שינויים

==תשומות נדרשות==

==תשומות נדרשות==

===אנרגיה===

===אנרגיה===

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]] לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]] וכן [[נפט]] לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1,000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6000 מגה-ג'ול של [[דלק מחצבי]] (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס בחקלאות תעשייתית. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ 4.8 ליטר של [[נפט]]).  

לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6,000 מגה-ג'ול של [[דלק מחצבי]] (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס בחקלאות תעשייתית. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ-4.8 ליטר של [[נפט]]).  

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינטטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי , הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. בחוות אורז מודרנית [[ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית]] הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות תירס מודנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מא-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה.  {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }}

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי , הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. בחוות אורז מודרנית [[ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית]] הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות תירס מודרנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מא-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה.  {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }}

[[תהליך|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

[[תהליך|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

באופן כללי יש עליה ב[[פריון חקלאי]] ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר [[דשן כימי]]), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992.  [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

באופן כללי יש עליה ב[[פריון חקלאי]] ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר [[דשן כימי]]), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992.  [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

יש למעלה מ-1050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית<ref>U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337</ref>. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד ל[[עיקרון הזהירות המונעת]]. הרכיבים האלה נמצאים במעל -16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.<ref>http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/</ref>

יש למעלה מ-1,050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית<ref>U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337</ref>. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד ל[[עיקרון הזהירות המונעת]]. הרכיבים האלה נמצאים במעל ל-16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.<ref>http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/</ref>

===תשומות נוספות===

===תשומות נוספות===