שינויים

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים. קופי מקק ביפן למדו כיצד לשטוף בטטות במים כדי לנקות אותן מחול, וחוקרים עקבו אחר התפשטות השימוש בטכניקה זו בקרב להקת הקופים לאחר שקוף צעיר אחד החל בה.  

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים. קופי מקק ביפן למדו כיצד לשטוף בטטות במים כדי לנקות אותן מחול, וחוקרים עקבו אחר התפשטות השימוש בטכניקה זו בקרב להקת הקופים לאחר שקוף צעיר אחד החל בה.  

למרות זאת יש מאפיינים רבים של טכנולוגיה שהם יחודיים למין האנושי. בינהם ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), רתימת דלקים חיצוניים להנעת מכונות (כלומר שמונעות לא בכוח הגוף), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, השפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, על התפשטות האוכלוסייה והתפתחות הגנום (לדוגמה השפעת החוט והמחט והרפסודות על התפשטות האדם ברחבי כדור הארץ) והשפעת הטכנולוגיה על התפתחות החברה ועל הידע הקיים בה (לדוגמה הקשר בין פיתוחים טכנולוגיים למדע). כמו כן, בעוד שבחלק מהמינים העברת הטכנולוגיה היא גנטית (דבורים) כל הטכנולוגיה האנושית מבוססת על [[מידע]] ועל [[ידע]] שנמסר בעל פה או בכתב. העברה בעל פה של טכניקות קיימת גם במינים אחרים (לדוגמה לימוד ציד סלמונים בקרב דובים) אבל העברת הידע בצורה נרחבת ומסודרת ולעיתים קרובות א-פרסונלית היא ייחודית לאדם. ככל הנראה היחוד הטכנולוגי של האדם נובע קודם כל מהתפתחות השפה, התפתחות היכולת להעביר מידע בצורה מדוייקת (מילים, שפה מקצועית, כתב, מתמטיקה, נוסחאות, הגדרות), וכן מקיום הידיים בעלות האגודלים של האדם שמסוגלות להחזיק ולעבד חפצים.

למרות זאת יש מאפיינים רבים של טכנולוגיה שהם יחודיים למין האנושי. ביניהם ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), רתימת דלקים חיצוניים להנעת מכונות (כלומר שמונעות לא בכוח הגוף), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, השפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, על התפשטות האוכלוסייה והתפתחות הגנום (לדוגמה השפעת החוט והמחט והרפסודות על התפשטות האדם ברחבי כדור הארץ) והשפעת הטכנולוגיה על התפתחות החברה ועל הידע הקיים בה (לדוגמה הקשר בין פיתוחים טכנולוגיים למדע). כמו כן, בעוד שבחלק מהמינים העברת הטכנולוגיה היא גנטית (דבורים) כל הטכנולוגיה האנושית מבוססת על [[מידע]] ועל [[ידע]] שנמסר בעל פה או בכתב. העברה בעל פה של טכניקות קיימת גם במינים אחרים (לדוגמה לימוד ציד סלמונים בקרב דובים) אבל העברת הידע בצורה נרחבת ומסודרת ולעיתים קרובות א-פרסונלית היא ייחודית לאדם. ככל הנראה היחוד הטכנולוגי של האדם נובע קודם כל מהתפתחות השפה, התפתחות היכולת להעביר מידע בצורה מדוייקת (מילים, שפה מקצועית, כתב, מתמטיקה, נוסחאות, הגדרות), וכן מקיום הידיים בעלות האגודלים של האדם שמסוגלות להחזיק ולעבד חפצים.

==טכנו-ממים==

==טכנו-ממים==

בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  

בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  

מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופלאריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.   

מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופולריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.   

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע.  אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו.  זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע.  אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו.  זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

* המצאת הדפוס;   

* המצאת הדפוס;   

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטלים תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטליזם תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: