47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 143:
שורה 143: +
←עדויות מאוחרות בנוגע לסיפורי היעלמותם של ילדי תימן
* '''התאומים נחום''' - בשנת [[2007]], נחשף בעיתון "[[משפחה (שבועון)|משפחה]]" סיפורם של התאומים נחום. האם ילדה תאומים, וכאשר נלקחו לבדיקה בבית חולים חזר רק אחד. על השני נמסר שמת, אולם בית הרפואה מסר שנקבר בבית עלמין שבאותם ימים בכלל לא היה פעיל. הסיפור הגיע לידי העיתונאית [[ליאת רגב]] מ[[קול ישראל]] שפירסמה אותו.
* '''התאומים נחום''' - בשנת [[2007]], נחשף בעיתון "[[משפחה (שבועון)|משפחה]]" סיפורם של התאומים נחום. האם ילדה תאומים, וכאשר נלקחו לבדיקה בבית חולים חזר רק אחד. על השני נמסר שמת, אולם בית הרפואה מסר שנקבר בבית עלמין שבאותם ימים בכלל לא היה פעיל. הסיפור הגיע לידי העיתונאית [[ליאת רגב]] מ[[קול ישראל]] שפירסמה אותו.
* '''אורי וכטל''' בפברואר [[2012]], פורסם ב"[[מבט שני]]" בערוץ הראשון מקרהו של אורי וכטל. וכטל נולד למשפחה שעלתה מתימן בשם פלטיאל רדא סעיד. בגיל חמישה חודשים, לאחר פטירת אביו, הוא נלקח עם אחיו למעון [[ויצ"ו]] בירושלים. אמו ביקרה אותם בקביעות, עד שנמסר לה שהילדים מתו. לדברי שמחה, אחותו של וכטל, שהייתה אז בת 12, אחד העובדים במקום אפשר לה לראות מסמכים שמהם עלה כי ההודעה על מותו הייתה שקר, ופלטיאל נמסר לאימוץ אצל משפחת וכטל ושם זכה לשם פרטי חדש, אורי. לאחר מספר שנים סיפרה שכנה של המשפחה כי סמוך למקום עבודתה ב[[קריית אונו]], ישנו ילד מאומץ הדומה לילדי המשפחה. אמו ואחותו של הילד עקבו אחריו והוצא נגד משפחתו המאמצת צו הרחקה. בפברואר [[1959]], הגישה האם הביולוגית תביעה לביטול צו האימוץ, שנדחתה בבית המשפט בלא שנכחה בדיון. הקשר של אורי עם משפחת סעיד, שייתכן שהם הוריו, חודש רק בשנת [[1979]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=8eG1_gz_aeE|כותרת = אורי וכטל / פרשת חטיפת ילדי תימן - תחקיר ערוץ 1 בתוכנית מבט שני}}}}.
* '''אורי וכטל''' בפברואר [[2012]], פורסם ב"[[מבט שני]]" בערוץ הראשון מקרהו של אורי וכטל. וכטל נולד למשפחה שעלתה מתימן בשם פלטיאל רדא סעיד. בגיל חמישה חודשים, לאחר פטירת אביו, הוא נלקח עם אחיו למעון [[ויצ"ו]] בירושלים. אמו ביקרה אותם בקביעות, עד שנמסר לה שהילדים מתו. לדברי שמחה, אחותו של וכטל, שהייתה אז בת 12, אחד העובדים במקום אפשר לה לראות מסמכים שמהם עלה כי ההודעה על מותו הייתה שקר, ופלטיאל נמסר לאימוץ אצל משפחת וכטל ושם זכה לשם פרטי חדש, אורי. לאחר מספר שנים סיפרה שכנה של המשפחה כי סמוך למקום עבודתה ב[[קריית אונו]], ישנו ילד מאומץ הדומה לילדי המשפחה. אמו ואחותו של הילד עקבו אחריו והוצא נגד משפחתו המאמצת צו הרחקה. בפברואר [[1959]], הגישה האם הביולוגית תביעה לביטול צו האימוץ, שנדחתה בבית המשפט בלא שנכחה בדיון. הקשר של אורי עם משפחת סעיד, שייתכן שהם הוריו, חודש רק בשנת [[1979]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=8eG1_gz_aeE|כותרת = אורי וכטל / פרשת חטיפת ילדי תימן - תחקיר ערוץ 1 בתוכנית מבט שני}}}}.
* '''ילדים אשכנזים''' בשנת 2016 חשף העיתונאי [[עופר אדרת]] כי קיימות עשרות משפחות ממוצא אשכנזי שילדיהן נעלמו בנסיבות דומות לילדי תימן. נסיבות העלמות דומות - שליחת הילד למוסד רפואי , העלמותו, וטנעה כי הילד נפטר בלי ציון סיבת המוות, ובלי הצגת גופה או קבר. זליג אף (לימים עוברת השם לאפרת) נולד לזוג יהודים ממוצא פולני, ביוני 1947 במחנה המעפילים בקפריסין. בגיל 4 חודשים הוא חלה בצינון והושאר במרפאת המחנה. לאמו לא הרשו להשאר לצידו, למחרת נמסר לה כי הילד נפטר בלילה והצוות הרפואי סרב להציג גופה או קבר. לאחר מספר חודשים עלה הזוג לישראל ואז נאמר לו להצהיר הילד המת חי. שנים לאחר מכן חיפש אחריו אביו, משה אפרת. הוא חיפש את האחות והרופא שטיפלו בתינוק ומצא את האחות. זו התוודתה בפניו כי התינוק נמכר תמורת 5,000 דולר לזוג חשוך ילדים וכי זה לא היה המקרה היחיד. מתוארים מקרים נוספים של העלמות ילדים אשכנזים התרחשו בישראל בשנת 1949 ובשנת 1954{{הערה|שם=אדרת}}
==נסיונות להקים מאגר DNA למשפחות ולמאומצים==
==נסיונות להקים מאגר DNA למשפחות ולמאומצים==