שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,631 בתים ,  10:18, 21 בפברואר 2017
שורה 46: שורה 46:     
==חקלאות בכלכלה==
 
==חקלאות בכלכלה==
התוצר החקלאי מהווה רק 5.9% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) בסכום שעומד על כ-4,230 מיליארד דולר בשנה. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition] יש לשים לב כי נתון זה תלוי בכמות המזון - שכן מחסור במזון מעלה את מחירי המזון ביחס לשאר הסקטורים.  
+
חקלאות היא אחד מש-3 [[סקטור כלכלי|הסקטורים הכלכליים]] המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]]. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).  
   −
חקלאות היא אחד מש-3 הסקטורים הכלכליים המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]].
+
נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}}
   −
חקלאות תורמת פחות מאחוז אחד של לתמ"ג של אנגליה, בלגיה, איחוד האמירויות, וגרמניה. היא תורמת פחות מ-1.5% אחוז מהתמלכלכלת ארצות הברית, יפן, שווייץ טייוואן ואוסטריה. ביוון, [[רוסיה]], [[אוסטרליה]], ו[[דנמרק]] החקלאות תורמת כ-3%-4%. מעל הממוצע העולמי נמצאות מדינות עניות ועתירות חקלאות - טורקיה (8.9%), קולומביה (9%), ארגנטינה (10%), [[סין]] (10%), איראן (11%), תאילנד (13%), [[אינדונזיה]] (14%), ו[[הודו]] (17%).[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]
+
דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ול[[רווחה חברתית]] לבין המשקל שלו ב[[תוצר מקומי גולמי]]. ללא חקלאות רוב [[אכולוסיית העולם]] [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שכן היא הבסיס לרוב [[משק המזון העולמי]]. לעומת זאת [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] נוטים למדוד חשיבות של דברים ל[[רווחה חברתית]] לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על [[גמישות המחיר ביחס לכמות]]. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו [[פרמידת הצרכים של מאסלו]] או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.
 +
 
 +
ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה  9% מסך התמעל מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, [[דנמרק]], [[אוסטרליה]] ו[[רוסיה]] מוציאות כ 4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ 3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - [[נורבגיה]] והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]
 +
 
 +
למרות שחקלאות מהווה רק 6% מסך הצריכה של העולם, היא מעסיקה נכון לשנת 2016 34% מסך העובדים בעולם. היות ובעולם יש 3.435 מיליארד עובדים מדובר ב 1.1 מיליארד בני אדם. {{הערה|שם=CIA}} לאורך השנים כמות העובדים בחקלאות הולכת ויורדת עקב [[חקלאות תעשייתית|מיכון בחקלאות]] ועקב [[יתרון לגודל]] - כך שמשקים קטנים יותר נסגרים ומאוחדים עם משקים גדולים אחרים שמשתמשים ביותר מכונות ובפחות פועלים. נכון לשנת 2016 יש עובדים בהספקת שירותים 43% מכלל העובדים ו-22% מהעובדים נמצאים בתעשייה - זאת לעומת המצב לפני [[המהפכה התעשייתית]], שבה רוב רובם של העובדים עבדו בעבודות חקלאיות.
 +
 
 +
במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  בסין עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ובישראל 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]].
    
המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).
 
המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).
 +
 
==תשומות לחקלאות==
 
==תשומות לחקלאות==
 
גידולים חקלאיים דורשים תשומות שונות כגון זרעים, חומרי הזנה, אדמה, אור-שמש ומים. אלו התשומות הבסיסיות הנדרשות לשם [[תהליך|תהליכים כימיים]] בצמח ובמיוחד לשם [[פוטוסינתזה]]. בנוסף השתמשו בתשומות של [[עבודה]] של עובדים בני אדם ובעלי חיים אחרים. במאות השנים האחרונות, עם מעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], גדל [[הפריון החקלאי]] – כמות התנובה שמספקת כל יחידת קרקע, ומיכון העבודה אפשר גם הורדת מספר העובדים בענף. אבל דברים אלה הושגו על ידי הגדלת התשומות והתבססות על [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים]] - [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (יצירת [[אמוניה]] על ידי לקיחת חנקן מהאטמוספירה בתהליך האבר-בוש), [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]]. בנוסף נדרשות [[מתכות]] ואנרגיה לשם ייצור ותפעול [[מכונות חקלאיות]] שונות. בנוסף למשאבים מתכלים אלה, החקלאות מנצלת משאבים מתחדשים -  מים, קרקע וזרעים.  
 
גידולים חקלאיים דורשים תשומות שונות כגון זרעים, חומרי הזנה, אדמה, אור-שמש ומים. אלו התשומות הבסיסיות הנדרשות לשם [[תהליך|תהליכים כימיים]] בצמח ובמיוחד לשם [[פוטוסינתזה]]. בנוסף השתמשו בתשומות של [[עבודה]] של עובדים בני אדם ובעלי חיים אחרים. במאות השנים האחרונות, עם מעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], גדל [[הפריון החקלאי]] – כמות התנובה שמספקת כל יחידת קרקע, ומיכון העבודה אפשר גם הורדת מספר העובדים בענף. אבל דברים אלה הושגו על ידי הגדלת התשומות והתבססות על [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים]] - [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (יצירת [[אמוניה]] על ידי לקיחת חנקן מהאטמוספירה בתהליך האבר-בוש), [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]]. בנוסף נדרשות [[מתכות]] ואנרגיה לשם ייצור ותפעול [[מכונות חקלאיות]] שונות. בנוסף למשאבים מתכלים אלה, החקלאות מנצלת משאבים מתחדשים -  מים, קרקע וזרעים.  

תפריט ניווט