שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 663 בתים ,  12:28, 16 בפברואר 2016
שורה 14: שורה 14:  
==טכנו-ממים==
 
==טכנו-ממים==
 
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה ל-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
 
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה ל-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
 +
 +
לפי גישה זו טכנולוגיה היא אחד הערוצים של [[אבולוציה]] כאשר שני הערוצים האחרים הם אבולוציה גנטית ואבולוציה של ממים, וכל הערוצים משפיעים זה על זה. לדוגמה המצאות טכנולוגיה כמו ביות סוסים, פלדה, אוניות וכתב אפשרה לספרדים לכבוש את דרום אמריקה וגמרה להתפשטות הגנים שלהם וגנים של חיידקים, וירוסים ויצורים אחרים (כמו סוסים) על חשבון האנשים המקומיים ובעלי החיים שחיו שם קודם.
    
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  
 
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  

תפריט ניווט