שינויים

כאשר מטמינים או שורפים פסולת, במיוחד [[פסולת אורגנית]] ניתן לייצר [[אנרגיה]] מהתהליך. בהטמנה ניתן להשתמש ב[[גז מתאן]] שמתפרק מהפסולת על מנת ליצור אנרגיה. דוגמה לכך יש ב[[חירייה]] כאשר כבר שנים רבות משתמשים במתאן שנפלט מערימת הפסולת כאנרגיה למפעל מלט קרוב. בשריפה ניתן להשתמש באנרגיה שנפלטת מעצם השריפה לאספקת אנרגיה או לחימום.

כאשר מטמינים או שורפים פסולת, במיוחד [[פסולת אורגנית]] ניתן לייצר [[אנרגיה]] מהתהליך. בהטמנה ניתן להשתמש ב[[גז מתאן]] שמתפרק מהפסולת על מנת ליצור אנרגיה. דוגמה לכך יש ב[[חירייה]] כאשר כבר שנים רבות משתמשים במתאן שנפלט מערימת הפסולת כאנרגיה למפעל מלט קרוב. בשריפה ניתן להשתמש באנרגיה שנפלטת מעצם השריפה לאספקת אנרגיה או לחימום.

למרות שלכאורה מדובר בהפקת אנרגיה מדובר בעצם ב[[התייעלות אנרגטית]] שגם היא מוטלת בספק. [[אנרגיה גלומה]] הושקעה בייצור מוצרי ה[[חקלאות]] שנשרפו - עצים או יבולים וכו'. ב[[חקלאות תעשייתית]] אנרגיה זו הושקעה ב[[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] וייצור של [[דשן כימי]], וכן הושקעה אנרגיה רבה בייצור [[חומרי הדברה]] (המופקים מ[[נפט]]) וכן ב[[מיכון חקלאי]] לסוגיו כמו טרקטורים, הולכת מים והשקייה, מטוסי ריסוס, קטפות קומביינים ועוד. גם הובלת המזון או תוצרת עץ או בד, אל הצרכנים וגם הובלת הפסולת אל המשרפה דורשת אנרגיה משמעותית. בזבוז האנרגיה גדול עוד יותר בנייר או בפלסטיק שבייצור שלהם הושקעה אנרגיה רבה בהרבה מהאנרגיה שנפלטת מתהליך השריפה. העלויות האנרגטיות של ייצור מוצרים גדלות עקב [[גלובליזציה]] שפרושה השקעות אנרגיה בתובלה ובאריזה - ש[[נפט]] שנשאב במדינה אחת יכול לסייע לגדל עצים במדינה אחרת, שמשמשים לייצור [[ריהוט אקולוגי|רהיטים]] או [[נייר]], במדינה שלישית, שנמכרים במדינה רביעית.  ייצור המוצרים דורש גם חומרי גלם נוספים שצורכים אנרגיה ויוצרים זיהום - כמו הלבנת הנייר ב[[כלור]] ושימוש בדבקים, חומרים נוגדי בערה וחומרי הדברה ושימור בעץ לריהוט.

למרות שלכאורה מדובר בהפקת אנרגיה מדובר בעצם ב[[התייעלות אנרגטית]] שגם היא מוטלת בספק. [[אנרגיה גלומה]] הושקעה בייצור מוצרי ה[[חקלאות]] שנשרפו - עצים או יבולים וכו'. ב[[חקלאות תעשייתית]] אנרגיה זו הושקעה ב[[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] וייצור של [[דשן כימי]], וכן הושקעה אנרגיה רבה בייצור [[חומרי הדברה]] (המופקים מ[[נפט]]) וכן ב[[מיכון חקלאי]] לסוגיו כמו טרקטורים, הולכת מים והשקייה, מטוסי ריסוס, קטפות קומביינים ועוד. גם הובלת המזון או תוצרת עץ או בד, אל הצרכנים וגם הובלת הפסולת אל המשרפה דורשת אנרגיה משמעותית. בזבוז האנרגיה גדול עוד יותר בנייר או בפלסטיק שבייצור שלהם הושקעה אנרגיה רבה בהרבה מהאנרגיה שנפלטת מתהליך השריפה. העלויות האנרגטיות של ייצור מוצרים גדלות עקב [[גלובליזציה]] שפרושה השקעות אנרגיה בתובלה ובאריזה - ש[[נפט]] שנשאב במדינה אחת יכול לסייע לגדל עצים במדינה אחרת, שמשמשים לייצור [[ריהוט אקולוגי|רהיטים]] או [[נייר]], במדינה שלישית, שנמכרים במדינה רביעית.  ייצור המוצרים דורש גם חומרי גלם נוספים שצורכים אנרגיה ויוצרים זיהום - כמו הלבנת הנייר ב[[כלור]] ושימוש בדבקים, חומרים נוגדי בעירה וחומרי הדברה ושימור בעץ לריהוט.

==השפעות על מחזור החיים של מוצר ועל קיימות==

==השפעות על מחזור החיים של מוצר ועל קיימות==