שינויים

מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה ו[[האקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].   

מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה ו[[האקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].   

ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציוויליציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במאגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חברהין או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה היתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טופקיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].  

ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציביליזציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חבריהן או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה הייתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טיקופיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].  

כיום, [[פוסטמודרניות|פוסטמודרניסטים]] שואלים האם למושגים חברה או אבולוציה בכלל יש משמעות פנימית, ושמא מושגים אלה אומרים משהו על האדם המשתמש באותם מושגים יותר מאשר על הנושא אותו הם מתארים. הטענה היא שייתכן כי אין מספיק דמיון בין התרבויות של הצופה והנצפה כדי שיוכלו לתקשר ביניהם ולהבין אחד את השני בצורה מוצלחת. בנוסף, ייתכן כי ישנה כפייה של מערכת [[ערך חברתי|ערכים]] ואמונות של האחד על האחר, על ידי כיבוש או קולוניזציה. לדוגמה, צפייה בהבנה - השונה מאוד – של ה[[פיזיקה]] וה[[מתמטיקה]] בקרב עמים ילידים הביאה באופן עקיף לרעיונות כמו ה"מדע הקוגניטיבי של המתמטיקה" של [[ג'ורג' לאקוף]], שאומר כי שיטות מדידה עצמן אינן יכולות להיות אובייקטיביות.

כיום, [[פוסטמודרניות|פוסטמודרניסטים]] שואלים האם למושגים חברה או אבולוציה בכלל יש משמעות פנימית, ושמא מושגים אלה אומרים משהו על האדם המשתמש באותם מושגים יותר מאשר על הנושא אותו הם מתארים. הטענה היא שייתכן כי אין מספיק דמיון בין התרבויות של הצופה והנצפה כדי שיוכלו לתקשר ביניהם ולהבין אחד את השני בצורה מוצלחת. בנוסף, ייתכן כי ישנה כפייה של מערכת [[ערך חברתי|ערכים]] ואמונות של האחד על האחר, על ידי כיבוש או קולוניזציה. לדוגמה, צפייה בהבנה - השונה מאוד – של ה[[פיזיקה]] וה[[מתמטיקה]] בקרב עמים ילידים הביאה באופן עקיף לרעיונות כמו ה"מדע הקוגניטיבי של המתמטיקה" של [[ג'ורג' לאקוף]], שאומר כי שיטות מדידה עצמן אינן יכולות להיות אובייקטיביות.