שינויים

'''פרשת ילדי תימן''' היא פרשת היעלמותם של פעוטות בני [[עולה חדש|עולים חדשים]], בעיקר מ[[יהדות תימן]], בין השנים [[1948]]–[[1954]]. להוריהם נאמר כי הם נפטרו ו[[קבורה|נקברו]] בלעדיהם, אולם רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו מהם. במהלך השנים נתגלו כמה מקרים שבהם [[אימוץ|אומצו]] ילדים שבוצעו ללא ידיעת ההורים. גם כמה אנשים מתוך המערכת, כמו [[רופא|רופאים]] ו[[אחות|אחיות]], אמרו כי הם חושדים שהילדים נלקחו ללא רשות.  

'''פרשת ילדי תימן''' היא פרשת היעלמותם של פעוטות בני [[עולה חדש|עולים חדשים]], בעיקר מ[[יהדות תימן]], בין השנים [[1948]]–[[1954]]. להוריהם נאמר כי הם נפטרו ו[[קבורה|נקברו]] בלעדיהם, אולם רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו מהם. במהלך השנים נתגלו כמה מקרים שבהם [[אימוץ|אומצו]] ילדים שבוצעו ללא ידיעת ההורים. גם כמה אנשים מתוך המערכת, כמו [[רופא|רופאים]] ו[[אחות|אחיות]], אמרו כי הם חושדים שהילדים נלקחו ללא רשות.  

נסיבות הפרשה הצטרפו לתחושה קשה ששררה בקרב העולים בנוגע ליחס [[אפליה|מפלה]] על בסיס [[השסע העדתי בישראל|עדתי]] ו[[גזענות בישראל|גזעני]] מצד הממסד והחברה. דיונים בנוגע לפרשה התקיימו מספר פעמים ב[[הכנסת|כנסת]]. צווים להתייצבות ב[[לשכת הגיוס]], שנשלחו לבתי ההורים כעבור 16–17 שנים, כאשר הגיעו הילדים לכאורה לגיל 18, העלו שוב את העניין לסדר היום הציבורי. בעקבות הלחץ הציבורי החליטה [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ממשלת ישראל]] ב-[[1967]] על הקמת [[ועדת חקירה פרלמנטרית]], [[ועדת בהלול-מינקובסקי]]. לאחר ביקורות קשות על תפקודה של ועדה זו, הוקמה בשנות ה-80 [[ועדת שלגי]], שגם היא ספגה ביקורת ציבורית קשה. ב-[[1995]] הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] בראשות [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]], שפרסמה את מסקנותיה ב-[[2001]]. כל הוועדות קבעו כי רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו.

רוב הילדים נעלמו על רקע העלייה הגדולה של עולי תימן לישראל החל משנת 1949 שבוצעה בחפזון וללא תשתית, על רקע חשש לחייהם של עשרות אלפים ששהו במצב בריאותי קשה וללא מזון ומים מספיקים במחנות מעבר בתימן. מצוקה נמשכה גם בישראל עקב מצבם של העולים (מצב בריאותי קשה, משפחות שנפרדו, בעיות כלכליות)ועקב מצבה הקשה של המדינה באותן שנים (צנע, בעיות לוגיסטיות קשות במחנות, מערכת בריאות עמוסה)

דברים אלה הביאו לכמות גבוהה של מקרי תחלואה ומוות בקרב ילדי העולים וכן למקרים רבים של הפרדות הורים וילדים ואובדן תינוקות במערכת המבולבלת.  

הוועדות שחקרו את הפרשה לא הוסמכו לקבוע את מספר המקרים בפרשה זו, ולכן ניתן להעריך את מספר הילדים רק על סמך מספר המקרים שהובאו בפני הוועדות. 342 תלונות הוצגו ב[[ועדת בהלול-מינקובסקי]]. [[ועדת שלגי]] דנה ב-505 מקרי היעלמות (מתוכם 301 מקרים חדשים) ובפני ועדת קדמי, ועדת חקירה ממלכתית, הוצגו כ-800 מקרי היעלמות (מתוכם כ-450 מקרים חדשים). לדברי עמותת "[[משכן אוהלים]]" שהקים [[עוזי משולם]], יש בידיה מידע על 1,700 ילדים שנעלמו עד [[1952]]. לפי וועדת קדמי, כשני שליש מהילדים שנעלמו היו ממוצא תימני, רובם של שליש הילדים הנותר היו יהודים שעלו ממדינות במזרח התיכון, וכ-30 ילדים שנעלמו היו ממוצא אירופאי או אמריקאי. {{הערה|שם=אדרת| {{הארץ|עופר אדרת|עשרות ילדים אשכנזים נעלמו בראשית ימי המדינה|1.3036823|12.08.2016}}}}

נסיבות הפרשה הצטרפו לתחושה קשה ששררה בקרב העולים בנוגע ליחס [[אפליה|מפלה]] על בסיס [[השסע העדתי בישראל|עדתי]] ו[[גזענות בישראל|גזעני]] או על בסיס התנשאות של צברים כלפי עולים מצד הממסד והחברה. דיונים בנוגע לפרשה התקיימו מספר פעמים ב[[הכנסת|כנסת]]. צווים להתייצבות ב[[לשכת הגיוס]], שנשלחו לבתי ההורים כעבור 16–17 שנים, כאשר הגיעו הילדים לכאורה לגיל 18, העלו שוב את העניין לסדר היום הציבורי. בעקבות הלחץ הציבורי החליטה [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ממשלת ישראל]] ב-[[1967]] על הקמת [[ועדת חקירה פרלמנטרית]], [[ועדת בהלול-מינקובסקי]]. לאחר ביקורות קשות על תפקודה של ועדה זו, הוקמה בשנות ה-80 [[ועדת שלגי]], שגם היא ספגה ביקורת ציבורית קשה. ב-[[1995]] הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] בראשות [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]], שפרסמה את מסקנותיה ב-[[2001]]. כל הוועדות קבעו כי רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו. עם זאת הורים, עיתונאים ופעילים חברתיים מתחו ביקורת על עבודת הוועדות שלטענתם נטו לסמוך יותר מידי על מסמכים במידה ואלה העלו את האפשרות כי הילד נפטר. הסתמכות זו על מסמכים התקיימה גם כאשר היו סתירות בין המסמכים וגם כאשר אלו סתרו עדויות מוצקות של הורים וממצאי בדיקות DNA.  

פרשת ילדי תימן מעלה עד היום תחושות קשות ורגשי אי-אמון כלפי הממסד והאשמות ב[[גזענות]], ומנגד האשמות ב[[ציד מכשפות]]. עד היום קיימות בציבור שלוש תאוריות מרכזיות לגבי גורל הילדים. האחת היא חטיפה ממסדית שאורגנה כביכול מגבוה, כדי לספק ילדים לזוגות אשכנזים ולאורחים מחו"ל. תאוריה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-90 בפרשת [[עוזי משולם]], כאשר נטען כי הילדים הנעדרים הועברו לחו"ל לשם ניסויים. סברה זו נבדקה על ידי ועדת קדמי ונפסלה. היא אינה מקובלת גם על ידי רוב מי שקוראים לחקור את הפרשה מחדש. תאוריה שנייה גורסת כי אכן היו מקרים של אימוצים בלתי חוקיים ללא ידיעת ההורים, אבל אין מדובר בתוכנית ממסדית אלא בתופעה שנוהלה בערוצים מקבילים, בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ומתוך אווירה תרבותית שראתה באימוצים כאלה סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת. לפי תאוריה שלישית לא היו דברים מעולם ורוב הילדים מתו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול. סברה זו מקובלת על כל ועדות החקירה שבוצעו עד כה. ועדת החקירה הממלכתית מצאה 69 מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו ולגביהם היא מעלה אפשרות של "מסירה מזדמנת לאימוץ".

 

פרשת ילדי תימן מעלה עד היום תחושות קשות ורגשי אי-אמון כלפי הממסד והאשמות ב[[גזענות]], ומנגד האשמות ב[[ציד מכשפות]]. עד היום קיימות בציבור שלוש תאוריות מרכזיות לגבי גורל הילדים. האחת היא חטיפה ממסדית שאורגנה כביכול מגבוה, כדי לספק ילדים לזוגות אשכנזים ולאורחים מחו"ל. תאוריה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-90 בפרשת [[עוזי משולם]], כאשר נטען כי הילדים הנעדרים הועברו לחו"ל לשם ניסויים. סברה זו נבדקה על ידי ועדת קדמי ונפסלה. היא אינה מקובלת גם על ידי רוב מי שקוראים לחקור את הפרשה מחדש. לפי תאוריה שניה לא היו דברים מעולם ורוב הילדים מתו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול. סברה זו מקובלת על כל ועדות החקירה שבוצעו עד כה. ועדת החקירה הממלכתית מצאה 69 מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו ולגביהם היא מעלה אפשרות של "מסירה מזדמנת לאימוץ". תאוריה שלישית גורסת כי אכן היו מקרים של אימוצים בלתי חוקיים ללא ידיעת ההורים, אבל אין מדובר בתוכנית ממסדית אלא בתופעה שנוהלה בערוצים מקבילים, בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ומתוך אווירה תרבותית שראתה באימוצים כאלה סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת ובמסגרת שוק אימוץ פרוע ונטול רגולציה שבו קיימים הורים רבים, בישראל ובעולם שנואשים להשיג ילד.  

השר [[צחי הנגבי]], שמונה בשנת [[2016]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה, אמר זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה, כי מאות ילדים נגזלו במזיד.{{הערה|רינה מצליח, [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2016/Article-16c6bd68a3c3651004.htm הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד"], "[[חדשות 2]]", 30 ביולי 2016{{ש}}{{הארץ|עופר אדרת|הנגבי: אין אקדח מעשן בפרשת חטיפת ילדי תימן, אך הם לא נעלמו במקרה|1.3024326|31 ביולי 2016}}}}

השר [[צחי הנגבי]], שמונה בשנת [[2016]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה, אמר זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה, כי מאות ילדים נגזלו במזיד.{{הערה|רינה מצליח, [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2016/Article-16c6bd68a3c3651004.htm הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד"], "[[חדשות 2]]", 30 ביולי 2016{{ש}}{{הארץ|עופר אדרת|הנגבי: אין אקדח מעשן בפרשת חטיפת ילדי תימן, אך הם לא נעלמו במקרה|1.3024326|31 ביולי 2016}}}}

==ראשית הפרשה: עולי תימן בעלייה ההמונית==

==ראשית הפרשה: עולי תימן בעלייה ההמונית==