שינויים

==ביקורת על המודל המלתוסינאי==

==ביקורת על המודל המלתוסינאי==

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו את המסקנות של מלתוס. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה אסון מלתוסיאני.   

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו את המסקנות של מלתוס. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה אסון מלתוסיאני.   

בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]].  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה החקלאית. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של תבואה לשטח נתון וגידול של כמות התבואה הכוללת. שכלולים אלה נמשכים גם בזמן המאה ה-21 עם טכנולוגיות שכוללות [[הנדסה גנטית]], צמצום כמות ה[[דשן]] וחומרי ההדברה הנדרשים על ידי שיטות של הדברה ביולוגית ועוד.  

השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. בעבר נשים היו יולדות כמות של 4 או 10 ילדים. לפני המאה ה-20 ילדים רבים מתו בזמן הילדות שלהם ומשפחות רצו להוליד ילדים רבים כדי להבטיח את המשך השושלת וכן כדי לסייע בפרנסת המשפחה ולתמוך בהורים בשעת זקנה. עם התפחות הרפואה היתה ירדה דרסטית בכמות התמותה ובמשך מספר עשורים היו משפחות עם מספר גדול של ילדים בוגרים והאוכלוסיה גדלה במהירות. במרוצת המאה ה-20 (במקומות שונים בעולם התהליך התרחש בשנים שונות) חלה ירידה מתמשכת של פריון הילודה. הן במדינות מתועשות והן במדינות עניות יותר וחקלאיות (כגון מצרים).  

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כשלון מוחלט של התאוריה.  

ירידה זו בפריון מוסברת לרוב באמצעות המודל של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. יש ביולוגים הקושרים גם בין הירידה בתמותה לבין מעבר דמוגרפי - עקב כך שיש כמות נמוכה יותר של תמותה בזמן הילדות ועקב חשיבות גבוה יותר של השכלה לעתיד הילדים משפחות מולידות פחות ילדים.

==נאו-מלתוסיאנים==

==נאו-מלתוסיאנים==