שינויים

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|350px|[[ברוא יערות]] במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל ל[[סחף קרקע]] נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|350px|[[ברוא יערות]] במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל ל[[סחף קרקע]] נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים ו[[זיהום מים]].

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים ו[[זיהום מים]].

יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.  

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

:- למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.  

:- למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.  

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.

:- שימוש יתר ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מגוון המינים]]

:- שימוש יתר ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מגוון המינים]]

:- סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמה]].  

:- סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמה]].

מחלות המועברות במים, ומחסור בסינטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם, וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.  

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. - לדוגמה מעל 80% מהמים שישראל צורכת מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל ובצריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.  

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

מסחר ב"מים וירטואלים" מהווה 20% מסך טביעת הרגל המימית של האנושות. מסחר כזה יכול להעלות או להוריד את הביקוש למים. מחד מסחר כזה יכול לגרום לייבוא מוצרי חקלאות שגודלו בצורה חסכונית יותר, בעיקר בהקשר של ייבוא מזון אל מדינות עניות במיוחד. מאידך ייבוא כזה של מזון עלול ליצור עליה בביקוש למזון מהחי שגידולו צורך יותר מים.  

מסחר ב"מים וירטואלים" מהווה 20% מסך טביעת הרגל המימית של האנושות. מסחר כזה יכול להעלות או להוריד את הביקוש למים. מחד, מסחר כזה יכול לגרום לייבוא מוצרי חקלאות שגודלו בצורה חסכונית יותר, בעיקר בהקשר של ייבוא מזון אל מדינות עניות במיוחד. מאידך, ייבוא כזה של מזון עלול ליצור עליה בביקוש למזון מהחי שגידולו צורך יותר מים.

===היצע המים===

===היצע המים===

היצע המים המתוקים תלוי ב[[מחזור המים]]: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.  

היצע המים המתוקים תלוי ב[[מחזור המים]]: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.  

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגית השקייה בטפטפות), שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגיית השקייה בטפטפות), שמירה על אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע, מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

==השפעות של משבר המים==

==השפעות של משבר המים==

===בטחון תזונתי===

===בטחון תזונתי===

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], שינויי אקלים ועוד) או [[זיהום מים]] גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], שינויי אקלים ועוד) או [[זיהום מים]], גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

===השפעות על הבריאות===

===השפעות על הבריאות===

על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סניטציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].  

על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סניטציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.  

כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.

בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל כברי מניעה, המצב מורכב בהרבה. לטענת [[לסטר בראון]] לדוגמה, בספרו [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]], האנושות כבר עברה את [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים <ref>Lester R. McJiggers, ''Plan B 2.0'', W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7</ref>.  

בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל כברי מניעה, המצב מורכב בהרבה. לטענת [[לסטר בראון]] לדוגמה, בספרו [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]], האנושות כבר עברה את [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים <ref>Lester R. McJiggers, ''Plan B 2.0'', W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7</ref>.

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

===השפעות על מגוון המינים===

===השפעות על מגוון המינים===

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרים מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>  

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרי מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון המינים, לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון מינים. לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

===סכסוכים מקומיים===

===סכסוכים מקומיים===

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.  

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

* אתיופיה

* אתיופיה

* קניה

* קניה

==טכנולוגיות==

==טכנולוגיות==

לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים לתכנן [[טכנולוגיה נאותה|מערכות "לו-טק" זולות]] לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה. דוגמה למערכת כזו היא [[אופניים|אופניים]] לטיהור מים, שגם זכו בתחרות ".innovate-or-die" להמצאות המונעות בכוח פדאלים [http://www.youtube.com/watch?v=-U-mvfjyiao].

לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים להשתמש בטכנולוגיות שונות לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה.

 

דוגמה למערכת כזו היא [[אופניים|אופניים]] לטיהור מים, שגם זכו בתחרות "innovate-or-die": <embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=-U-mvfjyiao</embedvideo>.

המצאות נוספות לדוגמה ברזים חכמים [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/968507.html]

הממציא דן קמן, מנסה לפתור את הבעיה עם מכונת ה״סלינגשוט״, ראו: [[סלינגשוט (סרט)]], ברזים חכמים יכולים להיות חלק מהפתרון - [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/968507.html], ועוד.

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[טביעת רגל מימית]]

* [[טביעת רגל מימית]]

*[[מדבור]]

* [[מדבור]]

*[[צמחונות]] ו[[טבעונות]]

* [[צמחונות]] ו[[טבעונות]]

*[[צימאון (סרט)]]

* [[צימאון (סרט)]]

*[[זהב כחול - Blue Gold]]

* [[זהב כחול - Blue Gold]]

*[[מכון וורלד ווטש]]

* [[מכון וורלד ווטש]]

*[[גבולות פלנטריים]]

* [[גבולות פלנטריים]]

*[[בטחון תזונתי]]

* [[בטחון תזונתי]]

*[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]

* [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]

*[[משק המים בישראל]]

* [[משק המים בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]

* [http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר, 24.09.07 ynet על אפשרויות לחסכון במים.

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר, 24.09.07 ynet על אפשרויות לחסכון במים.

* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}

* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}