47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 167:
שורה 167: + +
←תאוריות קשר והכחשה
לדוגמה בשנת 1996 כתבה בת כיתתו של יהודה קנטור כי לילדים שגדלו איתו היה ברור שהוא ילד מאומץ מילדי תימן (גם אם הוא עצמו לא חשד בכך עד גיל מאוחר יותר): "חשוב לציין שהמסר שקיבלנו בבית, וכך גם הרגשנו, היה שאימוצו של יהודה הוא מצווה. שמזלו הטוב הוא שאומץ על ידי משפחה אשכנזית, ש"רק" בזכות זה הוא הגיע למה שהגיע, וכנראה "יש עוד מוכשרים כאלה", שלו היו גם הם מאומצים, בוודאי היו מגיעים רחוק ו"חבל" שלא היו יותר מאומצים כאלה. זה מה שזכור לי."[http://www.edut-amram.org/testimonies/yehuda-kantor/]
לדוגמה בשנת 1996 כתבה בת כיתתו של יהודה קנטור כי לילדים שגדלו איתו היה ברור שהוא ילד מאומץ מילדי תימן (גם אם הוא עצמו לא חשד בכך עד גיל מאוחר יותר): "חשוב לציין שהמסר שקיבלנו בבית, וכך גם הרגשנו, היה שאימוצו של יהודה הוא מצווה. שמזלו הטוב הוא שאומץ על ידי משפחה אשכנזית, ש"רק" בזכות זה הוא הגיע למה שהגיע, וכנראה "יש עוד מוכשרים כאלה", שלו היו גם הם מאומצים, בוודאי היו מגיעים רחוק ו"חבל" שלא היו יותר מאומצים כאלה. זה מה שזכור לי."[http://www.edut-amram.org/testimonies/yehuda-kantor/]
לטענת העיתונאי אהוד עין-גיל הן ועדות החקירה והן כתבות התחקיר של העיתונות לא חשפו ראיות לחטיפה מאורגנת של ילדים במטרה למוסרם לאימוץ. עם זאת כתבות התחקיר גילו מצב אחר שהעיתונאי יגאל משיח כינה אותה "חטיפה אפורה": התנהלות גזענית של אנשי ממסד, שהולידה רשלנות פושעת בטיפול בתינוקות ובילדים. לפי תיאור זה עשרות ואולי מאות ילדים, נותקו מהוריהם ונשלחו לבתי חולים בלי הקפדה על רישום פרטיהם וזהותם, וכשהחלימו לא ידעו למי להחזירם. במקום להשקיע מאמצים לאיתור הוריהם, מסרו אותם לאימוץ. ילדים רבים מתו ונקברו מבלי שנעשה ניסיון לאתר את הוריהם בעוד מועד, כדי לאפשר להם להשתתף בהלוויה, או לפחות להודיע להם על מות הילד ועל מקום קבורתו.{{הערה|{{הארץ|אהוד עין גיל|ילדי תימן: בחזרה לפרשה שמסרבת להרפות|1.2939180|9 במאי 2016}}}}
==סרטים שעוסקים בפרשה==
==סרטים שעוסקים בפרשה==