47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תשומות נדרשות
שורה 42:
שורה 42:
+
לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]
לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]
−[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.
+לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6000 מגה-ג'ול של [[דלק מחצבי]] (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס בחקלאות תעשייתית. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ 4.8 ליטר של [[נפט]]).
+האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינטטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי , הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. בחוות אורז מודרנית [[ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית]] הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות תירס מודנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מא-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }}
+[[תהליך|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.
===חומרי הדברה===
===חומרי הדברה===
שורה 59:
שורה 62:
כמו כן יש סבירות מסויימת כי חקלאות תעשייתית היא חסכונית יותר בשטח ואולי גם במים יחסית להפקה של אותה כמות תוצרת חקלאית בשיטות אחרות, בגלל [[יתרונות לגודל]], פיתוח זנים בעלי פריון גבוה, ו[[מיכון חקלאי]]. מצד שני חקלאות תעשייתית רגישה יותר לאסונות סביבתיים, למזיקים ויש בה בזבוז משמעותי. כאמור בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]
כמו כן יש סבירות מסויימת כי חקלאות תעשייתית היא חסכונית יותר בשטח ואולי גם במים יחסית להפקה של אותה כמות תוצרת חקלאית בשיטות אחרות, בגלל [[יתרונות לגודל]], פיתוח זנים בעלי פריון גבוה, ו[[מיכון חקלאי]]. מצד שני חקלאות תעשייתית רגישה יותר לאסונות סביבתיים, למזיקים ויש בה בזבוז משמעותי. כאמור בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]
−לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים. פרוש הדבר גם נזק מיותר שנוצר בגלל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת [[גזי חממה]], זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>
+לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים. פרוש הדבר גם נזק מיותר שנוצר בגלל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת [[גזי חממה]], זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>
−==ראו גם==
==ראו גם==