שינויים

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|350px|[[ברוא יערות]] במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל ל[[סחף קרקע]] נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|350px|[[ברוא יערות]] במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל ל[[סחף קרקע]] נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם  

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים ו[[זיהום מים]].   

מתייסחים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים ו[[זיהום מים]].   

יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים  

יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.  

מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.  

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.  

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.  

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים ללצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. - לדוגמה מעל 80% מהמים שישראל צורכת מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. - לדוגמה מעל 80% מהמים שישראל צורכת מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.  

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.  

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טנכנולוגית השקייה בטפטפות) , שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] (הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגית השקייה בטפטפות), שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.   

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.   

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], שינויי אקלים ועוד) או [[זיהום מים]] גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון , מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], שינויי אקלים ועוד) או [[זיהום מים]] גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

===השפעות על הבריאות===

===השפעות על הבריאות===

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסרטלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבירטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref>

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסטרלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבריטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref>

===השפעות על מגוון המינים===

===השפעות על מגוון המינים===

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון המינים, לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון המינים, לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

===סכסוכים מקומיים===

===סכסוכים מקומיים===

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימם לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.  

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.  

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

   

   

בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל ופלסטין, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.

בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

*[[משק המים בישראל]]

*[[משק המים בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]

*[http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר , 24.09.07 ynet על אפשרויות לחסכון במים.

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר, 24.09.07 ynet על אפשרויות לחסכון במים.

* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}

* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}

* [https://www.cdp.net/CDPResults/CDP-Water-Disclosure-Global-Report-2012.pdf CDP Global Water Report 2012] מים כגורם סיכון לעסקים גדולים, 2012.  

* [https://www.cdp.net/CDPResults/CDP-Water-Disclosure-Global-Report-2012.pdf CDP Global Water Report 2012] מים כגורם סיכון לעסקים גדולים, 2012.