שינויים

==עדויות מאוחרות בנוגע לסיפורי היעלמותם של ילדי תימן==

==עדויות מאוחרות בנוגע לסיפורי היעלמותם של ילדי תימן==

* '''מרים שוקר'''  מרים שוקר נולדה ב1950 במעברת ראש העין, כאשר הייתה בת שלושה חודשים חלתה ואושפזה, היא עברה מספר בתי חולים בארץ ולבסוף אבדו עקבותיה. האימוץ נעשה בלא הסכמת הוריה, שהתגרשו באותם ימים. לאמה של שוקר שבאה לבקרה במאון נאמר כי היא נפטרה וכי מקום קבורתה רחוק. אביה של מרים, דוד שוקר כיתת רגליו בתחבורה הציבורית ממקום למקום בחיפושיו אחריה. האב, המשיך במהלך השנים לקבל מכתבי דרישה לתשלום אגרה וצווי גיוס על שם בתו מרים. שוקר המשיך לחפש ולא ויתר, כתב מכתבים למשרדי ממשלה והגיש תלונות במשטרה, הגיע לוועדת הבדיקה הראשונה, ועדת בהלול-מינקובסקי משנת 1968, אולם הוועדה רק שמעה את עדותו ולא סייעה בעדו. מאוחר יותר נתברר כי הועדה דנה במקרה וקבעה כי האימוץ היה חוקי. לאחר כמה שנים עו"ד ששכר את שירותיו הצליח להגיע לחומרי הוועדה החסויים וגילה את ממצאי הבדיקה- מרים שוקר חיה ונמצאת אצל משפחה מאמצת בישראל. שוקר נמסרה לאימוץ אצל משפחה יוצאת בולגריה.  אמה המאמצת סיפרה לה על היותה מאומצת כבר בגיל 12 אולם טענה כי היא הופקרה על ידי אמה הביולוגית. לימים הסתבר שאין זה כך וכי רופא מסר את מרים להוריה המאמצים. רק בשנת 1988 צילצלה אלה בלס ממשרד הרווחה אל מרים, והודיעה לה על קשריה עם משפחתה הביולוגית, באותה שנה נפגשה מרים עם משפחתה הביולוגיים, ורק סמוך ל-1996 גילתה את דבר הפגישה לאמה המאמצת כדי לא לפגוע בה. את הקשר עם משפחתה הביולוגית חידשה שוקר במלואו רק לאחר מות הוריה המאמצים.[http://www.edut-amram.org/testimonies/miriam-shuker/]  הסיפור הופיע במוסף "הארץ", ב"מבט שני" ובתוכנית "עובדה". סיפורה של שוקר משמש לנרטיבים נגדיים בפרשת ילדי תימן מחד הוא מדגים כי היו מקרים ברורים שבהם בוצע אימוץ בלא הסכמת ההורים. מצד שני יש הטוענים שזהו היוצא מכלל המעיד על הכלל - עד שנת 1996 לא נחשף מקרה אחר שיש בו ילד מאומץ, משפחה מאמצת והורים ביולוגיים המכחישים כי מסרו את ילדם לאימוץ.[http://www.the7eye.org.il/21315]  סיפורה של שוקר מדגים את הקושי של ילדים מאומצים לחפש אחר קרובי משפחה מתוך חשש לפגוע בהורים המאמצים.  

* '''מרים שוקר'''  מרים שוקר נולדה ב1950 במעברת ראש העין, כאשר הייתה בת שלושה חודשים חלתה ואושפזה, היא עברה מספר בתי חולים בארץ ולבסוף אבדו עקבותיה. האימוץ נעשה בלא הסכמת הוריה, שהתגרשו באותם ימים. לאמה של שוקר שבאה לבקרה במאון נאמר כי היא נפטרה וכי מקום קבורתה רחוק. אביה של מרים, דוד שוקר כיתת רגליו בתחבורה הציבורית ממקום למקום בחיפושיו אחריה. האב, המשיך במהלך השנים לקבל מכתבי דרישה לתשלום אגרה וצווי גיוס על שם בתו מרים. שוקר המשיך לחפש ולא ויתר, כתב מכתבים למשרדי ממשלה והגיש תלונות במשטרה, הגיע לוועדת הבדיקה הראשונה, ועדת בהלול-מינקובסקי משנת 1968, אולם הוועדה רק שמעה את עדותו ולא סייעה בעדו. מאוחר יותר נתברר כי הועדה דנה במקרה וקבעה כי האימוץ היה חוקי. לאחר כמה שנים עו"ד ששכר את שירותיו הצליח להגיע לחומרי הוועדה החסויים וגילה את ממצאי הבדיקה- מרים שוקר חיה ונמצאת אצל משפחה מאמצת בישראל. שוקר נמסרה לאימוץ אצל משפחה יוצאת בולגריה.  אמה המאמצת סיפרה לה על היותה מאומצת כבר בגיל 12 אולם טענה כי היא הופקרה על ידי אמה הביולוגית. לימים הסתבר שאין זה כך וכי רופא מסר את מרים להוריה המאמצים. רק בשנת 1988 צילצלה אלה בלס ממשרד הרווחה אל מרים, והודיעה לה על קשריה עם משפחתה הביולוגית, באותה שנה נפגשה מרים עם משפחתה הביולוגיים, ורק סמוך ל-1996 גילתה את דבר הפגישה לאמה המאמצת כדי לא לפגוע בה. את הקשר עם משפחתה הביולוגית חידשה שוקר במלואו רק לאחר מות הוריה המאמצים.[http://www.edut-amram.org/testimonies/miriam-shuker/]  הסיפור הופיע במוסף "הארץ", ב"מבט שני" ובתוכנית "עובדה". סיפורה של שוקר משמש לנרטיבים נגדיים בפרשת ילדי תימן מחד הוא מדגים כי היו מקרים ברורים שבהם בוצע אימוץ בלא הסכמת ההורים. מצד שני יש הטוענים שזהו היוצא מכלל המעיד על הכלל - עד שנת 1996 לא נחשף מקרה אחר שיש בו ילד מאומץ, משפחה מאמצת והורים ביולוגיים המכחישים כי מסרו את ילדם לאימוץ.[http://www.the7eye.org.il/21315]  סיפורה של שוקר מדגים את הקושי של ילדים מאומצים לחפש אחר קרובי משפחה מתוך חשש לפגוע בהורים המאמצים.  

*'''צילה לוין''' בשנת [[1997]], חשף העיתונאי [[אורן מאירי]] את סיפורה של צילה לוין החיה ב[[ארצות הברית]]. לוין נמסרה לאימוץ ב[[חיפה]] וחיפשה את הוריה הביולוגיים בישראל. לחיפושים נענתה מרגלית עומייסי, ילידת תימן אשר סיפרה שלפני 50 שנה בתה נעלמה. עומייסי, שראתה את תמונתה של לוין, חשבה כי ייתכן וזוהי בתה הביולוגית מאחר שראתה דמיון חיצוני בינה ובין לוין. לאכזבתן של השתיים, [[בדיקת אמהות|בדיקות דנ"א]] שונות שנערכו לשתיהן הניבו תוצאות מנוגדות, ועל אף הדמיון בין לוין לעומייסי, לא ניתן היה להוכיח בוודאות כי אכן מדובר באם ובתה, אם כי עדויות שפורסמו הותירו רושם כי לוין בכל זאת אומצה באופן מפוקפק. לוין עצמה טענה כי תוצאת הבדיקה הן "חלק מקנוניה" וכי היא יודעת שחרף התוצאות, עומייסי היא אמה האמיתית{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/articles.asp?url=gar0007.htm&bid=5&tat=6#4 האם צילה לוין היא הבת של מרגלית עומייסי?], באתר עמלנט}}.

*'''צילה לוין''' בשנת [[1997]], חשף העיתונאי [[אורן מאירי]] את סיפורה של צילה לוין החיה ב[[ארצות הברית]]. לוין נמסרה לאימוץ ב[[חיפה]] וחיפשה את הוריה הביולוגיים בישראל. לחיפושים נענתה מרגלית עומייסי, ילידת תימן אשר סיפרה שלפני 50 שנה בתה נעלמה. עומייסי, שראתה את תמונתה של לוין, חשבה כי ייתכן וזוהי בתה הביולוגית מאחר שראתה דמיון חיצוני בינה ובין לוין. לאכזבתן של השתיים, [[בדיקת אמהות|בדיקות דנ"א]] שונות שנערכו לשתיהן הניבו תוצאות מנוגדות, ועל אף הדמיון בין לוין לעומייסי, לא ניתן היה להוכיח בוודאות כי אכן מדובר באם ובתה, אם כי עדויות שפורסמו הותירו רושם כי לוין בכל זאת אומצה באופן מפוקפק. לוין עצמה טענה כי תוצאת הבדיקה הן "חלק מקנוניה" וכי היא יודעת שחרף התוצאות, עומייסי היא אמה האמיתית{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/articles.asp?url=gar0007.htm&bid=5&tat=6#4 האם צילה לוין היא הבת של מרגלית עומייסי?], באתר עמלנט}}.

* '''ציונה היימן''' ב-[[17 בפברואר]] [[2002]] פרסמה העיתונאית [[יהודית יחזקאלי]] בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]" את סיפורה של ציונה היימן מ[[שדמות דבורה]], אשר אומצה על ידי הורים מקיבוץ [[גינוסר]]. לדברי היימן היא אחת מילדי תימן שנחטפו ושמה האמיתי הוא ציונה סאלם, דבר היוצר רושם לפיו גם אימוצה בכל זאת לא היה חוקי. היא טענה כי להוריה נמסרה הודעה שקרית לפיה היא נפטרה ואף נמצא על שמה קבר ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

* '''ציונה היימן''' ב-[[17 בפברואר]] [[2002]] פרסמה העיתונאית [[יהודית יחזקאלי]] בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]" את סיפורה של ציונה היימן מ[[שדמות דבורה]], אשר אומצה על ידי הורים מקיבוץ [[גינוסר]]. לדברי היימן היא אחת מילדי תימן שנחטפו ושמה האמיתי הוא ציונה סאלם, דבר היוצר רושם לפיו גם אימוצה בכל זאת לא היה חוקי. היא טענה כי להוריה נמסרה הודעה שקרית לפיה היא נפטרה ואף נמצא על שמה קבר ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].