שינויים

מ
שורה 154: שורה 154:  
תקופת [[המלחמה הקרה]] התאפיינה ביריבות בין שני [[מעצמת-על|מעצמות-על]], אשר כל אחת מהן ראתה עצמה כחברה וכבעלת תרבות המפותחת ביותר על פני [[כדור הארץ]]. [[ברית המועצות]] ראתה את עצמה כחברת מופת [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שהייתה תוצאה של [[מרקסיזם#ההיסטוריה כמאבק בין-מעמדי|מאבק המעמדות]], וייעודה להיות המדינה האוטופית של ה[[קומוניזם]], ואילו הסוציולוגים בארצות הברית (כמו [[טלקוט פרסונס]]) טענו כי החרות והשגשוג של ארצות הברית הם הוכחה לרמה הגבוהה יותר של התפתחות סוציו-תרבותית של התרבות והחברה שלה. באותה עת, הדה-קולוניזציה יצרה מדינות עצמאיות חשובות ששאפו להתפתח, ומודל זה של צמיחה ותיעוש היה צורה של אבולוציה סוציו-תרבותית.  
 
תקופת [[המלחמה הקרה]] התאפיינה ביריבות בין שני [[מעצמת-על|מעצמות-על]], אשר כל אחת מהן ראתה עצמה כחברה וכבעלת תרבות המפותחת ביותר על פני [[כדור הארץ]]. [[ברית המועצות]] ראתה את עצמה כחברת מופת [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שהייתה תוצאה של [[מרקסיזם#ההיסטוריה כמאבק בין-מעמדי|מאבק המעמדות]], וייעודה להיות המדינה האוטופית של ה[[קומוניזם]], ואילו הסוציולוגים בארצות הברית (כמו [[טלקוט פרסונס]]) טענו כי החרות והשגשוג של ארצות הברית הם הוכחה לרמה הגבוהה יותר של התפתחות סוציו-תרבותית של התרבות והחברה שלה. באותה עת, הדה-קולוניזציה יצרה מדינות עצמאיות חשובות ששאפו להתפתח, ומודל זה של צמיחה ותיעוש היה צורה של אבולוציה סוציו-תרבותית.  
   −
מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה ו[[האקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].   
+
מצד שני, ישנה מסורת חזקה בתאוריה החברתית האירופאית מ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועד [[מקס ובר]], שטוענת כי לצד ההתקדמות הזו יש גם איבוד של חרות וכבוד אנושי. בשיאה של [[המלחמה הקרה]], מסורת זו התמזגה עם עניין גובר ב[[אקולוגיה]] והשפיעה על אקטיביזם תרבותי ב[[שנות ה-60]]. תנועה זו יצרה מגוון רחב של תוכניות ופעולות פוליטיות ופילוסופיות, שהדגישו את החשיבות של הבאת החברה וה[[אקולוגיה]] למצב הרמוני וכן שמירה על קיומה של האקולוגיה והחברה למשך זמן ארוך - רעיונות שבאו לידי ביטוי בזרמים של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].   
    
ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציביליזציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חבריהן או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה הייתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טיקופיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].  
 
ישנם חוקרים שהדגישו את החשיבות של [[הרמוניה אקולוגית]] של חברות קטנות וסגורות, חשיבות הגוברת על התפתחות ציביליזציונית. סקר שבוצע בשנת 2002 שנערך בקרב מומחים לענייני ילידים ברחבי צפון ודרום אמריקה (עליו דווח במגזין "הרפר") גילה, כי כולם היו מעדיפים להיות אדם החי בעולם החדש (קרי, אמריקה) בשנת [[1491]], שנה לפני כל מגע [[אירופה|אירופאי]], ולא להיות אירופאי טיפוסי של אותה התקופה. ביקורת שמופנית כלפי גישה זו היא כי אותם חוקרים שבויים בסטריאוטיפ האירופי של ה"[[הפרא האציל|פרא האציל]]". לעיתים חברות ילידות היו בלתי נעימות כלפי חבריהן או סבלו ממחלות או התקפות מצד שכנים. כמו כן יש מספר מקרים היסטוריים המראים כיצד גם עמים ילידים מסוגלים לעשות [[נזק אקולוגי]] רחב (כמו ה[[מדבור]] ב[[אי הפסחא]] או ההכחדה של ה[[ממותה|ממותות]] ב[[צפון אמריקה]] .) חברות ילידים השפיעו לעיתים קרובות עם הסביבה אבל ההשפעה הייתה בדרך כלל איטית, וכדרכם של [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] קשה להבחין בהם ללא מחקר, חלק מהחברות האלה החזיקו מעמד מאות או אלפי שנים ואז התמוטטו עם זאת יש גם מקרים (מעטים) של חברות שהצליחו להתקיים באופן מקיים במשך אלפי שנים ואף להתגבר על קשיים סביבתיים - בהם האי [[טיקופיה]], יפן בתקופה הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. - היבטים אלה נסקרים בהרחבה בספר [[התמוטטות]].