שורה 8: |
שורה 8: |
| [[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד. | | [[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד. |
| | | |
− | ==אסון מלתוסיאני ברואנדה== | + | ==אסון מלתוסינאי על פי מלתוס== |
− | בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה. | + | ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר [[מסה על עיקרון האוכלוסייה]] שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי. |
| + | |
| + | מלתוס טען כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. התחזית של מלתוס לאסון, התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה כיום "אסון מלתוסיאני". משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה. |
| + | |
| + | מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסייה להישאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: "בקרות חיוביות" שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ו[[אמצעי מניעה]], זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול. |
| + | |
| + | {{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיוק היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן, זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב. אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת , לנקוב בנקודת גודל , שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת.}} |
| + | |
| + | לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש. |
| + | |
| + | ==ביקורת על המודל המלתוסינאי== |
| + | רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו את המסקנות של מלתוס. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה אסון מלתוסיאני. |
| + | |
| + | בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. |
| + | |
| + | כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. |
| + | |
| + | השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים. |
| + | |
| + | התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כשלון מוחלט של התאוריה. |
| + | |
| + | ==נאו-מלתוסיאנים== |
| + | ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד. |
| + | |
| + | הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון של כל יחידת קרקע]], אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages]. |
| + | |
| + | |
| + | ==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות== |
| + | בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר מקרים של מנגון "סירות ההצלה המלאות" - מגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסיה: |
| + | # עם גידול האוכלוסיה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). |
| + | # דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסיה. |
| + | # הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא ועם הזמן הפריון יורד - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]] או עקב תלות גדולה יותר בגשמים - בעיה שמוכרת במערכות מורכבות כהקטנה של באפר לעומת זרם - יש פחות יכולת אגירה שתווסת זמנים של תפוקה נמוכה עקב אסון או מחסור זמני. |
| + | #כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר להוריד את האכולוסיה לרמה הקודמת במהירות. |
| + | # הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות, יש הרס נוסף של מערכות טבעיות. |
| + | # דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. |
| + | |
| + | התהליכים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור מהזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסיה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים. |
| + | |
| + | דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלד]] ומקומות נוספים. |
| + | |
| + | ==אסון מלתוסיאני ברונאדה בשנות ה-90 == |
| + | דיימונד טוען גם כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה. |
| | | |
| דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר. | | דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר. |