שינויים

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" לא נעלם.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" לא נעלם.  

בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשיתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] ארוכת טווח כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]].  

בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] ארוכת טווח כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]].  

בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

אותם הוגים שתמכו ברעיון האבולוציה הסוציו-תרבותית סברו כי המהלך האבולוציוני מביא לקידמה חברתית. הם פיתחו מספר תאוריות, הידועות כתאוריות של אבולוציה לינארית (חד-קווית). אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה התאוריה המובילה בראשית דרכה של ה[[אנתרופולוגיה]] וענף מרכזי ב[[סוציולוגיה]]. מבין החוקרים וההוגים הבולטים ניתן למנות את [[אוגוסט קונט]], [[אדוארד טיילור]], [[לואיס הנרי מורגן]], [[בנג'מין קיד]], [[ל. ט. הובהאוס]] ו[[הרברט ספנסר]]. אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה ניסיון לנסח חשיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית באופן פורמלי על פי תבנית [[מדע|מדעית]], כאשר המודל בו השתמשו היה מתחום ה[[ביולוגיה]]  - [[אבולוציה]]. ההנחה הייתה שאם אורגניזם יכול להתפתח במשך הזמן על פי חוקים קבועים וברורים, הרי הגיוני הדבר שגם החברות האנושיות יכולות לעבור תהליך דומה. האבולוציונרים הראשונים ערכו אנלוגיה בין החברה האנושית והאורגניזם הביולוגי והשתמשו בתאוריה שפתחו במונחים ביולוגיים כמו גיוון, [[ברירה טבעית]], ו[[תורשה]], וברעיונות כמו "הישרדותם של המתאימים ביותר". יחד עם רעיון הקידמה התפתח הרעיון של "שלבים" קבועים שדרכם עוברת החברה האנושית, בדרך כלל שלושה, אך לפעמים יותר. [[המרקיז דה קונדורסה]] מצא עשרה שלבים, או "תקופות", כשהאחרונה החלה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שהייתה מיועדת, לדעתו, להתחיל תקופה של [[זכויות אדם]] ושל שלמות האנושות. ישנם חוקרים שראו בשלבי הגדילה של כל יחיד השתקפות של שלבי התפתחות החברה. כך הסבירו מנהגים מוזרים כ"שיור", כשריד של הרגלים מועילים בעבר. תקופה זו גם הייתה תחילתה של האנתרופולוגיה כתחום מדעי, והפרדות מהשקפת עולם דתית בנוגע לתרבויות ה"פרימיטיביות".

אותם הוגים שתמכו ברעיון האבולוציה הסוציו-תרבותית סברו כי המהלך האבולוציוני מביא לקידמה חברתית. הם פיתחו מספר תאוריות, הידועות כתאוריות של אבולוציה לינארית (חד-קווית). אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה התאוריה המובילה בראשית דרכה של ה[[אנתרופולוגיה]] וענף מרכזי ב[[סוציולוגיה]]. מבין החוקרים וההוגים הבולטים ניתן למנות את [[אוגוסט קונט]], [[אדוארד טיילור]], [[לואיס הנרי מורגן]], [[בנג'מין קיד]], [[ל. ט. הובהאוס]] ו[[הרברט ספנסר]]. אבולוציה סוציו-תרבותית הייתה ניסיון לנסח חשיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית באופן פורמלי על פי תבנית [[מדע|מדעית]], כאשר המודל בו השתמשו היה מתחום ה[[ביולוגיה]]  - [[אבולוציה]]. ההנחה הייתה שאם אורגניזם יכול להתפתח במשך הזמן על פי חוקים קבועים וברורים, הרי הגיוני הדבר שגם החברות האנושיות יכולות לעבור תהליך דומה. האבולוציונרים הראשונים ערכו אנלוגיה בין החברה האנושית והאורגניזם הביולוגי והשתמשו בתאוריה שפתחו במונחים ביולוגיים כמו גיוון, [[ברירה טבעית]], ו[[תורשה]], וברעיונות כמו "הישרדותם של המתאימים ביותר". יחד עם רעיון הקידמה התפתח הרעיון של "שלבים" קבועים שדרכם עוברת החברה האנושית, בדרך כלל שלושה, אך לפעמים יותר. [[המרקיז דה קונדורסה]] מצא עשרה שלבים, או "תקופות", כשהאחרונה החלה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שהייתה מיועדת, לדעתו, להתחיל תקופה של [[זכויות אדם]] ושל שלמות האנושות. ישנם חוקרים שראו בשלבי הגדילה של כל יחיד השתקפות של שלבי התפתחות החברה. כך הסבירו מנהגים מוזרים כ"שיור", כשריד של הרגלים מועילים בעבר. תקופה זו גם הייתה תחילתה של האנתרופולוגיה כתחום מדעי, והפרדות מהשקפת עולם דתית בנוגע לתרבויות ה"פרימיטיביות".

   

   

====תאוריות סוציולוגיות====

====תאוריות סוציולוגיות====

ספנסר וקונט גם יחד ראו את החברה כסוג של אורגניזם הנתון לתהליך של צמיחה וגדילה – מפשטות למורכבות, מכאוס לסדר, מהכללה להתמחות, מגמישות לארגון. הם סברו כי ניתן לחלק את תהליך גדילת החברות לכמה שלבים, שיש להם התחלה וסוף בעתיד, וכי צמיחה זו היא התקדמות – כל שלב טוב יותר מקודמו. כך ההתקדמות נעשתה לאחת מהרעיונות שבבסיס התאוריה של האבולוציה הסוציו-תרבותית.  

ספנסר וקונט גם יחד ראו את החברה כסוג של אורגניזם הנתון לתהליך של צמיחה וגדילה – מפשטות למורכבות, מכאוס לסדר, מהכללה להתמחות, מגמישות לארגון. הם סברו כי ניתן לחלק את תהליך גדילת החברות לכמה שלבים, שיש להם התחלה וסוף בעתיד, וכי צמיחה זו היא התקדמות – כל שלב טוב יותר מקודמו. כך ההתקדמות נעשתה לאחת מהרעיונות שבבסיס התאוריה של האבולוציה הסוציו-תרבותית.  

הרברט ספנסר, שהאמין כי החברה מתפתחת לקראת חרות גדלה והולכת ליחידים, ולפיכך חשב שעל התערבות ממשלתית בחיים הפוליטיים והחברתיים להיות מינימלית ככל הניתן, הבדיל בין שני שלבים של התפתחות, כשהוא מתמקד באופן הניהול הפנימי של החברות האנושיות. הוא הבדיל בין חברות [[צבא|צבאיות]] ו[[תעשייה|תעשייתיות]]. מטרת החברה הצבאית, הפרימיטיבית יותר, היא [[כיבוש]] והגנה, והיא יותר ממורכזת, מספקת את המשאבים הנחוצים לה בעצמה, קולקטוויסטית, מקדמת את טובת הקבוצה על פני זו של היחיד, פועלת על ידי כפייה וכוח, וגומלת על נאמנות, צייתנות ו[[משמעת]]. מטרתה של החברה התעשייתית היא בייצור וב[[מסחר]], היא מבוזרת, קשורה לחברות אחרות על ידי יחסים כלכליים, מגיעה למטרותיה על ידי שיתוף פעולה מרצון וריסון עצמי של היחידים, רואה את טובת היחיד כערך הגבוה ביותר, מנהלת את החיים החברתיים על ידי יחסים מרצון, ומעריכה יוזמה, עצמאות וחדשנות.  

הרברט ספנסר, שהאמין כי החברה מתפתחת לקראת חרות גדלה והולכת ליחידים, ולפיכך חשב שעל התערבות ממשלתית בחיים הפוליטיים והחברתיים להיות מינימלית ככל הניתן, הבדיל בין שני שלבים של התפתחות, כשהוא מתמקד באופן הניהול הפנימי של החברות האנושיות. הוא הבדיל בין חברות [[צבא|צבאיות]] ו[[תעשייה|תעשייתיות]]. מטרת החברה הצבאית, הפרימיטיבית יותר, היא [[כיבוש]] והגנה, והיא יותר ממורכזת, מספקת את המשאבים הנחוצים לה בעצמה, קולקטיביסטית, מקדמת את טובת הקבוצה על פני זו של היחיד, פועלת על ידי כפייה וכוח, וגומלת על נאמנות, צייתנות ו[[משמעת]]. מטרתה של החברה התעשייתית היא בייצור וב[[מסחר]], היא מבוזרת, קשורה לחברות אחרות על ידי יחסים כלכליים, מגיעה למטרותיה על ידי שיתוף פעולה מרצון וריסון עצמי של היחידים, רואה את טובת היחיד כערך הגבוה ביותר, מנהלת את החיים החברתיים על ידי יחסים מרצון, ומעריכה יוזמה, עצמאות וחדשנות.  

ספנסר היה דמות פופולרית ביותר בשנות ה-70 של המאה ה-19, בייחוד ב[[ארצות הברית]]. סופרים כמו [[אדוארד יומנס]], [[ויליאם גראהם סומנר]], [[ג'ון פיסק]], [[ג'ון וו. בורגס]], [[לסטר פרנק וורד]], [[לואיס הנרי מורגן]] והוגים אחרים של התקופה, כולם פיתחו תאוריות דומות של אבולוציוניזם חברתי כתוצאה מהחשיפה שלהם לרעיונות של ספנסר ודרווין.  

ספנסר היה דמות פופולרית ביותר בשנות ה-70 של המאה ה-19, בייחוד ב[[ארצות הברית]]. סופרים כמו [[אדוארד יומנס]], [[ויליאם גראהם סומנר]], [[ג'ון פיסק]], [[ג'ון וו. בורגס]], [[לסטר פרנק וורד]], [[לואיס הנרי מורגן]] והוגים אחרים של התקופה, כולם פיתחו תאוריות דומות של אבולוציוניזם חברתי כתוצאה מהחשיפה שלהם לרעיונות של ספנסר ודרווין.  

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותיאיזם/תיאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותיאיזם/תיאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציוויליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציביליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

==ביקורת והשפעה של תאוריות מודרניות==

==ביקורת והשפעה של תאוריות מודרניות==

כשהביקורת על האבולוציוניזם הקלאסי נעשתה מקובלת, גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מודרניות השתנו בהתאם. תאוריות מודרניות החלו להיזהר מפני ספקולציות, השוואות או שיפוטים ערכיים אתנוצנטריים וחסרי בסיס ראייתי; הן השתדלו לראות כל חברה וחברה כמתקיימת בתוך ההקשרים ההיסטוריים הספציפיים שלה. על פי תנאים אלה התפתחו התאוריות החדשות, כמו ה[[יחסיות תרבותית|רלטביזם]] התרבותי והאבולוציה המולטיליניאלית (רב-קווית).

כשהביקורת על האבולוציוניזם הקלאסי נעשתה מקובלת, גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מודרניות השתנו בהתאם. תאוריות מודרניות החלו להיזהר מפני ספקולציות, השוואות או שיפוטים ערכיים אתנוצנטריים וחסרי בסיס ראייתי; הן השתדלו לראות כל חברה וחברה כמתקיימת בתוך ההקשרים ההיסטוריים הספציפיים שלה. על פי תנאים אלה התפתחו התאוריות החדשות, כמו ה[[יחסיות תרבותית|רלטביזם]] התרבותי והאבולוציה המולטיליניאלית (רב-קווית).

ב[[שנות ה-40]] אנתרופולוגים של התרבות כמו [[לסלי ווייט]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward) ניסו לחדש את המודל האבולוציוני על בסיס מדעי יותר, והצליחו לייסד גישה הידועה כנאו-אבולוציוניזם. ווייט דחה את ההנגדה בין חברות "פרימיטיביות" ל"מודרניות", אך הוא טען כי אפשר להבדיל בין חברות על פי כמות ה[[אנרגיה]] אותה הן ניצלו והשתמשו, וכי אנרגיה גדולה יותר איפשרה גיוון חברתי גדול יותר. סטיוארד, לעומת זאת, התמקד ברעיון הדרווניסטי של "הסתגלות", כשהוא טוען כי על כל החברות להתאים את עצמן לסביבה שלהן באופן כלשהו (ומכאן, שלא בצורה אחידה ודטרמיניסטית).  

ב[[שנות ה-40]] אנתרופולוגים של התרבות כמו [[לסלי ווייט]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward) ניסו לחדש את המודל האבולוציוני על בסיס מדעי יותר, והצליחו לייסד גישה הידועה כנאו-אבולוציוניזם. ווייט דחה את ההנגדה בין חברות "פרימיטיביות" ל"מודרניות", אך הוא טען כי אפשר להבדיל בין חברות על פי כמות ה[[אנרגיה]] אותה הן ניצלו והשתמשו, וכי אנרגיה גדולה יותר איפשרה גיוון חברתי גדול יותר. סטיוארד, לעומת זאת, התמקד ברעיון הדרוויניסטי של "הסתגלות", כשהוא טוען כי על כל החברות להתאים את עצמן לסביבה שלהן באופן כלשהו (ומכאן, שלא בצורה אחידה ודטרמיניסטית).  

האנתרופולוגים [[מרשל סהלינס]] ו[[אלמן סרוויס]] (Elman Service) ערכו ספר, "אבולוציה ותרבות", שבו הם ניסו לשלב את הגישות של ווייט וסטיוארד. אנתרופולוגים אחרים, שהתבססו על או הגיבו למחקריהם של ווייט וסטיוארד, פיתחו תאוריות של אקולוגיה תרבותית ואנתרופולוגיה אקולוגית. הדוגמאות הבולטות הן [[פטר ויידה]] (Peter Vayda) ו[[רוי רפפורט]] (Roy Rappaport). ב[[שנות ה-50]] המאוחרות, תלמידים של סטיוארד כמו אריק וולף וסידני מינץ פנו מהאקולוגיה התרבותית ל[[מרקסיזם]], תאוריית מערכות עולמיות, [[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]] וה[[מטריאליזם תרבותי|מטריאליזם התרבותי]] של [[מרווין האריס]].  

האנתרופולוגים [[מרשל סהלינס]] ו[[אלמן סרוויס]] (Elman Service) ערכו ספר, "אבולוציה ותרבות", שבו הם ניסו לשלב את הגישות של ווייט וסטיוארד. אנתרופולוגים אחרים, שהתבססו על או הגיבו למחקריהם של ווייט וסטיוארד, פיתחו תאוריות של אקולוגיה תרבותית ואנתרופולוגיה אקולוגית. הדוגמאות הבולטות הן [[פטר ויידה]] (Peter Vayda) ו[[רוי רפפורט]] (Roy Rappaport). ב[[שנות ה-50]] המאוחרות, תלמידים של סטיוארד כמו אריק וולף וסידני מינץ פנו מהאקולוגיה התרבותית ל[[מרקסיזם]], תאוריית מערכות עולמיות, [[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]] וה[[מטריאליזם תרבותי|מטריאליזם התרבותי]] של [[מרווין האריס]].  

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים  "חברות: היבטים אבולוציונים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו 4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו־3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים  "חברות: היבטים אבולוציוניים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו 4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגיטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו־3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.