שינויים

==חקלאות בכלכלה==

==חקלאות בכלכלה==

חקלאות היא אחד מש-3 [[סקטור כלכלי|הסקטורים הכלכליים]] המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]]. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).  

חקלאות היא אחד משלושת [[סקטור כלכלי|הסקטורים הכלכליים]] המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]]. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).  

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}}

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}}

דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ול[[רווחה חברתית]] לבין המשקל שלו ב[[תוצר מקומי גולמי]]. ללא חקלאות רוב [[אכולוסיית העולם]] [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שכן היא הבסיס לרוב [[משק המזון העולמי]]. לעומת זאת [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] נוטים למדוד חשיבות של דברים ל[[רווחה חברתית]] לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על [[גמישות המחיר ביחס לכמות]]. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו [[פרמידת הצרכים של מאסלו]] או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.  

דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ול[[רווחה חברתית]] לבין המשקל שלו ב[[תוצר מקומי גולמי]]. ללא חקלאות רוב [[אוכלוסיית העולם]] [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שכן היא הבסיס לרוב [[משק המזון העולמי]]. לעומת זאת [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] ובעיקר [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] נוטים למדוד חשיבות של דברים ל[[רווחה חברתית]] לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על [[גמישות המחיר ביחס לכמות]]. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו [[פירמידת הצרכים של מאסלו]] או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.  

ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה  9% מסך התמ"ג על מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, [[דנמרק]], [[אוסטרליה]] ו[[רוסיה]] מוציאות כ 4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ 3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - [[נורבגיה]] והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה  9% מסך התמ"ג על מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, [[דנמרק]], [[אוסטרליה]] ו[[רוסיה]] מוציאות כ-4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ-3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - [[נורווגיה]] והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).

המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד דולר), ארצות הברית (188 מיליארד דולר), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד דולר).

==תשומות לחקלאות==

==תשומות לחקלאות==