שינויים

'''שלום כמוצר ציבורי''' הוא התייחסות לשלום או אי-לוחמה כאל [[מוצר ציבורי]].  

'''שלום כמוצר ציבורי''' הוא התייחסות לשלום או אי-לוחמה כאל [[מוצר ציבורי]].  

[[מוצר ציבורי]] היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שהוא בעל שני תכונות - מצד אחד הוא "לא יריבי" - אם המוצר קיים עלות ההספקה שלו לא תלויה בכמות האנשים שנהנים ממנו - הספקה לאדם נוסף לא מעלה את מחיר המוצר. התכונה השניה היא שקשה למנוע ממי שלא שילם על המוצר להנות ממנו.  

[[מוצר ציבורי]] היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שהוא בעל שני תכונות:

* "לא יריבי" - אם המוצר קיים עלות ההספקה שלו לא תלויה בכמות האנשים שנהנים ממנו - הספקה לאדם נוסף לא מעלה את מחיר המוצר.  

* קשה למנוע ממי שלא שילם על המוצר להנות ממנו.  

שלום או אי לוחמה הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השניה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת. גם אם ניתן היה לחייב את כולם לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגורם לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על המוצר, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו.  

שלום או אי לוחמה הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת. גם אם ניתן היה לחייב את כולם לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על המוצר, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו.  

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* Ruben P. Mendez, [https://gemenne.files.wordpress.com/2013/09/mendez-peace-as-a-global-public-good-in-kaul-et-al-1999.pdf Peace As a Globak Public Good], Case Studies: Peace and Security

* Ruben P. Mendez, [https://gemenne.files.wordpress.com/2013/09/mendez-peace-as-a-global-public-good-in-kaul-et-al-1999.pdf Peace As a Globak Public Good], Case Studies: Peace and Security

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]