שינויים

===מים מתוקים===

===מים מתוקים===

הלחץ של אכולוסיה אנושית על מערכות מים מתוקים ברחבי העולם הם [[משבר המים העולמי|בעלי השלכות דרמטיות]]. [[מחזור המים|מחזור המים המתוקים]] הוא עוד גבול משמעותי שגם מושפע מ[[שינויי אקלים]]. {{הערה|שם =Resilience2009|Stockholm Resilience Centre (17 September 2009), [http://www.stockholmresilience.org/research/researchnews/tippingtowardstheunknown/thenineplanetaryboundaries.4.1fe8f33123572b59ab80007039.html The nine planetary boundaries]}} מאגרי מים מתוקים, כמו אגמים ואקוויפקים הם בדרך כלל [[משאבים מתחדשים]] שיש להם תהליך טבעי של מילוי-מחדש (הביטוי מים מאובנים משמש לפעמים לתאר אקוויפרים לא מתחדשים). ניצול יתר של משאבי מים מתקיים כאשר שאיבת מים מתרחשת בקצב גדול מיכולת ההתחדשות. רוב [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] האנושית היא לצרכי [[חקלאות]]. חידוש משאבי המים מתרחש בדרך כלל מנהרות, נחלים ואגמים על פני השטח. בחלק מהמקומות בעולם [[יער|יערות]] מסייעים ביכולת התחדשות של אקוויפרים, עם כי יש טענות כי יערות גורמים לדלדול אקוויפירים.  

הלחץ של אוכלוסיה אנושית על מערכות מים מתוקים ברחבי העולם הם [[משבר המים העולמי|בעלי השלכות דרמטיות]]. [[מחזור המים|מחזור המים המתוקים]] הוא עוד גבול משמעותי שגם מושפע מ[[שינויי אקלים]]. {{הערה|שם =Resilience2009|Stockholm Resilience Centre (17 September 2009), [http://www.stockholmresilience.org/research/researchnews/tippingtowardstheunknown/thenineplanetaryboundaries.4.1fe8f33123572b59ab80007039.html The nine planetary boundaries]}} מאגרי מים מתוקים, כמו אגמים ואקוויפרים הם בדרך כלל [[משאבים מתחדשים]] שיש להם תהליך טבעי של מילוי-מחדש (הביטוי מים מאובנים משמש לפעמים לתאר אקוויפרים לא מתחדשים). ניצול יתר של משאבי מים מתקיים כאשר שאיבת מים מתרחשת בקצב גדול מיכולת ההתחדשות. רוב [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] האנושית היא לצורכי [[חקלאות]]. חידוש משאבי המים מתרחש בדרך כלל מנהרות, נחלים ואגמים על פני השטח. בחלק מהמקומות בעולם [[יער|יערות]] מסייעים ביכולת התחדשות של אקוויפרים, עם כי יש טענות כי יערות גורמים לדלדול אקוויפרים.  

אקוויפירים מדוללים עלולים להזדהם מ[[חנקות]] או לסבול מ[[נזק בלתי הפיך]] עקב שקיעת קרקע (הרס המבנה הנקבובי של המאגר) או עקב [[המלחת מי תהום]]. דבר זה הופך את רוב מי התהום ואת האגמים למשאבים מוגבלים. קיים ויכוח האם ייתכן [[שיא תפוקת מים]] בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]]. למרות שהתאוריית השיא של האברט לא כוונה למשאבים מתחדשים, ניתול יתר שלהם יכול להוביל לשיא בדומה לזה של משאבים מתכלים. [[הרמן דיילי]] כתב לגבי נקודת ניצול שיא של יערות. וניתן ליישם עקומת האברט לכל משאב שכורים אותו מהר יותר מיכולת ההתחדשות שלו. {{הערה|Palaniappan, M.; Gleick, P. H. (2008), "Peak Water", in Gleick, P. H.; Cooley, H.; Morikawa, M., [https://web.archive.org/web/20090320104604/http://www.worldwater.org/data20082009/ch01.pdf The World's Water 2008–2009: The Biennial Report on Freshwater Resources (PDF)], Island Press, ISBN 978-1-59726-505-8}}

אקוויפירים מדוללים עלולים להזדהם מ[[חנקות]] או לסבול מ[[נזק בלתי הפיך]] עקב שקיעת קרקע (הרס המבנה הנקבובי של המאגר) או עקב [[המלחת מי תהום]]. דבר זה הופך את רוב מי התהום ואת האגמים למשאבים מוגבלים. קיים ויכוח האם ייתכן [[שיא תפוקת מים]] בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]]. למרות שהתאוריית השיא של האברט לא כוונה למשאבים מתחדשים, ניתול יתר שלהם יכול להוביל לשיא בדומה לזה של משאבים מתכלים. [[הרמן דיילי]] כתב לגבי נקודת ניצול שיא של יערות. וניתן ליישם עקומת האברט לכל משאב שכורים אותו מהר יותר מיכולת ההתחדשות שלו. {{הערה|Palaniappan, M.; Gleick, P. H. (2008), "Peak Water", in Gleick, P. H.; Cooley, H.; Morikawa, M., [https://web.archive.org/web/20090320104604/http://www.worldwater.org/data20082009/ch01.pdf The World's Water 2008–2009: The Biennial Report on Freshwater Resources (PDF)], Island Press, ISBN 978-1-59726-505-8}}

ההדירולוג Peter Gleick מעיר כי - "מעט צופים רציונלים מכחישים את הצורך בגבולות בשימוש במים מתוקים. הגדרה של היכן הגבולות האלה נמצאים או מה הצעדים שאנו צריכים לנקוט כדי לרסן את עצמנו בתוך הגבולות האלה היא יותר שנויה במחלוקת. דרך נוספת לתאר את הגבולות האלה היא [[שיא תפוקת המים]]. שלושה רעיונות שונים הם שימושיים. שיא של גבולות מים מתחדשים הם סך הזרמים המתחדשים באיזור הקוות מים. רבים מהנהרות הגדולים בעולם מקתרבים כבר לנקודת סף זו- כאשר אידוי ושאיבת יתר מדכאים את יכולת ההתחדשות הטבעית ממשקעים ומקורות אחרים. גבולות "שיא תפוקת משאבים מתחדשים" מתרחשים כאשר השימוש האנושי במים גדול בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי כמו מאגרי מים מאובנים במישורים הגדולים בארצות הברית, לוב, הודו, צפון סין וחלק מהעמק המרכזי בקליפורניה. "שיא תפוקת המים האקולגיים" הוא הרעיון כי עבור כל מערכת הדירולוגית, הגדלת הצריכה מגיבה לבסוף לנקודה שבה תועלת כלכלית נוספת של לקיחת מים היא בעלת משקל נמוך יותר לעומת הרס אקולוגי נוסף שנגרם עקב כך. למרות שקשה לכמת את הנקודה הזו בברו, עברנו את הנקודה הזו בברור בכמה אגני מים בעולם שבהם התרחש נזק משמעותי... החדשות הטובות הם כי פוטנציאל החסכון, ללא פגיעה בבריאות האדם או בפעילות הכלכלית הוא אדיר. שיפורים ביעילות של שימוש במים אפשריים בכל סקטור. ניתן לגדל יותר מזון באמצעות פחות מים (ופחות זיהום מים) על ידי מעבר מהשקייה קונבציונלית בהצפה לטפטפות או לנתזים, יחד עם ניטור וניהול מדוייקים יותר של הלחות בקרקע. תחנות כוח רגילות יכולות לעבור מקירור במים לקירור יבש, וניתן לייצר אנרגיה באמצעות משאבים שלא צורכים כמעט מים כמו [[אנרגיית רוח]] ו[[לוחות פוטווולאים]]." {{הערה|1=Gleick, Peter (April 2010), Foley, J.; et al., eds., "[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=boundaries-for-a-healthy-planet&page=6 Boundaries for a Healthy Planet]", Scientific American ("Freshwater Use")}}

ההידרולוג Peter Gleick מעיר כי - "מעט צופים רציונליים מכחישים את הצורך בגבולות בשימוש במים מתוקים. הגדרה של היכן הגבולות האלה נמצאים או מה הצעדים שאנו צריכים לנקוט כדי לרסן את עצמנו בתוך הגבולות האלה היא יותר שנויה במחלוקת. דרך נוספת לתאר את הגבולות האלה היא [[שיא תפוקת המים]]. שלושה רעיונות שונים הם שימושיים. שיא של גבולות מים מתחדשים הם סך הזרמים המתחדשים באיזור הקוות מים. רבים מהנהרות הגדולים בעולם מתקרבים כבר לנקודת סף זו- כאשר אידוי ושאיבת יתר מדכאים את יכולת ההתחדשות הטבעית ממשקעים ומקורות אחרים. גבולות "שיא תפוקת משאבים מתחדשים" מתרחשים כאשר השימוש האנושי במים גדול בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי כמו מאגרי מים מאובנים במישורים הגדולים בארצות הברית, לוב, הודו, צפון סין וחלק מהעמק המרכזי בקליפורניה. "שיא תפוקת המים האקולוגיים" הוא הרעיון כי עבור כל מערכת הידרולוגית, הגדלת הצריכה מגיבה לבסוף לנקודה שבה תועלת כלכלית נוספת של לקיחת מים היא בעלת משקל נמוך יותר לעומת הרס אקולוגי נוסף שנגרם עקב כך. למרות שקשה לכמת את הנקודה הזו בבירור, עברנו את הנקודה הזו בברור בכמה אגני מים בעולם שבהם התרחש נזק משמעותי... החדשות הטובות הם כי פוטנציאל החיסכון, ללא פגיעה בבריאות האדם או בפעילות הכלכלית הוא אדיר. שיפורים ביעילות של שימוש במים אפשריים בכל סקטור. ניתן לגדל יותר מזון באמצעות פחות מים (ופחות זיהום מים) על ידי מעבר מהשקייה קונבנציונלית בהצפה לטפטפות או לנתזים, יחד עם ניטור וניהול מדוייקים יותר של הלחות בקרקע. תחנות כוח רגילות יכולות לעבור מקירור במים לקירור יבש, וניתן לייצר אנרגיה באמצעות משאבים שלא צורכים כמעט מים כמו [[אנרגיית רוח]] ו[[לוחות פוטווולאים]]." {{הערה|1=Gleick, Peter (April 2010), Foley, J.; et al., eds., "[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=boundaries-for-a-healthy-planet&page=6 Boundaries for a Healthy Planet]", Scientific American ("Freshwater Use")}}

ההידרולוג David Molden טוען כי יש צורך בגבול על צריכת המים, אבל הגבול העולמי המוצע של 4000 קילומטרים מעוקבים של לשנה הוא יותר מידי נדיב. {{הערה|Molden, D. (2009), "[Molden, D. (2009), "Planetary boundaries: The devil is in the detail [commentary]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97 Planetary boundaries: The devil is in the detail [commentary]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97 Planetary boundaries: The devil is in the detail (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97}}

ההידרולוג David Molden טוען כי יש צורך בגבול על צריכת המים, אבל הגבול העולמי המוצע של 4000 קילומטרים מעוקבים של לשנה הוא יותר מידי נדיב. {{הערה|Molden, D. (2009), "[Molden, D. (2009), "Planetary boundaries: The devil is in the detail [commentary]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97 Planetary boundaries: The devil is in the detail [commentary]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97 Planetary boundaries: The devil is in the detail (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 116, doi:10.1038/climate.2009.97}}