שינויים

עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  

עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  

היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי נייטרלי ופסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  

היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי ניטרלי ופסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  

==שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים==

==שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים==

השימוש בטכנולוגיה במובנה הצר, כלומר שימוש בכלים, קיים במינים אחרים ולא יחודי רק ל[[בני אדם|בני האדם]]. הדבר כולל פרימטים כמו שימפנזים, חלק מקהילות הדולפינים ועורבים. התייחסות רחבה יותר לטכנולוגיה כאתולוגיה של בקרה של הסביבה ושליטה בה, יכול להכיל בהגדרה מינים נוספים אם זה ([[מין מהנדס סביבה]]) כמו בונים שבונים סכרים, או יצורים הבונים מבנים כמו דבורים הבונות כוורות או ציפורים הבונות קינים.  

השימוש בטכנולוגיה במובנה הצר, כלומר שימוש בכלים, קיים במינים אחרים ולא יחודי רק ל[[בני אדם|בני האדם]]. הדבר כולל פרימטים כמו שימפנזים, חלק מקהילות הדולפינים ועורבים. התייחסות רחבה יותר לטכנולוגיה כאתולוגיה של בקרה של הסביבה ושליטה בה, יכול להכיל בהגדרה מינים נוספים אם זה ([[מין מהנדס סביבה]]) כמו בונים שבונים סכרים, או יצורים הבונים מבנים כמו דבורים הבונות כוורות או ציפורים הבונות קינים.  

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים. קופי מקק ביפאן למדו כיצד לשטוף בטטות במים כדי לנקות אותן מחול, וחוקרים עקבו אחר התפשטות השימוש בטכניקה זו בקרב להקת הקופים לאחר שקוף צעיר אחד החל בה.  

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים. קופי מקק ביפן למדו כיצד לשטוף בטטות במים כדי לנקות אותן מחול, וחוקרים עקבו אחר התפשטות השימוש בטכניקה זו בקרב להקת הקופים לאחר שקוף צעיר אחד החל בה.  

למרות זאת יש מאפיינים רבים של טכנולוגיה שהם יחודיים למין האנושי. בינהם ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), רתימת דלקים חיצוניים להענת מכונות (כלומר שמונעות לא בכוח הגוף), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, השפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, על התפשטות האוכלוסייה והתפתחות הגנום (לדוגמה השפעת החוט והמחט והרפסודות על התפשטות האדם ברחבי כדור הארץ) והשפעת הטכנולוגיה על התפתחות החברה ועל הידע הקיים בה (לדוגמה הקשר בין פיתוחים טכנולוגיים למדע). כמו כן, בעוד שבחלק מהמינים העברת הטכנולוגיה היא גנטית (דבורים) כל הטכנולוגיה האנושית מבוססת על [[מידע]] ועל [[ידע]] שנמסר בעל פה או בכתב. העברה בעל פה של טכניקות קיימת גם במינים אחרים (לדוגמה לימוד ציד סלמונים בקרב דובים) אבל העברת הידע בצורה נרחבת ומסודרת ולעיתים קרובות א-פרסונלית היא ייחודית לאדם. ככל הנראה היחוד הטכנולוגי של האדם נובע קודם כל מהתפתחות השפה, התפתחות היכולת להעביר מידע בצורה מדוייקת (מילים, שפה מקצועית, כתב, מתמטיקה, נוסחאות, הגדרות), וכן מקיום הידיים בעלות האגודלים של האדם שמסוגלות להחזיק ולעבד חפצים.

למרות זאת יש מאפיינים רבים של טכנולוגיה שהם יחודיים למין האנושי. בינהם ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), רתימת דלקים חיצוניים להנעת מכונות (כלומר שמונעות לא בכוח הגוף), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, השפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, על התפשטות האוכלוסייה והתפתחות הגנום (לדוגמה השפעת החוט והמחט והרפסודות על התפשטות האדם ברחבי כדור הארץ) והשפעת הטכנולוגיה על התפתחות החברה ועל הידע הקיים בה (לדוגמה הקשר בין פיתוחים טכנולוגיים למדע). כמו כן, בעוד שבחלק מהמינים העברת הטכנולוגיה היא גנטית (דבורים) כל הטכנולוגיה האנושית מבוססת על [[מידע]] ועל [[ידע]] שנמסר בעל פה או בכתב. העברה בעל פה של טכניקות קיימת גם במינים אחרים (לדוגמה לימוד ציד סלמונים בקרב דובים) אבל העברת הידע בצורה נרחבת ומסודרת ולעיתים קרובות א-פרסונלית היא ייחודית לאדם. ככל הנראה היחוד הטכנולוגי של האדם נובע קודם כל מהתפתחות השפה, התפתחות היכולת להעביר מידע בצורה מדוייקת (מילים, שפה מקצועית, כתב, מתמטיקה, נוסחאות, הגדרות), וכן מקיום הידיים בעלות האגודלים של האדם שמסוגלות להחזיק ולעבד חפצים.

==טכנו-ממים==

==טכנו-ממים==

מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופלאריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.   

מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופלאריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.   

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפלו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע.  אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו.  זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע.  אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו.  זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או [[נישה]]) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.  

בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או [[נישה]]) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוציוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגנוני "ריבאונד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוציוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגנוני "ריבאונד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אויבים.

===הבדלים מממים חברתיים===

===הבדלים מממים חברתיים===

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  

אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסודרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית ל[[מוסד חברתי]] - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה [[נורמה תרבותית]]) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להמנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.   

אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסדרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית ל[[מוסד חברתי]] - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה [[נורמה תרבותית]]) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להימנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.   

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולוגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.

==הקשר בין צורך והמצאות==

==הקשר בין צורך והמצאות==

* מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות;  

* מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות;  

* מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו;  

* מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו;  

* אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן.

* אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן;

* מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים;

* מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים;

* שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף;  

* שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף;  

* טלפונים ניידים;  

* טלפונים ניידים;  

* טכנולוגיות צילום והדמיה;

* טכנולוגיות צילום והדמיה;

* פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ;

* פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* מחזור;   

* מחזור;   

* מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS;  

* מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS;  

* ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה;

* ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה;

* כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני.

* כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני;

* פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך.

* פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך;

* פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

* פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

טכנולוגיה משפיע על היבטים רבים הנוגעים לאנושות:

טכנולוגיה משפיע על היבטים רבים הנוגעים לאנושות:

* סך כמות האנרגיה העומדת לרשות האנושות, (אנרגיה ביולוגית ממזון וחקלאות ואנרגיה ממקורות אחרים כמו [[דלק מחבצי]]), התפלגות האנרגיה (האם אנרגיה נמצאת בכמה ריכוזים גדולים - כמו מכונות קיטור גדולות, או בידי כלל הציבור -כמו במקרה של חשמל).  

* סך כמות האנרגיה העומדת לרשות האנושות, (אנרגיה ביולוגית ממזון וחקלאות ואנרגיה ממקורות אחרים כמו [[דלק מחצבי]]), התפלגות האנרגיה (האם אנרגיה נמצאת בכמה ריכוזים גדולים - כמו מכונות קיטור גדולות, או בידי כלל הציבור -כמו במקרה של חשמל).  

* סך כמות המידע והידע, התפלגות המידע והידע והזרימה שלו - טכנולוגיות כמו כתב, דפוס, תקשורת המונים, טלוויזיה, מחשבים, רשת אינטרנט, טלפונים חכמים, אגירת מידע על צרכנים ואזרחים בידי חברות גדולות, פטנטים. טכנולוגיות שונות מקלות או מקשות על יצירה והפצה של דיס-אינפורמציה ורעש (לדוגמה [[פרסום סמוי]], [[ספין תקשורתי]]).  

* סך כמות המידע והידע, התפלגות המידע והידע והזרימה שלו - טכנולוגיות כמו כתב, דפוס, תקשורת המונים, טלוויזיה, מחשבים, רשת אינטרנט, טלפונים חכמים, אגירת מידע על צרכנים ואזרחים בידי חברות גדולות, פטנטים. טכנולוגיות שונות מקלות או מקשות על יצירה והפצה של דיס-אינפורמציה ורעש (לדוגמה [[פרסום סמוי]], [[ספין תקשורתי]]).  

* השפעות חומריות של הטכנולוגיה - לדוגמה עיצוב הסביבה העירונית (לדוגמה [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), או תפוצה של חומרים שונים במרחב, השפעות על [[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]].  

* השפעות חומריות של הטכנולוגיה - לדוגמה עיצוב הסביבה העירונית (לדוגמה [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), או תפוצה של חומרים שונים במרחב, השפעות על [[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]].  

* השפעות בריאותיות של טכנולוגיה - לדוגמה [[השפעות בריאותיות של מכוניות]], [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה]], [[נשק קל]], והשפעות של טכנולוגיות כמו סניטציה, תזונה, רפואה על הערכת תוחלת החיים.  

* השפעות בריאותיות של טכנולוגיה - לדוגמה [[השפעות בריאותיות של מכוניות]], [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה]], [[נשק קל]], והשפעות של טכנולוגיות כמו סניטציה, תזונה, רפואה על הערכת תוחלת החיים.  

* השפעות סביבתיות של טכנולוגיה - השפעות של הטכנלוגיה על [[הסביבה הטבעית]], על ניצול [[משאבים מתכלים]] ועל תפקוד [[הביוספרה]] - [[השפעה סביבתית]] ודרך דבר זה השפעות שונות על האנושות (כמו [[זיהום]], השפעות [[קיימות]], השפעות על החקלאות ועוד).  

* השפעות סביבתיות של טכנולוגיה - השפעות של הטכנולוגיה על [[הסביבה הטבעית]], על ניצול [[משאבים מתכלים]] ועל תפקוד [[הביוספרה]] - [[השפעה סביבתית]] ודרך דבר זה השפעות שונות על האנושות (כמו [[זיהום]], השפעות [[קיימות]], השפעות על החקלאות ועוד).  

* השפעות פוליטיות של הטכנולוגיה - לדוגמה השפעת כלי נשק שונים והשפעות טכנולוגיות מידע על האפשרות לקיים דמוקרטיה.  

* השפעות פוליטיות של הטכנולוגיה - לדוגמה השפעת כלי נשק שונים והשפעות טכנולוגיות מידע על האפשרות לקיים דמוקרטיה.  

* השפעות חברתיות, תרבותיות וכלכליות של הטכנולוגיה - לדומגה השפעת הטכנולוגיה של תקליטים ולאחר מכן האינטרנט על תעשיית המוזיקה, והשפעות שיש לדבר זה על התפלגות ההכנסות בענף זה ובענפים אחרים. השפעות שימוש בטלפונים סלולרים או האינטרט על מוסכמות תקשורת ותפיסות של אנשים זה את זה.  

* השפעות חברתיות, תרבותיות וכלכליות של הטכנולוגיה - לדוגמה השפעת הטכנולוגיה של תקליטים ולאחר מכן האינטרנט על תעשיית המוזיקה, והשפעות שיש לדבר זה על התפלגות ההכנסות בענף זה ובענפים אחרים. השפעות שימוש בטלפונים סלולרים או האינטרנט על מוסכמות תקשורת ותפיסות של אנשים זה את זה.  

===ממותרות לכורח===

===ממותרות לכורח===

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפתחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסייה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוהה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באיבזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעובדים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפתחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסייה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוהה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באביזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעובדים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.

==השפעות סביבתיות של הטכנולוגיה==

==השפעות סביבתיות של הטכנולוגיה==

הטכנולוגיה איפשרה את התפשטות ה[[חקלאות]] ודחיקת חבורות של [[ציידים לקטים]]. דבר זה - [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה בתקופה מלפני 13,000 שנה ועד לפני כמה אלפי שנים הביאה לגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] וכן להגדלת השפעת האדם על הטבע על ידי עיבוד שטחים לשדות, הטיית נהרות, [[סחף קרקע]], והכחדה מאסיבית של מיני בעלי חיים שונים.  

הטכנולוגיה איפשרה את התפשטות ה[[חקלאות]] ודחיקת חבורות של [[ציידים לקטים]]. דבר זה - [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה בתקופה מלפני 13,000 שנה ועד לפני כמה אלפי שנים הביאה לגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] וכן להגדלת השפעת האדם על הטבע על ידי עיבוד שטחים לשדות, הטיית נהרות, [[סחף קרקע]], והכחדה מסיבית של מיני בעלי חיים שונים.  

[[המהפכה התעשייתית]], [[המהפכה הירוקה]], והתפשטות [[חקלאות תעשייתית|חקלאות תעשייתית]] הובילה לניצול [[משאבים מתכלים]] וכן להשפעות נוספות שיש לאדם על הטבע.  

[[המהפכה התעשייתית]], [[המהפכה הירוקה]], והתפשטות [[חקלאות תעשייתית|חקלאות תעשייתית]] הובילה לניצול [[משאבים מתכלים]] וכן להשפעות נוספות שיש לאדם על הטבע.  

==גישות אל הטכנולוגיה==

==גישות אל הטכנולוגיה==

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריבהם.  

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של  או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של  או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

;הגישה האבולוציונית:

;הגישה האבולוציונית:

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות [[שיווי משקל]] ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות [[מזון מהיר]], הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "[[נישה|נישה טכנולוגית-מוסדית]]" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציונים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו [[חופש]], [[אושר]], [[שוויון]] לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.   

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות [[שיווי משקל]] ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות [[מזון מהיר]], הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "[[נישה|נישה טכנולוגית-מוסדית]]" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציוניים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו [[חופש]], [[אושר]], [[שוויון]] לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.   

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[נקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לואו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[נקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באוחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להסתפק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באורחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להסתפק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

==ראו גם==

==ראו גם==