שינויים

==דוגמאות==

==דוגמאות==

* [[עבדות]] - עבדות וסחר בבני אדם נחשבים היום דבר בלתי לגיטמי ובלתי חוקי ברוב מדינות העולם. מצב זה היה שונה בעבר בין היתר בגלל הצורך הגדול יותר בעבודה ידנית לשם [[חקלאות]] ועבודות קשות אחרות לפני [[המהפכה התעשייתית]]. בחלק מהמקומות עבדות נעלמה בצורה הדרגתית - כמו באירופה. לעומת זאת בארצות הברית האליטה החברתית במדינות הדרום התנגדה לביטול העבדות ומצאה דרכים שונות כדי להצדיק את קיומה ולשמור אותה דבר חוקי במשך מאות שנים. הדבר הזה השתנה רק בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית באמצע המאה ה-18.  

* [[עישון טבק]] - עישון טבק נחשב בעבר לדבר מהנה ככל מוצר צריכה אחר. במהלך המאה ה-19 וה-20 אף היו משווקים רבים ששיוקו את עישון הטבק כתרופת פלא שיכולה לשפר את הבריאות. במהלך המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנות ה-30 וה-50 החל להתברר [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של עישון טבק]]. כיום הטבק נחשב ל[[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי בעולם, והוא מביא למותם בטרם עת של מעל 5 מיליון אנשים בשנה ולנזק כלכלי של מאות מיליארדי דולרים בשנה. לדוגמה [[עישון בישראל]] גורר תמותה של 8000 אנשים בשנה, מתוכם 800 ב[[עישון כפוי]] ולנזק שנתי של עשרות מיליוני שקלים. הנזקים האלה התבררו בהדרגה על ידי הממסד הרפואי ולקח גם שנים להבין ולהוכיח כי [[התמכרות לעישון |סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם ממכר]]. במשך תקופה זו [[חברות הטבק]] פעלו (לפחות משנות ה-50 ואילך) כדי [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את נזקי העישון]], לבלבל את החוקרים, רופאים, עיתונאים, מקבלי החלטות והציבור עצמו ולשמור על [[קשרי הון שלטון]] ו[[השפעת ההון על העיתונות|להפעיל לחץ על העיתונות]] - וזאת במטרה למנוע פעילות [[רגולציה]] נגדן.  

[[עבדות]] - עבדות וסחר בבני אדם נחשבים היום דבר בלתי לגיטמי ובלתי חוקי ברוב מדינות העולם. מצב זה היה שונה בעבר בין היתר בגלל הצורך הגדול יותר בעבודה ידנית לשם [[חקלאות]] ועבודות קשות אחרות לפני [[המהפכה התעשייתית]]. בחלק מהמקומות עבדות נעלמה בצורה הדרגתית - כמו באירופה. לעומת זאת בארצות הברית האליטה החברתית במדינות הדרום התנגדה לביטול העבדות ומצאה דרכים שונות כדי להצדיק את קיומה ולשמור אותה דבר חוקי במשך מאות שנים. הדבר הזה השתנה רק בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית באמצע המאה ה-18.  

 

[[עישון טבק]] - עישון טבק נחשב בעבר לדבר מהנה ככל מוצר צריכה אחר. במהלך המאה ה-19 וה-20 אף היו משווקים רבים ששיוקו את עישון הטבק כתרופת פלא שיכולה לשפר את הבריאות. במהלך המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנות ה-30 וה-50 החל להתברר [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של עישון טבק]]. כיום הטבק נחשב ל[[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי בעולם, והוא מביא למותם בטרם עת של מעל 5 מיליון אנשים בשנה ולנזק כלכלי של מאות מיליארדי דולרים בשנה. לדוגמה [[עישון בישראל]] גורר תמותה של 8000 אנשים בשנה, מתוכם 800 ב[[עישון כפוי]] ולנזק שנתי של עשרות מיליוני שקלים. הנזקים האלה התבררו בהדרגה על ידי הממסד הרפואי ולקח גם שנים להבין ולהוכיח כי [[התמכרות לעישון |סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם ממכר]]. במשך תקופה זו [[חברות הטבק]] פעלו (לפחות משנות ה-50 ואילך) כדי [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את נזקי העישון]], לבלבל את החוקרים, רופאים, עיתונאים, מקבלי החלטות והציבור עצמו ולשמור על [[קשרי הון שלטון]] ו[[השפעת ההון על העיתונות|להפעיל לחץ על העיתונות]] - וזאת במטרה למנוע פעילות [[רגולציה]] נגדן.  

בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} בית המשפט דחה את דרישת השיפוי, אולם הוא התיר למשרד המשפטים לטעון תחת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015}}{{הערה|[http://publichealthlawcenter.org/topics/tobacco-control/tobacco-control-litigation/united-states-v-philip-morris-doj-lawsuit United States v. Philip Morris (D.O.J. Lawsuit)], 2016 Public Health Law Center}}

בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} בית המשפט דחה את דרישת השיפוי, אולם הוא התיר למשרד המשפטים לטעון תחת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015}}{{הערה|[http://publichealthlawcenter.org/topics/tobacco-control/tobacco-control-litigation/united-states-v-philip-morris-doj-lawsuit United States v. Philip Morris (D.O.J. Lawsuit)], 2016 Public Health Law Center}}

{{ציטוט|תוכן=כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO.}}

{{ציטוט|תוכן=כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO.}}

* אלכוהול - במדינות מוסלמיות מכירה של אלכוהול היא דבר אסור בגלל חוקי האיסלם. במדינות מערביות לעומת זאת מכירה של אלכוהול היא דבר חוקי לגמרי. בחלק מהמדינות יש מגבלות שונות על מכירה של אלכוהול (לדגומה איסור מכירה של אלכוהול ברדיוס מסויים מסביב למוסדות לימוד) או על צריכה שלו. וכן יש מיסוי של אלכוהול. הסיבה לחקיקה נגד אלכוהול היא שהוא עלול לגרור התנהגות אלימה, לעודד נהיגה בשכרות שעלולות להסתיים ב[[תאונות דרכים]],  או ביצוע של תאונות אחרות (כגון נפילה מגובה, התחשמלות, שריפה). בנוסף אלכוהול יוצר התמכרות (אלכוהולזים) שיוצרת פגיעות נוספות וכן הוא עלול לגרום לבעיות בריאות שונות כמו פגיעה בכבד. אלכוהול הוא גם חומר מסרטן.  בעבר ניסו בארצות הברית להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק (תקופת היובש) אולם דבר זה גרר השפעות לא צפויות שדווקא הגבירו את הרוויחיות והצריכה של מכירת אלכוהול.  

 

אלכוהול - במדינות מוסלמיות מכירה של אלכוהול היא דבר אסור בגלל חוקי האיסלם. במדינות מערביות לעומת זאת מכירה של אלכוהול היא דבר חוקי לגמרי. בחלק מהמדינות יש מגבלות שונות על מכירה של אלכוהול (לדגומה איסור מכירה של אלכוהול ברדיוס מסויים מסביב למוסדות לימוד) או על צריכה שלו. וכן יש מיסוי של אלכוהול. הסיבה לחקיקה נגד אלכוהול היא שהוא עלול לגרור התנהגות אלימה, לעודד נהיגה בשכרות שעלולות להסתיים ב[[תאונות דרכים]],  או ביצוע של תאונות אחרות (כגון נפילה מגובה, התחשמלות, שריפה). בנוסף אלכוהול יוצר התמכרות (אלכוהולזים) שיוצרת פגיעות נוספות וכן הוא עלול לגרום לבעיות בריאות שונות כמו פגיעה בכבד. אלכוהול הוא גם חומר מסרטן.  בעבר ניסו בארצות הברית להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק (תקופת היובש) אולם דבר זה גרר השפעות לא צפויות שדווקא הגבירו את הרוויחיות והצריכה של מכירת אלכוהול.  

דוגמאות נוספות  [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מכוניות]], [[נשק קל]], [[זיהום תעשייתי]] ובמיוחד [[זיהום אוויר]].

דוגמאות נוספות  [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מכוניות]], [[נשק קל]], [[זיהום תעשייתי]] ובמיוחד [[זיהום אוויר]].