שינויים

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, דוגמה ל[[חקלאות תעשייתית]] הנפוצה כיום. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, דוגמה ל[[חקלאות תעשייתית]] הנפוצה כיום. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות.]]

'''חקלאות''' (באנגלית: ''Agriculture'') היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.  

'''חקלאות''' (באנגלית: ''Agriculture'') היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.  

החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.

החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.

באופן דומה ניתן להתייחס גם למעלי גירה המשתמשים בחיידקים המסוגלים לעכל עשב כאל סוג של "חקלאות". סידור דומה קיים בקרב אלמוגים ואצות שחיות בתוך האלמוג, מספקות לו מזון שהן מפיקות מפוטוסינתזה וזוכות להגנה. במובן זה חקלאות היא מקרה פרטי של [[שיתוף פעולה בין מינים]].  

באופן דומה ניתן להתייחס גם למעלי גירה המשתמשים בחיידקים המסוגלים לעכל עשב כאל סוג של "חקלאות". סידור דומה קיים בקרב אלמוגים ואצות שחיות בתוך האלמוג, מספקות לו מזון שהן מפיקות מפוטוסינתזה וזוכות להגנה. במובן זה חקלאות היא מקרה פרטי של [[שיתוף פעולה בין מינים]].  

==היסטוריה==

==היסטוריה של החקלאות==

===המהפכה החקלאית===

===המהפכה החקלאית===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[המהפכה החקלאית]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[המהפכה החקלאית]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]}}

חקלאות היא אחד מש-3 [[סקטור כלכלי|הסקטורים הכלכליים]] המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]]. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).  

חקלאות היא אחד מש-3 [[סקטור כלכלי|הסקטורים הכלכליים]] המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]]. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).  

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}}

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}}

דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ול[[רווחה חברתית]] לבין המשקל שלו ב[[תוצר מקומי גולמי]]. ללא חקלאות רוב [[אכולוסיית העולם]] [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שכן היא הבסיס לרוב [[משק המזון העולמי]]. לעומת זאת [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] נוטים למדוד חשיבות של דברים ל[[רווחה חברתית]] לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על [[גמישות המחיר ביחס לכמות]]. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו [[פרמידת הצרכים של מאסלו]] או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.  

דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ול[[רווחה חברתית]] לבין המשקל שלו ב[[תוצר מקומי גולמי]]. ללא חקלאות רוב [[אכולוסיית העולם]] [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שכן היא הבסיס לרוב [[משק המזון העולמי]]. לעומת זאת [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] נוטים למדוד חשיבות של דברים ל[[רווחה חברתית]] לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על [[גמישות המחיר ביחס לכמות]]. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו [[פרמידת הצרכים של מאסלו]] או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.  

ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה  9% מסך התמ"ג על מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, [[דנמרק]], [[אוסטרליה]] ו[[רוסיה]] מוציאות כ 4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ 3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - [[נורבגיה]] והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה  9% מסך התמ"ג על מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, [[דנמרק]], [[אוסטרליה]] ו[[רוסיה]] מוציאות כ 4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ 3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - [[נורבגיה]] והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).

המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).

===עובדים בחקלאות===

===עובדים בחקלאות===

42% מכוח העבודה בעולם עוסק בחקלאות. זהו העיסוק הנפוץ בעולם. רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. מיכון החקלאות גורם להקטנת מספר העובדים והחלפת במכונות חקלאיות. במדינות מתועשות מספר החקלאים הוא אחוזים בודדים מהאוכלוסייה. בישראל עובדים בחקלאות כ-1% מהעובדים ונתון זה יורד בהתמדה.  

למרות שחקלאות מהווה רק 6% מסך הצריכה של העולם,  נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. היות ובעולם יש 3.435 מיליארד עובדים מדובר ב 1.1 מיליארד בני אדם. {{הערה|שם=CIA}} רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. לאורך השנים כמות העובדים בחקלאות הולכת ויורדת עקב [[חקלאות תעשייתית|מיכון בחקלאות]] ועקב [[יתרון לגודל]] - כך שמשקים קטנים יותר נסגרים ומאוחדים עם משקים גדולים אחרים שמשתמשים ביותר מכונות ובפחות פועלים. נכון לשנת 2016 יש עובדים בהספקת שירותים 43% מכלל העובדים ו-22% מהעובדים נמצאים בתעשייה - זאת לעומת המצב לפני [[המהפכה התעשייתית]], שבה רוב רובם של העובדים עבדו בעבודות חקלאיות, מצב שבו רוב האנשים בעולם עבדו בחקלאות התקיים אפילו לאורך רוב רובה של המאה ה-20. מגמות אלה של הפחתת העובדים בחקלאות גורמת לתופעות חברתיות רבות בינהן [[עיור]] ושינויים בצרכים של [[חינוך]] ושינויים בדרישה ל[[השכלה]] ול[[התמחות כלכלית]]. כמו כן הורדת כמות העובדים בחקלאות אינה דבר שמתרחש רק בגלל [[שינוי טכנולוגי]] אלא גם עקב היכולת לספק תשומות של [[חומרים מתכלים]] - ראו בהמשך.  

 

במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון [[הון תעשייתי]]) - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]].  

 

===שטחי חקלאות===

===שטחי חקלאות===

[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]

[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]

===דלקים ומשאבים מתכלים אחרים===

===דלקים ומשאבים מתכלים אחרים===

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

[[חקלאות תעשייתית]] דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]. בנוסף חקלאות כזו דורשת [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]], שינוע של מים להשקייה וכן אכסנה של תוצרת חקלאית ותובלה שלה למקומות שונים בעולם.  

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012,פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט  toe הם  0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012,פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט  toe הם  0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן [[השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות]] מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

===צריכת שירותי המערכת האקולוגית===

===צריכת שירותי המערכת האקולוגית===

קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]] הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך הישבת, ייצוב אקלים ועוד.

קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך היבשת, החדרת מים לתוך מי התהום (למניעת אידוי שלהם ולאגירה), ייצוב אקלים ועוד.

==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות==

==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות==