שינויים

==גישות אל הטכנולוגיה==

==גישות אל הטכנולוגיה==

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי יובל הררי, בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריבהם.  

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריבהם.  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של [[אופטימיזם טכנולוגי]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם". עוד [[הון פיזי]] לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של  או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

;הגישה האינסטרומנטאלית:

;הגישה האינסטרומנטאלית:

זו הגישה הרווחת כיום ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.  

זו הגישה הרווחת כיום בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית]] - ב[[שוק משוכלל]] או [[שוק חופשי]] הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.  

;הגישה הדטרמיניסטית:

;הגישה הדטרמיניסטית:

גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובעת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לטכנולוגיה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים, עובדים, מהנדסים, מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.  

גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובעת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - [[יעילות|היעילות]]. לפי גישה זו לטכנולוגיה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים, עובדים, מהנדסים, מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.  

;הגישה המהותית:

;הגישה המהותית:

גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים או תרבות. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה [[ערך חברתי|ערכים]] שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב יובל דרור בספרו [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]].  

גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים או [[תרבות]]. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה [[ערך חברתי|ערכים]] שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב יובל דרור בספרו [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]].  

;הגישה האבולוציונית:

;הגישה האבולוציונית:

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה הנובע מקיום של "נישה טכנולוגית-מוסדית" שמתקיים על ידי טכנולוגיות מהעבר ומקל אל פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות, ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי ממוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים. יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני.   

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות [[שיווי משקל]] ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות [[מזון מהיר]], הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "[[נישה|נישה טכנולוגית-מוסדית]]" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציונים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו [[חופש]], [[אושר]], [[שוויון]] לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.   

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===