שינויים

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. זוהי בעצם התאמה של רעיון ה[[קידמה]] לרעיונות חברתיים שעלו בעקבות פרשנות מוטעית ל[[אבולוציה ביולוגית]]. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], וה[[נאו-קולונליזם]] ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה והתרבות.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "הקידמה החברתית". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "[[הקידמה החברתית]]". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" לא נעלם.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" - [[רעיון הקידמה]] -  לא נעלם. בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] [[תהליך ארול טווח|ארוכת טווח]] כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד-קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]]. בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] ארוכת טווח כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]].  

 

בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

==סקירה כללית==

==סקירה כללית==