]] (מוקד סיוע ומידע לקהילה הזרה) הפועל מטעם [[עיריית תל אביב]], באמצעות חברת הבת שלה "מוסדות חינוך ושיקום שכונות". מסיל"ה הוקמה בשנת [[1999]] כיוזמה של עיריית תל אביב במטרה לטפל בקהילת מהגרי העבודה והפליטים וזאת לאחר שלא ניתן מענה לכך מטעם המדינה{{הערה|שם=מסילה|1=[http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx עמוד מסיל"ה באתר עיריית תל אביב]}}. כיוון שמסיל"ה הוא חלק מהשלטון המקומי, אנשיו מנועים מנקיטת עמדה מוצהרת בנושאים ציבוריים הקשורים בבעיית העובדים הזרים והמסתננים ברמה המדינית. הארגון מפעיל ספריה ציבורית ותוכניות לימוד והעשרה.

==לקריאה נוספת==
* טלי קריצמן־אמיר (עורכת), '''לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל''', הוצאת [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 2015{{הערה|{{הארץ|ורד לי|מלה נרדפת: פליטים|1.2737641|2 באוקטובר 2015}}}}.
* [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Refugees from Africa in Israel}}
* {{מממ|אוֹרי טל|מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל|m01790|19 ביוני 2007}}
* [http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm Al-Ahram: Why are increasing numbers of Sudanese refugees fleeing Egypt for Israel], אוגוסט 2007
* {{ynet|מיטל יסעור בית-אור|17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטים|4002661|22 בדצמבר 2010}}
* ראובן ציגלר, [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx כוחן של הגדרות: "מסתננים" ו"מבקשי מקלט" בישראל - שישים שנה לאמנת הפליטים], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1 בספטמבר 2011
* {{mako|[[דני קושמרו]]|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה|b62e40f0841e331017|news-channel2/Weekend-Newscast|26 בנובמבר 2011}}, חדשות 2, 26 בנובמבר 2011
* {{הארץ|דנה ויילר-פולק|פליט או מסתנן - המילון המלא|1.1716383|25 במאי 2012}}
* {{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור ויורי ילון|בהלת השחפת באיכילוב: מסתננים שיגיעו לבי"ח יבודדו|18781|3 ביולי 2012}}
* {{מעריב השבוע|בן כספית, סופהשבוע|כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר|19 במאי 2013|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}KDLI}}
* {{מממ|נטע משה, שרון סופר|פשיעה מדווחת של זרים ובהם מסתננים בישראל 2009–2013|m03432|12 באוגוסט 2014}}
* אריאל פינקלשטיין, [http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf זרים שאינם אזרחים בישראל- סקירת נתונים], [[המכון לאסטרטגיה ציונית]], דצמבר 2014
* {{דבר ראשון|אוריאל לוי|"מסתננים", "מהגרים", "פליטים" או "מבקשי מקלט"?|72906|20 ביוני 2017}}
* [http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem נושא המסתננים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב
* [http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk אתר פני הגלות - מבקשי מקלט בישראל]
* [http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40 פליטים בישראל], מתוך אתר הוועד למאבק ברצח עם
* דיונים בנושא ב[[ועדות הכנסת|וועדת הכנסת]] לבעיית העובדים הזרים: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zarim/2010-06-21.html] [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zarim/2010-03-02.html] [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zarim/2010-11-22.html] {{כ}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

האזרח דרור

בירוקרטים, מפעילי מערכת

47,332

עריכות

שינויים

מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־10:43, 11 בפברואר 2018

תפריט ניווט

חיפוש