שינויים

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. זוהי בעצם התאמה של רעיון ה[[קידמה]] לרעיונות חברתיים שעלו בעקבות פרשנות מוטעית ל[[אבולוציה ביולוגית]]. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], וה[[נאו-קולונליזם]] ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה והתרבות.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. זוהי בעצם התאמה של רעיון ה[[קידמה]] לרעיונות חברתיים שעלו בעקבות פרשנות מוטעית ל[[אבולוציה ביולוגית]]. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניאליזם]], וה[[נאו-קולוניאליזם]] ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה והתרבות.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "[[הקידמה החברתית]]". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "[[הקידמה החברתית]]". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" - [[רעיון הקידמה]] -  לא נעלם. בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] [[תהליך ארול טווח|ארוכת טווח]] כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד-קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]]. בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" - [[רעיון הקידמה]] -  לא נעלם. בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו-קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשייתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכת טווח]] כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד-קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]]. בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

==סקירה כללית==

==סקירה כללית==

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובנין החברה.  

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובנין החברה.  

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריאליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

===אבולוציה סוציו-חברתית ורעיון הקידמה===

האנתרופולוגים לרוב מדדו את ההתקדמות (כלומר, את ההבדל בין שלב אחד למשנהו) במונחים של מורכבות חברתית (כולל [[ריבוד חברתי]] וחלוקת עבודה מורכבת), או על פי הגידול במורכבות האינטלקטואלית, ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] או ה[[אסתטיקה|אסתטית]]. הם השתמשו בעקרונות אלה על מנת להסביר בעיקר את ההבדלים בין האמונות הדתיות ומושגי ה[[שארות]] בחברות שונות.  

האנתרופולוגים לרוב מדדו את ההתקדמות (כלומר, את ההבדל בין שלב אחד למשנהו) במונחים של מורכבות חברתית (כולל [[ריבוד חברתי]] וחלוקת עבודה מורכבת), או על פי הגידול במורכבות האינטלקטואלית, ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] או ה[[אסתטיקה|אסתטית]]. הם השתמשו בעקרונות אלה על מנת להסביר בעיקר את ההבדלים בין האמונות הדתיות ומושגי ה[[שארות]] בחברות שונות.  

   

   

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותיאיזם/תיאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותאיזם/תאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציביליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציביליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

====פרדיגמה של שינוי אבולוציוני====

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים  "חברות: היבטים אבולוציוניים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו 4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגיטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו־3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

ניסיון נוסף להציע תאוריה נאו-אבולוציונית היה של [[טלקוט פרסונס]], מחבר הספרים  "חברות: היבטים אבולוציוניים והשוואתיים", ו"המערכת של החברות המודרניות" (1971). היה בכך שינוי כיוון תאורטי מצידו של פרסונס לאחר שהוביל במשך שנים את הפרדיגמה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורלית]] בסוציולוגיה. פרסונס חילק את האבולוציה לארבעה תתי-שלבים: 1. חלוקה, שיוצרת תת-מערכות מהמערכת הראשית; 2. הסתגלות, שבה המערכות האלה מתפתחות לגרסאות יעילות יותר; 3. הכללה של המרכיבים שקודם לכן לא היו חלק מאותן ממערכות; ו-4. הפיכת ערכי המערכת לכלליים, ועל ידי כך הרחבת הלגיטימציה של המערכת, שנעשית מורכבת יותר. הוא הראה כיצד תהליכים אלה פועלים בשלושה שלבים של האבולוציה: 1. שלב פרימיטיבי, 2. שלב הביניים, ו-3. שלב מודרני. הגורם המכריע במעבר מהשלב הראשון לשני היה התפתחות השפה. הגורם המשמעותי במעבר מהשלב השני לשלישי היה "התפתחות הכללים הממוסדים של הסדר הנורמטיבי" או מערכת ה[[חוק]]. הרעיון המרכזי בגישתו הוא '''שדרוג הסתגלותי''' של מחזור השינוי האבולוציוני. דגם תאורטי זה היה חיובי בבסיסו, דהיינו צידד ברעיון הקידמה החברתית מתוך הנחה שככל שהחברה מתפתחת, היא משפרת בצורה הולכת וגוברת את יכולתה להתמודד עם בעיותיה. פרסונס ראה את התרבות המערבית כשיאן של החברות המודרניות, ואת [[ארצות הברית]] כמפותחת ביותר.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.

פרסונס, כפונקציונליסט-סטרוקטורליסט לא תפס את האבולוציה כתהליך. הוא טען כי מדובר בניסיון "להגדיר סוגים סטרוקטורליים ולקשור אותם ברצף". יש בכך כדי לראות את עבודתו גם כמחקר סטרוקטורלי השוואתי.